תוכנית לימודים אינטרדיסציפלינרית: מושג שננטש?

Brand, R.B., & Triplett, C.F. (2012). Interdisciplinary curriculum: An abandoned concept? Teachers and Teaching: Theory and Practice, 18(3), 381-393.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: הוראה אינטרדיסציפלינרית (להלן - אינטרד'), מורים מתחילים, תכנית לימודים אינטרדיסציפלינרית

רקע - מחקרים מראים כי כתוצאה ממבחנים עתירי-סיכונים מורים נוטשים אסטרטגיות הוראה ממוקדות-לומד(חקר, שיתופיות) לטובת פרקטיקות שגרתיות(שינון)Barksdale-Ladd & Thomas, 2000) Hoffman et al., 2001), שכן עליהם להתמודד עם קוריקולום מרשמי ודחוס במונחים של מספר הנושאים הכלולים בו (Hayes, 2010). מורי בית הספר היסודי שונים מאחרים בכך שעליהם ללמד כמה תחומי דעת שונים, ובעוד שהוראה אינטרד' מוכרת כאסטרטגיה יעילה, הם מתקשים ליצור קשרים כאלה בהוראה(Duran et al., 2009).

הוראה אינטרדיסציפלינרית היא יותר מאשר אסטרטגיה ארגונית; זוהי דרך של חשיבה על מטרות, על משאבים ועל ידע. זוהי דרך הוראה המניעה לומדים להרחיב את מושגיהם על עצמם ועל העולם, לרכוש ידע ולהשתמש בו בדרך אותנטית(Beane, 1995 ), וליצור קשרים בין דיסציפלינות שונות. חקר המוח מלמד כי למידה אינטרד' מקדמת למידה באמצעות דפוסים וקשרים (Duran et al., 2009). על תוכניות ההכשרה לעסוק בתכנים ובפרקטיקות הדומים לאלה שבהם עוסקים ומשתמשים בהוראה בבית הספר היסודי, ולהתייחס להבדלים הקיימים בין המציאות לבין מה שעולה מהתיאוריה והמחקר על דרכים בהן אנשים לומדים.

למידה- במחקר על למידה שדווח ע"י דונובן וחוב' (1999 Donovan et al.,) נדונו שלוש מסקנות מבוססות- מחקר בעלות השתמעויות מעשיות להוראה בכיתה המתייחסות ללמידה: (1) מורים צריכים לקחת בחשבון תפיסות מוקדמות של התלמידים בתהליך ההוראה ולקדם את יכולתם להמשיג מחדש תפיסות אלה תוך התייחסות לנושא הנלמד; (2) חשוב שלומדים יבינו באופן עמוק מידע עובדתי ושיפתחו מסגרת תפיסתית. מחקר מומחים/מתחילים מדבר בהקשר זה על המאפיינים של ידע מומחים ובמה הוא שונה מידע שיש למתחילים(Bransford et al., 2000, Chi et al., 1981); (3) על הלומדים להוביל בחיפוש אחר תשובות, מסקנות או פתרונות באמצעות אסטרטגיות של פתרון בעיות. למומחים, בשונה ממתחילים, יש יכולת להחליט אם הידע שיש להם מספיק לצורך קבלת תשובות לשאלות או שנדרש ידע נוסף. בכיתה, דבר שיש לחזק בהכשרה. על מורים ליצור מצבי למידה שבהם תלמידים מפתחים כישורי פתרון בעיות ומשתמשים בהם במהלך הלימודים ולאחר מכן. להוראה אינטרד' פוטנציאל לקדם זאת.

המחקר - המאמר מתאר מחקר–סקר שנערך בעקבות הפעלה של פרויקט אינטרד' במסגרת תוכנית הכשרת מורים. הפרויקט התבסס על תיאוריות למידה ועל יישום ממצאי מחקרים. כדי לפתח חשיבה מומחית בקרב הסטודנטים, נבנו הזדמנויות ליצור קשרים, לחקור יחסים ולקיים העברה של ידע בין דיסציפלינות. במטרה ליצור התנסות שתדמה לדרך שבה ילמדו המתכשרים כמורים בעתיד נבנתה תוכנית אינטרד' ללימוד והוראה של מדעים ואוריינות.

