תודעה, מוח וחינוך: שדה מחקר בינתחומי

מאת: Rockey Knox

Knox, T. (2016). Mind, Brain, and Education: A Transdisciplinary Field. Mind, Brain and Education, 10(1), 4-9

 

תודעה, מוח וחינוך (Mind, Brain and Education; MBE) הוא שדה מחקר חוצה-תחומי הבוחן את ההשלכות של ממצאים ממדעי המוח על חינוך, הוראה ולמידה. שדה זה כולל מחקר בדיסציפלינות שונות, כמו פסיכולוגיה, ביולוגיה, קוגניציה, מדעי המוח וחינוך. מעצם היותו שילוב של תחומי מחקר שונים, מתמודד שדה מחקר זה עם מספר אתגרים, הנובעים מההבדלים שבין התחומים באשר לתפיסת הידע (מהו ידע? כיצד אנחנו יודעים את מה שאנחנו יודעים על המציאות? מהו היחס בין ידיעה לבין מציאות?) כמו גם לדרישות המתודולוגית. מאמר זה מצביע על ארבעה אתגרים מרכזיים: השם של התחום, החוקרים בתחום, השפה המקצועית והסמכות המקצועית המובילה.

 המאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מדעי המוח וחינוך

 

השם של התחום

דוגמה בולטת לאתגרים הגלומים בעיצוב ובבנייה של תחום מדעי חדש הכולל מספר דיסציפלינות היא היעדר שם מוסכם לתחום. לעתים קרובות משתמשים בשם 'מדעי המוח החינוכיים' כמונח כולל למחקר נוירו-קוגניטיבי המתמקד בתהליכים מוחיים המשפיעים על למידה וחינוך. אחרים מציעים את השם 'נוירו-חינוך' כדי להדגיש את התפיסות והערכים החינוכיים. ואולם, מובילים רבים בתחום מעדיפים את השם 'תודעה, מוח וחינוך',  שכן הוא ממקם את השדה המחקרי ביחס ליישום ולשילוב הידע בפרקטיקה החינוכית.

 

החוקרים בתחום

בעולם האקדמי מתפתח הידע המדעי בתוך דיסציפלינות שבקהילותיהן אנשי מקצוע החולקים אותם ערכים, שיטות, ידע ומיומנויות, שפה ושיח. לעומת זאת, השדה המחקרי של 'תודעה, מוח וחינוך' כולל מספר תחומי מחקר מסורתיים, שיש ביניהם הבדלים מהותיים בתפיסות ובשיטות המחקר. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד באי ההסכמות בין חוקרים במדעי המוח ובין חוקרי חינוך. בהתחשב בכך שלחוקרים מובילים במדעי המוח ובחינוך יש פילוסופיות, הנחות יסוד ומטרות מחקר שונות מאד, יש קושי להסכים על שיטות מחקר ועל שיח משותף.

 

שפה מקצועית

אחד הנושאים החשובים ביותר במחקר חוצה-תחומי הוא היכולת להבין ולפרש ידע על פני שימושים שונים בשפה ובתקשורת. שפה אחידה מאפשרת לשתף ידע ולהגיע להבנה משותפת. כאשר מספר דיסציפלינות פועלות תחת שדה אחד, חשוב שבעלי העניין יוכלו לזהות ולבטא באופן מדויק את המונחים והמושגים שבהם נעשה שימוש. לעיתים, חוקרים מדיסציפלינות שונות עושים שימוש במושג זהה, אך למעשה הם אינם מתכוונים לאותה משמעות. למשל, חוקרים משדה המחקר של תודעה, מוח וחינוך לא הצליחו להגיע להסכמה ביניהם באשר להגדרה של המושג "למידה".

 

הסמכות המובילה את שדה המחקר

בעידן של סמכות מדעית וטכנולוגית, מחקר התנהגותי הנערך על ידי חוקרי חינוך ואנשים העוסקים בפרקטיקה החינוכית נחשב לעיתים קרובות לפחות משמעותי וחשוב ממחקרים במדעי המוח (למשל מחקרי הדמיה מוחית). למעשה, חינוך ומדעי המוח מבוססים על תחומים מדעיים שלהם פרספקטיבות שונות. מדע המוח (neuroscience) שייך למדעי הטבע (מדע העוסק בחקר תופעה טבעית או פיזיקלית בעולם, כמו מערכת העצבים), והוא מבוסס על פרדיגמה אמפירית פוזיטיביסטית (מחקר כמותי, החוקר הוא צופה אובייקטיבי בתופעה טבעית והדיווח אודות הממצאים נעשה לפי פורמט אקדמי מסורתי). לעומת זאת, מקורו של חקר החינוך במדעי החברה והרוח, וככזה הוא כולל מגוון פרספקטיבות, פרדיגמות, שיטות מחקר והנחות יסוד. שפת המחקר החינוכי מתייחסת לתהליכים ברמת הפרט או החברה ולעיתים קרובות היא מבקשת לתאר פרקטיקות חינוכיות ראויות. לפיכך, ערכים, הקשרים, נקודות מבט ונרטיבים בגוף ראשון מקבלים מקום בדיווח של ממצאי המחקר החינוכי. חוקרים במדעי המוח נוטים להעביר ביקורת על העדר הקפדנות המתודולוגית במחקר החינוכי, דבר שעלול לפגוע בהכרה של תרומתו לפיתוח הידע בשדה המחקר של תודעה, מוח וחינוך.

 

תודעה, מוח וחינוך כשדה מחקר חוצה-תחומי (Transdisciplinary)

המטרה של תודעה, מוח וחינוך היא לחצות גבולות דיסציפלינריים ולא רק לחבר בין דיסציפלינות, כלומר ליצור ידע אינטגרטיבי מהקשרים ביולוגיים, התנהגותיים וחברתיים. הגישה הזו מדגישה פתיחות, גמישות ופלורליזם. חלק מהמשימות המרכזיות של המעורבים בשדה חדש זה היא לפתח גישה חדשה לתרגום הידע ולפיתוחו, למשל על ידי מתרגמים מקצועיים המסוגלים לתרגם שאלות מחקריות, מטרות וממצאים בין הדיסציפלינות המעורבות על מנת שהידע המחקרי יהיה שמיש וישים בשדה החינוכי.

 

סיכום

המאמר דן במספר בעיות מרכזיות שיש לטפל בהן בכל שדה מחקר חוצה-תחומי, המשלב מספר דיסציפלינות: פיתוח של שפה משותפת, כבוד הדדי לכל תחומי הידע המשתתפים ולשיטות המחקר הנחשבות תקפות בקרב בעלי העניין. בהתחשב בפוטנציאל של מאמצים אלה להשפיע באופן מועיל על שינויים חינוכיים כמו גם להביא להתקדמות מדעית, יש לתת את הדעת לסוגיות הקשורות לפיתוח של שדה מחקר זה וכן לקיים שיתוף פעולה בין בעלי העניין.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?