תכניות לימודים בהכשרה להוראה בזיקה לשינויים בחברה הישראלית

הוצאת מכון מופ"ת ודור לדור, 214 עמ'
המונוגרפיה מבוססת על חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת בר-אילן בהנחיית פרופ' יעקב עירם: "תמורות בתכניות הלימודים במדעי החינוך של מסלול בית הספר היסודי במכללות להכשרת מורים – על רקע שינויים בחברה הישראלית (1970 – 2000)", תשס"א.
 
 המונוגרפיה מציגה מחקר הבוחן זיקות בין שינויים חברתיים שהתחוללו בחברה הישראלית בשלושת עשורים (שנות השבעים, השמונים והתשעים) לבין מערכת ההכשרה להוראה בישראל. המונוגרפיה מציגה סכמה ייחודית לניתוח מסמכי תכניות הלימודים, כלי המאפשר בדיקה חוזרת של הנתונים, של הממצאים ושל המענה האפשרי לשאלות המחקר.
 
לצורך בחינת הזיקה בין שינויים חברתיים לשינויים בתכניות הלימודים נבחרו שלוש מכללות אקדמיות השוכנות במרכז הארץ, שלכל אחת מהן זיקה לתפיסת עולם ייחודית: מכללה השייכת לחינוך הממלכתי עם זיקה לציונות הכללית (מכללת לוינסקי); מכללה עם זיקה לתנועה הקיבוצית (מכללת סמינר הקיבוצים); מכללה השייכת לחינוך הממלכתי-דתי עם זיקה לציונות הדתית (המכללה האקדמית לחינוך תלפיות).
 
מקור הנתונים העיקרי שנבדק לצורך המחקר הוא תכניות הלימודים במדעי החינוך, במסלול להכשרה להוראה בבית הספר היסודי שכוללים בתוכם היבטים שונים של החינוך, והם בעלי זיקה להתרחשות הלימודית ההוראתית המתקיימת בבית הספר.
 
השער הראשון של המונוגרפיה מציג רקע תאורטי בשלושה היבטים:
א. בחינת יחסי הגומלין שבין חברות לבין מערכת החינוך בהן, כפי שהם מתוארים בספרות המחקרית. נבחנת מערכת היחסים שבין החברה במדינת ישראל לבין מערכת החינוך בכלל, ומערכת הכשרת המורים בפרט.
ב. בחינת ההתפתחות של מערכת החינוך ושל מערכת הכשרת המורים בישראל בשלושה עשורים בחיי המדינה. (כמו כן מתוארת ההתפתחות של מערכות החינוך ושל הכשרת המורים החל בתקופה שלפני קום המדינה).
ג. בחינת ההתפתחות של ענף תכניות הלימודים בעולם ובישראל והשפעתו על תולדות תכניות ההכשרה במוסדות להכשרת מורים.
 
השער השני מציג את מטרות, שאלות ומתודות המחקר. לצורך המחקר נבחרו שתי מתודולוגיות מחקר מתאימות: מתודת חקר היסטורי-משווה ומתודת ניתוח תוכן.
על מנת להתמקד בבחינת השפעותיהם של שינויים חברתיים על התוכן ועל מבנה תכניות לימודים, נבנתה סכמת ניתוח ייחודית שכינויה "הסכמה לזיהוי שינויים בתכניות הלימודים בהכשרת מורים" והיא כוללת שלושה ממדים: ממד של מאפייני החברה הישראלית; ממד של תפיסות עולם חינוכיות של מוסד ההכשרה; וממד של ערכים כלליים המודגשים במוסד המכשיר. (כל ממד מכיל קטגוריות המציגות מרכיבים מרכזיים שאותם יש לזהות בתכניות הלימודים).
 
השער השלישי מציג את ממצאי המחקר וניתוחם. הממצאים פורשו תוך כדי בחינתם מארבע נקודות מבט: נקודת מבט הבוחנת את הקטגוריות המרכיבות את הסכמה; נקודת מבט הבוחנת את המדיניות ואת תפיסת העולם החינוכית של מוסדות ההכשרה הנחקרים; נקודת מבט הבוחנת את ההתרחשויות על פי חלוקה לשלושת העשורים שנבדקו; ונקודת מבט הבוחנת את האירועים שחלו בישראל באותן שנים.
 
השער הרביעי בוחן את ממצאי המחקר ומשתמש בהם לצרכי השוואה והסקת מסקנות. תחילה נבחנת מדיניות החינוך כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרסומים של כל מכללה נבדקת. בהמשך נבדקים מרכיבים זהים ושונים בתכניות הלימודים, תוך השוואת הקטגוריות השונות לניתוח. בסיכום השער מתוארת התמונה המתקבלת באשר לשאלת המחקר המרכזית – טיבם של הקשרים בין שינויים בתכניות ההכשרה בישראל – תוך בדיקת מהות השינויים ועוצמתם.
 
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?