שכיחותם של נוירו-מיתוסים חינוכיים בקרב סטודנטים לחינוך מיוחד

Ruhaak, A.E. & Cook, B.G. (2018). The prevalence of educational neuromyths among pre-service special education teachers. Mind, Brain, and Education, 12(3), 155-161

עיקרי הדברים

  • מורים וסטודנטים להוראה נוטים להחזיק בתפיסות שגויות באשר לתפקוד המוח בלמידה (נוירו-מיתוסים)
  • אמונות שגויות אלה תורמות לשימוש בשיטות הוראה לא יעילות
  • אחת הסיבות להפצה של נוירו-מיתוסים היא התקשורת הלקויה בין מדעי המוח לבין החינוך
  • יש חשיבות לכך שסטודנטים להוראה יקבלו הכשרה שתאפשר להם לזהות נוירו-מיתוסים וטענות פסבדו-מדעיות
  • על מורי מורים ללמד על נוירו-מיתוסים באופן ישיר ומפורש ולוודא שהם אינם מאפשרים להצהרות המבוססות על תפיסות שגויות אלה להיוותר ללא בחינה ובדיקה בכיתתם
  • מורי מורים צריכים לטפח שימוש מדויק באוצר המילים המקצועי של המורים לעתיד

לתקציר המאמר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מדעי המוח וחינוך

נוירו-מיתוסים (neuromyths) הם תפיסות שגויות אודות התפקוד של המוח והתודעה (Pasquinelli, 2013). מחקרים שבחנו תפיסות אלה בהקשר החינוכי מצאו שמרבית המורים בפועל וכן סטודנטים להוראה תומכים בשימוש בשיטות הוראה המבוססות על מיתוסים כאלה, כגון המיתוס על סגנונות למידה והמיתוס על דומיננטיות של צד ימין או שמאל של המוח (Dekker et al., 2012; Deligiannidi & Howard-Jones, 2015; Ferrero et al., 2016).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את השכיחות של נוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד וכן את הקשר בין אמונות במיתוסים אלה לבין קבלת החלטות לגבי שיטות הוראה.

ארבע שאלות ספציפיות הדריכו את המחקר:

  1. מהן התפיסות של סטודנטים לחינוך מיוחד לגבי נוירו-מיתוסים חינוכיים ולגבי ידע כללי אודות מוח ולמידה?
  2. מה הסבירות שהסטודנטים יישמו שיטות הוראה לא יעילות המבוססות על נוירו-מיתוסים?
  3. האם תפיסות של נוירו-מיתוסים קשורות לסבירות ליישם שיטות הוראה התואמות להם?
  4. באיזו מידה המאפיינים האישיים של הסטודנט קשורים לאמונות בנוירו-מיתוסים?

 

שיטה

המחקר מבוסס על מתודולוגיה מעורבת, הכוללת נתונים כמותיים ואיכותניים. במחקר השתתפו 129 סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד מ-29 אוניברסיטאות ברחבי ארה"ב. המשתתפים מילאו שאלון סקר מקוון, שכלל היגדים המציגים נוירו-מיתוסים וידע כללי על המוח. הנבדקים התבקשו לציין את נכונותם של ההיגדים. להלן דוגמאות למיתוסים ולעובדות נכונות על מוח ולמידה שהוצגו בשאלון:

שבעה מיתוסים על מוח ולמידה

  • אנשים לומדים טוב יותר בסגנון הלמידה המועדף עליהם.
  • יש תקופות קריטיות בילדות שלאחריהן כבר אי אפשר ללמוד דברים מסוימים.
  • פרקי זמן קצרים של תרגילי קואורדינציה יכולים לחזק את החיבור בין הצד הימני והשמאלי של המוח.
  • ילדים חייבים לרכוש את שפת אימם לפני שהם לומדים שפה שנייה, ואם לא כן, אף שפה לא תירכש במלואה.
  • לתוספי חומצות שומן (אומגה 3 ואומגה 6) יש השפעה חיובית על הישגים לימודיים.
  • בני אדם משתמשים רק ב-10% מהמוח.
  • היכולת המנטלית היא תורשתית ואינה ניתנת לשינוי על ידי הסביבה או ההתנסות.

