תחושת שייכות לקהילה בלמידה מקוונת

המחקר נערך בסיוע מכון מופ"ת ומכללת סמינר הקיבוצים
עותק מצוי במרכז המידע של מכון מופ"ת

שאלות המחקר

1. באיזו מידה קיימים הבדלים בין מידת ההתאמה ללמידה מרחוק בין סטודנטים הלומדים פנים אל פנים לעומת אלו הלומדים בלמידה מרחוק?
2. באיזו מידה קיים קשר בין מידת התאמת הסטודנט ללמידה מרחוק לבין מידת תחושת ההשתייכות לקבוצה?
3. באיזו מידה יש לסטודנטים בסביבת הלמידה המקוונת תחושת שייכות לקבוצה בהשוואה לסטודנטים שלומדים פנים אל פנים ולסטודנטים הלומדים באופן משולב על פי בחירתם?
4. באיזו מידה קיימים הבדלים בין מידת תחושת השייכות לקבוצה לבין מידת ההתאמה ללמידה מרחוק בין תלמידי שנה א' לבין תלמידי שנים מתקדמות?
5. באיזו מידה קיים קשר בין אחוז ההשתתפות במפגשים שהתקיימו פנים אל פנים בקורסים המקוונים לבין הישגי הסטודנטים?

שיטת המחקר
אוכלוסיה -
138 נבדקים: 81 השתתפו בקורסים בלמידה מרחוק, 26 למדו בקורס משולב, 31 למדו בקרוסי פנים אל פנים.
כלים –
א. שאלון התאמה ללמידה מרחוק (אמור לבחון באיזו מידה מתאים קורס לאישיות הסטודנט, לשליטה שלו בטכנולוגיה ולסגנון הלמידה שלו)
ב. שאלון מקדים לבחינת מידת זמינות הטכנולוגיה ורמת השליטה של הסטודנטים ביישומים הקשורים לשימוש ברשת ובלמידה מרחוק.
ג. שאלון מסכם לבחינת מידת שביעות רצון מהקורס המתוקשב
ד. שאלון SCCI לבחינת תחושת ההשתייכות לקהילה הלומדת.

המחקר התקיים במהלך תשס"ד. עיבוד הנתונים נערך באופן כמותי ברובו, אך השאלונים כללו גם שאלות המחייבות ניתוח איכותני. כמו כן נעשה שימוש בדיונים מקבוצות הדיון, יומני למידה וראיונות אישיים משלימים.

עיקרי ממצאים ודיון

תחושת השייכות בסביבות למידה מקוונות אינה נוצרת מאליה וקשורה באופן ישיר למאפיינים שונים.
מידת ההתאמה של תלמידי הקבוצות שלמדו בלמידה מרחוק ללמידה מקוונת – רובם תלמידי שנים מתקדמות – גבוהה יותר מאשר מידת ההתאמה של הקבוצות שלמדו פנים אל פנים. לשם השגת ההגמשה בלמידה, מוכנים הסטודנטים הבוגרים להשקיע הרבה יותר זמן ומאמץ בלימודיהם.

תחושת השייכות של הקבוצה שלמדה בלמידה מרחוק נמצאה גבוהה יותר באופן מובהק מקבוצת הסטודנטים שלמדה פנים אל פנים. בקורס המועבר בלמידה מרחוק. כאשר סביבת הלימוד מאורגנת ומעוצבת כראוי, קיימת אינטראקציה ושותפות בין הלומדים, שיתוף תוצרי למידה וקבלת משוב ותגובות מצד המשתתפים האחרים.

תחושת השייכות והמחוברות לקבוצה נמצאה גבוהה יותר בקבוצה בה נעשה שימוש במגוון סביבות הוראה שיושמו בהתאם לתכני הקורס וכללה שימוש בסביבת הוראה סינכרונית, בנוסף לסביבת ההוראה הא-סינכרונית בה נעשה שימוש בשאר הקורסים הקוונים. בניגוד לתחושת המחוברות לקבוצה, תחושת הלמידה לא היתה מושפעת על פי ממצאי מחקר זה מסגנון העברתו של הקורס ומאמצעי הטכנולוגיה ששמשו להוראה. (כלומר לא הטכנולוגיה עצמה, אלא אופן יישומה על ידי המורה היא שקובעת את אפקטיביות הלמידה)

נמצא קשר חיובי בין אחוז הנוכחות במפגשי פנים אל פנים שהתקיימו בתחילת הקורס המקוון ובסופו לבין הציון בקורס. קשר זה נמצא גם לגבי קורס פנים אל פנים והקורס המשולב. ממצא זה מעלה את המחשבה, שהיות ולמידה מרחוק נמצאת בשלביה המוקדמים, קיימת חשיבות רבה לנוכחות של הסטודנטים במפגשים פנים אל פנים המתקיימים בתחילת הקורס לשם הגדרת צרכים, צפיות, מטרות, חובות וכדומה, וכן בסוף הקורס בו מוצגות עבודות סטודנטים ומתבצע סיכום, דיון ומשוב לקורס. המחברת ממליצה לשקול לחייב את נוכחות הסטודנטים במפגשים אלו, או לשקול השימוש בסביבות למידה סינכרוניות המאפשרות לקיים מפגשים ולתעדם בלא תלות במקום ובזמן.