 המטרה הייתה לקיים למידה שיש בה הבנה, שמציעה הזדמנויות לשנות ולתת ביטוי ייצוגי של קשרים בסכמה או בכלים שסטודנטים משתמשים בהם כדי לעבד רעיונות חדשים (Donovan et al., 1999, Matthews & Rainer, 2001 (. מטרת המחקר הייתה לבדוק אם המתכשרים בהיותם מורים מתחילים יישמו את מה שנלמד בקורס האינטר' בעקבות התוכנית הנ"ל; ואם הם אכן עשו כן, אילו גורמים השפיעו על ההחלטות שלהם, וכיצד השתלב המיקוד בפדגוגיה אינטרדיסציפלינרית באקלים האחריותיות הקיים היום במערכות חינוך.

מה נמצא במחקר הסקר?

א) כללי - המורים דנו בהתנסויות שלהם בהוראה אינטרד' במונחים של התכנון והיישום. הם התייחסו לאסטרטגיות ההוראה בהן השתמשו ובהישגי ותוצרי התלמידים. הם התייחסו לתכנון במונחים של הגורמים שהשפיעו על יעילותו. הממצאים הם על פי דיווחי המורים.

ב) הוראה אינטרד' פשוטה (simplified–) המורים המתחילים הצליחו ליצור קשרים רק בין שתי דיסציפלינות. זאת למרות שבקורס בתוכנית ההכשרה הנ"ל הם התנסות ביצירת קשרי בין ארבעה (או יותר) תחומי דעת. הפרקטיקות האינטרד' של המורים המתחילים התמקדו באופן בסיסי על קישור של קריאה וכתיבה עם מתמטיקה, מדעים או לימודי חברה. מעט מהמשתתפים הזכירו קשרים בין מתמטיקה לבין מדעים.

ג) רווחים קוגניטיביים והנעתיים של הלומדים – הבנה מהירה ועמוקה יותר של מושגים, שמירה, זכירה, העברה וביטוי קלים יותר של הידע, ריבוי חוויות של הנאה, התרגשות וסקרנות.

ד) אילוצים וגורמים מעכבים הוראה אינטרד' – הוראות ארציות ומקומיות(סטנדרטים , דרישות להדגיש דיס' מסוימות (מתמטיקה, אוריינות)ולא אחרות(מדעים, לימודי חברה), העדר חופש בבחירת סגנון ההוראה, אילוצי זמן, התמודדות עם קשיים ולחצים של מורה מתחיל.

ה) מקורות– המורים התייחסו רק מעט לנגישות לחומרים כמו ספרים, ניסויים או טכנולוגיה כמשפיעים על יכולתם לממש הוראה אינטרד'. עם זאת הייתה התייחסות למקורות האנושיים שתמכו בהם (או שראוי שיתמכו): מורים אחרים, מומחים, ספרנים, ועוד. מעטים הזכירו גם את ההשפעה של תוכנית ההכשרה והדיגום שנעשה בה בהקשר של יכולתם להפעיל הוראה אינטרד'.

לסיכום – ממצאי המחקר מצביעים על תוצרים חיוביים של הוראה אינטרד' בבית הספר היסודי. אחת ההשתמעויות להכשרת מורים היא שיש להקדיש תשומת לב להשפעה של הוראה כזו בשנת ההוראה הראשונה כפי שעולה מדברי המשתתפים במחקר.

המתכשרים, שלמדו בפרויקט הנזכר, בהופכם למורים מתחילים, הכירו בהזדמנויות לקישור בין תחומי דעת כדי לתת לתלמידיהם אפשרויות למידה יותר משמעותיות, הם התמקדו בצורכי התלמידים והבינו כיצד אסטרטגיות הוראה אלה תרמו לקיומה של סביבת הלמידה. הם גם העריכו את תרומת הכלים שקבלו בפרויקט בתהליכי התכנון, וחשו שההתנסויות שחוו במהלך ההכשרה ובהן הדיגום של הוראה אינטרד', הפכו אותם למתכנני לימודים יעלים יותר.