 

שבע עובדות על מוח ולמידה

  • חזרה מתמדת על תהליכים מנטליים יכולה לשנות את המבנה של אזורים מסוימים במוח.
  • הצד השמאלי והימני של המוח תמיד עובדים ביחד.
  • כאשר אזור מוחי מסוים נפגע, אזורים אחרים במוח יכולים לתפוס את תפקידו.
  • השעון הביולוגי משתנה במהלך גיל ההתבגרות, וזו הסיבה לכך שתלמידים חשים עייפות בחלקו הראשון של יום הלימודים.
  • הלמידה מתרחשת באמצעות שינוי החיבורים העצביים במוח.
  • המידע נשמר במוח ברשת של תאים המפוזרים על פניו.
  • פעילות גופנית נמרצת יכולה לשפר את התפקוד המנטלי.

 

בנוסף להיגדים אלה, כלל השאלון גם תאורים של שיטות הוראה אשר קשורות להיגדים שנכללו בשאלון. חלק משיטות ההוראה שנכללו הן שיטות יעילות (למשל, הערכה מעצבת, אסטרטגיות זיכרון) וחלקן מבוססות על נוירו-מיתוסים, כלומר הן שיטות הוראה לא יעילות (למשל, תרגול לפי דומיננטיות של צידי המוח, הוראה לפי סגנונות למידה). הנבדקים דירגו את כוונתם להשתמש בכל אחת משיטות ההוראה שהוצגו.

בנוסף לאיסוף נתונים כמותיים באמצעות השאלון, נערכו ראיונות עם שישה מבין משתתפי המחקר.

 

ממצאים

ידע של נוירו-מיתוסים וידע כללי על המוח. בממוצע, משתתפי המחקר הגיבו באופן מדויק לכ-36% מההיגדים של הנוירו-מיתוסים ולכ-63% מההיגדים הקשורים לידע כללי אודות המוח.

כוונה ליישם שיטות הוראה. באופן כללי, משתתפי המחקר דיווחו על סבירות גבוהה להשתמש בשיטות הוראה לא יעילות המבוססות על נוירו-מיתוסים. למשל, למעלה מ-90% ממשתתפי המחקר ציינו תמיכתם בהוראה המכוונת לאינטליגנציות מרובות, אימון תפיסתי-מוטורי ושימוש בשאלון לאבחון סגנונות למידה.

המרואיינים נשאלו על מקורות הידע שלהם באשר לשיטות ההוראה (הלא יעילות) שיש בכוונתם ליישמן. רבים מהם התייחסו לעמיתיהם בכיתה, מורים חונכים ותוכניות הכשרה להוראה. כשהתבקשו לתת דוגמאות כיצד הם מתכוונים ליישם שיטות אלה בכיתה, רבים דיברו על שימוש בעזרים ויזואליים או שמיעתיים, ומעטים יכלו לנסח את האופן שהם יתמכו בלמידה דרך תנועה. המרואיינים השתמשו במונחים שונים, כמו סגנונות למידה, דיפרנציאציה (הוראה המבוססת על מיון התלמידים לפי כישוריהם), הוראה מבוססת תרבות, עיצוב אוניברסלי בלמידה, כמונחים המבטאים אותה משמעות. ממצא זה מלמד על שימוש לא עקבי במונחים מקצועיים כדי לתאר שיטות הוראה המבוססות על נוירו-מיתוסים.

הקשר בין אמונות מבוססות מיתוסים וכוונה ליישם שיטות הוראה תואמות. ככל שהסטודנטים ידעו לזהות נוירו-מיתוסים כתפיסות שגויות, הם נטו לדווח על נכונות גבוהה יותר להשתמש בשיטות הוראה יעילות.

הקשר בין אמונות בנוירו-מיתוסים לבין מאפייני הסטודנט. ככל שהסטודנטים למדו ביותר קורסי חינוך, כך הם ידעו לזהות את הנוירו-מיתוסים כתפיסות מוטעות. עם זאת, נטייה זו הייתה חלשה ולא מובהקת סטטיסטית.

הנתונים האיכותניים הצביעו על כך שהמרואיינים הרגישו שקורסי החינוך שבהם השתתפו לא חשפו אותם לעקרונות בסיסיים ממדעי המוח הרלוונטיים לחינוך המיוחד או לאטיולוגיה הביולוגית-מוחית של לקויות למידה שונות. במקרים מסוימים המרואיינים הצהירו על כך שהמורים שלהם (באקדמיה ובבית הספר) עודדו את השימוש בשיטות הוראה המבוססות על נוירו-מיתוסים. המשתתפים ביטאו אי ידיעה באשר למקורות מהימנים ותקפים שבהם ניתן מידע אודות שיטות הוראה מבוססות מחקר לעומת שיטות פסבדו-מדעיות. 40% ממשתתפי המחקר דיווחו כי הם פנו לעיתונות הפופולרית או למקורות מקוונים כדי לקבל מידע רלוונטי ללמידה והוראה.

