תיאוריית ההגמשה הקוגנטיבית של רנד ספירו וסביבות לימוד מתוקשבות

בסוף שנות ה80 פיתח פרופסור רנד ספירו (Spiro, 1988) תפיסה של הבניית ידע חינוכי הידועה בשם הגמשה קוגניטיבית (COGNITIVE FLEXIBILITY). ספירו אשר חקר קבוצות של סטודנטים ותלמידים מצא כי ארגון חומרי למידה ומקורות מידע במבנה של היפרטקסטי (HYPERMEDIA) בניגוד למדיה ליניארית תורם אצל הסטודנטים להתגבשות ידע מסתעף ותובנה מעמיקה יותר מאשר חומרי הלימוד הפאסיביים.

ספירו גילה במחקריו בשנות ה- 90 כי רכישת ידע פעיל מחייבת הבנייה מחודשת שלו בצורה גמישה ע"י הלומד.כשם שהאינטרנט יוצר קישוריות גבוהה בין חומרי הלמידה באמצעות מבנה היפרטקסטי, כך גם הקוגניציה של הלומד מבוססת על יצירת קישוריות גבוהה בין פריטי המידע ועיבודם מחדש.

ההיפרטקסט הוא דרך לא ליניארית להצגת מידע. במקום לקרוא חומר באופן ובסדר שהסופר כתב אותו, הקורא עובר דרך מסלולים עצמאיים, של טקסט ותמונה, וכך יוצר משמעויות חדשות משל עצמו. יש המתייחסים להיפרטקסט, כאל הרחבה מנטלית של המוח והזיכרון שלנו. מנגנון המאפשר זרם תודעה, בתודעה ורחבת וגלובלית המשותפת ליחיד ולרבים.

במחקריו גילה ספירו כי ילדים ניחנו ביכולת קישוריות גבוהה והסתעפות של ידע, אך שיטות ההוראה המסורתית המבוססות על ספרי לימוד לינאריים וזיכרון קיפדו במשך הזמן אצל התלמיד את היכולת הטבעית של יצירת ידע מסתעף. הגמשה קוגנטיבית קיימת עדיין בגילאי בתי הספר היסודי, אל היא דועכת במהלך לימודי התלמיד בכיתות הגבוהות יותר. ספירו מצא כי יש להקנות לתלמידים תובנה המבוססת על ראייה מורכבת של תהליכים ועובדות להם הוא קורא MULTIPLE PERSPECTIVES. לא ניתן להקנות לתלמידים ידע מגובש ע"י צירוף מכאני של יחידות מידע מנותקות מבלי שהתלמיד יוכל בעצמו לייצור את הקישוריות. תלמידים יכולים, אמנם, להתגבר זמנית על הבעיה באמצעות יכולת הזיכרון האישית שלהם, אך ביישום המעשי של הידע, התוצאות הן דלות למדי. לכן, סביבות הלימוד המתוקשבות בעידן המידע והידע חייבות להקנות סוג חשיבה הנקרא חשיבה מסתעפת לביסוס תהליך ההגמשה הקוגנטיבי שעובד התלמיד.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?