 יחד עם הנטייה הקיימת של הדגשת האחריותיות יש צורך לתמוך במורים שיזמנו התנסויות למידה משמעותיות לתלמידיהם. ניתן להניח ששימוש באסטרטגית ההוראה האינטרד' תוך התבססות על מחקר בתחום עשוי לתמוך במורים להשגת מטרה זו.

ביבליוגרפיה


Barksdale-Ladd, M.A., & Thomas, K.F. (2000). What's at stake in high stakes testing: Teachers and parents speak out, Journal of Teacher Education, 51, 384-397.
Beane, J.A. (1995). Curriculum integration and the disciplines of knowledge, Phi Delta Kappan, 76(8), 616-622.
Chi, M.T.H., et al., (1981). Categorization and representation of physics problems by experts and novices, Cognitive Science, 5, 121-152.
Donovan, S.M., et al., (Eds.) (1999). How people learn: Bridging research and practice, Washington, DC: National Academy Press.
Duran E., et al., (2009). Papier-Mache animals: An integrating theme for elementary classrooms, Science Education Review, 8(1), 19-29.
Hayes, D. (2010). The seductive charm of a cross-curricular approach, Education, 38(4), 381-387.
Hoffman, J., et al., (2001). High-stakes testing in reading: Today in Texas, tomorrow? The Reading Teacher, 54, 482-492.
Matthews, M.W., & Rainer, J.D. (2001). The Quandaries of teachers and teacher educators in in integrating literacy and mathematics, Language Arts, 78(4), 357-364.


    לפריט זה התפרסמו 3 תגובות

    ממש ריגש אותי לקרוא. בימים אלה הגשתי את עבודת הגמר שלי לתואר השני באורנים, והנושא של ההוראה האינטר' עמדה במוקד ההתנסות שלי. אני חיברתי בין תחום האומנות לשפה בכיתת האם (אני מורה לאומנות) והכל היה סביב "ארבעת המינים", עם כיתה ג'. מעוניינת להמשיך ולעבוד בשנה הבאה בשיטה זו, עם כיתה ה' שאחנך. אשמח אם יש כלים יותר מנחי מטרה. תודה

    פורסמה ב 02/08/2012 ע״י סמדר ינאי

    תבורכו על הצגת המאמר בנושא חשוב זה.

    פורסמה ב 06/09/2012 ע״י ברכה אלפרט

    כל תוכנית לימודים מתוקשבת , מרחבית ומורכבת היא בעצם אינטרדיסציפלינרית

    פורסמה ב 06/09/2012 ע״י שדה שרה
    מה דעתך?

Barksdale-Ladd, M.A., & Thomas, K.F. (2000). What’s at stake in high stakes testing: Teachers and parents speak out, Journal of Teacher Education, 51, 384-397. Beane, J.A. (1995). Curriculum integration and the disciplines of knowledge, Phi Delta Kappan, 76(8), 616-622. Chi, M.T.H., et al., (1981). Categorization and representation of physics problems by experts and novices, Cognitive Science, 5, 121-152. Donovan, S.M., et al., (Eds.) (1999). How people learn: Bridging research and practice, Washington, DC: National Academy Press. Duran E., et al., (2009). Papier-Mache animals: An integrating theme for elementary classrooms, Science Education Review, 8(1), 19-29. Hayes, D. (2010). The seductive charm of a cross-curricular approach, Education, 38(4), 381-387. Hoffman, J., et al., (2001). High-stakes testing in reading: Today in Texas, tomorrow? The Reading Teacher, 54, 482-492. Matthews, M.W., & Rainer, J.D. (2001). The Quandaries of teachers and teacher educators in in integrating literacy and mathematics, Language Arts, 78(4), 357-364.

yyya