ההיבט הטכנולוגי

נמצא כי הקשיים הטכניים והמידה בה נזקקו הסטודנטים לעזרת מורה היתה נמוכה יחסית אם כי לא מבוטלת.
(M=1.35)
חשוב ליישר קו טכנולוגי בין כל המשתתפים לפני תחילת שלב הלמידה מרחוק כדי למנוע בעיות הנגרמות בשל מחסום טכנולוגי.
לחלק גדול מהמשתתפים והמרצים היו בעיות טכניות בשימוש בסביבות למידה סינכרוניות, אי לכך תרומת הכלי לא נבחנה. (המחברת ממליצה לבחון במחקר עתידי שימוש בסביבות תקשוב יציבות)

נמצא יתרון כאשר המנחה מציג בתחילת הקורס את הסילבוס של הקורס, סקירה של הקורס, הכרת סביבת העבודה, מטרות הקורס, דרכי התקשרות וכו'. כל אלה מאפשרים לסטודנטים לאמוד את מידת ההשקעה הנדרשת מהם ולהתאים את עצמם לדרך ההוראה המוצעת. ישנה חשיבות רבה מצד המרצה לבחינת המרכיבים והמאפיינים שמבנים קהילה וסביבת למידה מקוונת ולפתח גישות פדגוגיות ומיומנויות מתאימות להעברת התכנים הלימודיים תוך טיפוח מאפיינים של קהילה לומדת ותחושת שייכות בין חברי הקבוצה.

ארגון הלמידה

בתחילת הקורס מומלץ להתחיל במשימות פשוטות כדי להביא את כלל הסטודנטים למצב שהם מכירים את סביבת העבודה ואת דרך התקשורת. יש להגביר את הדרישות לאינטראקציה בין הסטודנטים לאורך הקורס, שכן הקשר בין חברי הקבוצה נבנה באופן הדרגתי.

לגודל הקבוצה קשר ישיר לתחושת השייכות של חבריה שכן בקבוצה גדולה מדי נמנעת במידה מסוימת יצירת ההזדהות בין חבריה. הספרות המחקרית ממליצה על 15-25 סטודנטים לקבוצה, מספר גבוה מזה אינו מאפשר למרצה מתן משוב ויחס אישי לכל תלמיד. (Roach, 2002)

הסטודנטים חשים באופן כללי, עומס רב יותר בקורס המתוקשב. חלק מהסיבות לתחושת העומס הוא הצורך בלקיחת אחריות מלאה על ביצוע המטלות השונות בזמן, תקשור שוטף עם חברי הקורס, עבודה בצוותים ועוד.

היו מצבים בהם חלק מחברי הקבוצה לקחו אחריות מלאה על משימה בקורס מתוקשב ולא הצליחו להביא את חבריהם לידי לקיחת אחריות להשלמת המשימה בזמן. בכדי לצמצם קיומם של מצבים אלו, מומלץ שהמרצה יעודד התארגנות דינאמית בקבוצות ויהיה מעורה בנעשה באופן שוטף.

יש חשיבות להנחות את הסטודנטים במתן משוב בונה, ביקורתי ומלמד. בקורסים המקוונים בלטו מקרים בהם נוצרו קבוצות עבודה במטרה להעלות דיון קבוצתי, ולא תמיד היה שיתוף פעולה מלא וחלוקת עבודה שווה בין חברי הקבוצה. הכלי של יומני למידה סייע למרצה לקבל מידע נוסף על תהליך הלמידה שעברו הסטודנטים השונים וסייעו גם לצרכי הערכת תהליך הלמידה.

המנחה בקורס מקוון

חשוב ליצור סביבה תומכת למרצים שיקבלו הכשרה והתנסות בעיצוב, ארגון וניהול הסביבה המתוקשבת.
הנחייה מקוונת מחייבת שליטה בתקשורת מבוססת טקסט ונוכחות תכופה של המרצה.

אחוז הנשירה של סטודנטים בסביבות למידה מקוונות הוא גבוה יותר בהשוואה לקורסי פנים אל פנים. לעומת זאת במחקר זה אחוז הנשירה היה נמוך ביותר (5% בתחילת הקורס, 5% לאחר הרבע הראשון). את הסיבות להבדלים ניתן לתלות באופן תכנון והבנית הקורסים על ידי המרצים אך גם בכך שמרבית הסטודנטים בקורס המקוון היו תלמידי שנה ד' ומעלה – לחלקם זו שנתם האחרונה ללימודים בה היה עליהם לסיים את כל החובות.

ביבליוגרפיה (חלקית)

זייפרט, ת., בנימין, נ. (2004). שימוש בפורומים ובקבוצות דיון בתהליך הלמידה של פרחי הוראה. מכללת סמינר הקיבוצים, תל אביב.

Doug, V. (2002). Distance Learning: Promises, Problems, and Possibilities. Online Journal of Distance Learning Administration, 5(3).

Gugliemo, T. (2002). From Distance Education to Virtual Communities of Practices: The wise range of possibilities for using the Internet in Continuous education and training. International Journal on E-Learning, 1(1).

Roach, R. (2002). Staying connected. Black Issues in Higher Education, 19(18), 22-25.

Rovai, A.P. (2202). Building sense of community at a distance. International Review of Research in Open and Distance Learning, 3(1).