 

דיון

ממצאי המחקר מלמדים על שכיחות גבוהה של אמונה בנוירו-מיתוסים בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד בארה"ב. ממצאים אלו מדאיגים, שכן נוירו-מיתוסים יכולים לעודד שימוש בשיטות הוראה לא יעילות במקום להשתמש בשיטות מבוססות מחקר.

אחת הסיבות להפצה של נוירו-מיתוסים היא התקשורת הלקויה בין מדעי המוח לבין החינוך. ואולם, נראה כי התקשורת הלקויה בין אלו שעוסקים בחינוך גם היא משמרת את האמונות הפסבדו-מדעיות ואת שיטות ההוראה הלא יעילות.

יש חשיבות לכך שסטודנטים להוראה יקבלו הכשרה שתאפשר להם לזהות נוירו-מיתוסים וטענות פסבדו-מדעיות, וכך יגדל הסיכוי שהם יימנעו מלעשות שימוש בשיטות הוראה לא יעילות בכיתתם.

על מורי מורים ללמד על נוירו-מיתוסים באופן ישיר ומפורש. כמו כן, עליהם לוודא שהם אינם מאפשרים להצהרות המבוססות על נוירו-מיתוסים להיוותר ללא בחינה ובדיקה בכיתתם. אם הם לא עושים כן, הרי שהם משמרים את התפשטותם של רעיונות ושיטות הוראה לא מבוססות (Pajares, 1992).

מורי מורים צריכים לטפח שימוש מדויק באוצר המילים המקצועי של המורים לעתיד. יש חשיבות לביסוס של הבנה משותפת באשר למשמעות של מונחים מקצועיים וכיצד הם נראים כשהם מיושמים בכיתה.

 

מגבלות המחקר

  • המחקר מבוסס על מדגם מצומצם של סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד, דבר הפוגע ביכולת ההכללה של ממצאיו.
  • דיווח עצמי של תפיסות עלול להיות מושפע מרצייה חברתית ולא לשקף באופן הולם את התפיסות או את ההתנהגויות של הנבדק.
  • מערך המחקר אינו מאפשר הסקת מסקנות לגבי קשרים סיבתיים. למשל, למרות שהשתתפות בקורסי חינוך נמצאה במתאם חיובי עם זיהוי נכון של נוירו-מיתוסים, ייתכן שקורסים אלה הם אינם הסיבה לידע זה.

 

סיכום

ממצאי המחקר מלמדים על כך שאמונה בנוירו-מיתוסים שכיחה בקרב סטודנטים להוראה בחינוך המיוחד בארה"ב. אמונות שגויות אלה נמצאו קשורות לסיכוי גבוה ליישום שיטות הוראה לא יעילות. סטודנטים להוראה צריכים לקבל הכשרה שתאפשר להם לזהות נוירו-מיתוסים וטענות פסבדו-מדעיות על מנת שיוכלו להשתית את שיטות ההוראה שלהם על ידע מדעי תקף.

 

ביבליוגרפיה

Dekker, S., Lee, N. C., Howard-Jones, P., & Jolles, J. (2012). Neuromyths in education: Prevalence and predictors of misconceptions among teachers. Frontiers in Psychology, 3, 1–8

Deligiannidi, K., & Howard-Jones, P. A. (2015). The neuroscience literacy of teachers in Greece. Procedia–Social and Behavioral Sciences, 174, 3909–3915

Ferrero, M., Garaizar, P., & Vadillo, M. A. (2016). Neuromyths in education: Prevalence among Spanish teachers and an exploration of cross-cultural variation. Frontiers in Human Neuroscience, 10, 1–11

Pajares, M. F. (1992). Teachers’ beliefs and educational research: Cleaning up a messy construct. Review of Educational Research, 62, 307–332

Pasquinelli, E. (2013). Slippery slopes: Some considerations for favoring a good marriage between education and the science of the mind–brain–behavior, and forestalling the risks. Trends in Neuroscience and Education, 2, 111–121

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?