שיתופי פעולה בין מורים: השפעות אישיות, ארגוניות ומנהיגותיות

Bükki, E. & Fehérvári, A. (2021). How do teachers collaborate in Hungarian VET schools? A quantitative study of forms, perceptions of impact and related individual and organizational factors. Empirical Research in Vocational Education & Training, 13, 1, 1-26

עיקרי הדברים:

שיתופי פעולה בין מורים עשויים להיות יעילים, מפרים ומחכימים יותר מסדנאות פיתוח מקצועי

על מנהלי בתי ספר לוודא כי הם מספקים את התנאים הדרושים לכינון שיתופי פעולה, מסירים את המחסומים שבין העובדים, מטפחים יחסים פנים ובין-מחלקתיים, מייצרים אווירה שיתופית, מציבים יעדים מחלקתיים ברורים ומציעים תמריצים ליוזמי עבודות משותפות

שיתופי הפעולה הבית ספריים המיוחלים והמאתגרים ביותר לביצוע הם: עריכת מחקרים משותפים, צפייה בעמיתים והערכתם ויזימת פרויקטים חדשניים

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא שיתוף פעולה

שיתופי פעולה בשדה החינוך

מבחינה מסורתית, עבודתם של מורים הינה אינדיבידואליסטית ויחידנית. דווקא בשל כך, קולות רבים קוראים להגביר את שיתופי פעולה בין המורים. זאת, מתוך שאיפה להגביר את המוטיבציה, המורל, הסיפוק, המחויבות, ההתלהבות והמסוגלות העצמית והקולקטיבית של המורים, כמו גם לשפר את התקשורת הבינאישית בחדר המורים, את הישגיות התלמידים ואת האקלים הבית ספרי (Beverborg et al., 2015; Misra, 2011)

שיתופי פעולה בית ספריים: עקרונות מנחים ונכונות עובדים

שיתופי פעולה בין מורים מוגדרים כתהליכים קבוצתיים אשר מיועדים להשיג מטרות פדגוגיות ולשפר את איכות הלמידה וההוראה. התהליכים הללו מתקיימים בתוך מערכת יחסים דינאמית שנקראת קולגיאליות (עמיתנות) אשר מושפעת מאופי הקשרים הנרקמים בין חברי הצוות. הקולגיאליות מהווה פקטור מרכזי בתרבות הארגונית ובאווירה הפנים-מוסדית. על רקע זה, ישנם ארבעה פרמטרים בולטים שמשקפים את ערכי הקולגיאליות והתלות ההדדית בין המורים:

1)רצון לחלוק ידע;

2) שאיפה להירתם למען מטרות משותפות;

3) נכונות להעניק סיוע ותמיכה לאחר;

4) מידת המחויבות לקבוצה (Hargreaves & Fullan, 2012).

בתוך כך, ישנם גם היבטים אישיים, חיצוניים, קבוצתיים וארגוניים שעתידים להעצים, או לסרבל, את עבודת הצוות:

1) היבטים אישיים - רצון פנימי של אינדיבידואל לשתף פעולה, תחושת המסוגלות העצמית שלו, האמונה ביכולתו להניע צוות או להשתלב בו, הכרה בפוטנציאל של הכוח הקבוצתי, נכונות לקבל ביקורת וניסיון בעבודת צוות.

2) היבטים חיצוניים - מידות האוטונומיה והלגיטימציה להן זוכה קבוצת העובדים, מגבלות הזמן, תדירות של עזיבת עובדים, מרחק פיזי בין העובדים, נגישות של חדר לפגישות (אם קיים כזה) ומגבלות אתיות, מנהלתיות וחוקיות.

3) היבטים קבוצתיים - מספר המשתתפים, חלוקת הקשב הקבוצתית, האקלים החברתי, דפוסי המנהיגות שמקרין, או לא מקרין, ראש הצוות או המנהל ועוד.

4) היבטים הארגוניים – האופנים בהם הארגון מפקח על עובדיו, מנווט אותם, שולט בהם, מנהיג אותם או סומך עליהם (Nissila et al., 2015).

הגם שארגון ה-OECD מגדיר שיתופי פעולה בית ספריים כפרקטיקה מקצועית חשובה עבור מורים, שיתופי פעולה משמעותיים או פורצי-דרך בין מורים נחשבים לנדירים יחסית. שכן, כאמור, טבע העבודה הינו יחידני, תוכניות הלימודים קבועות מראש והמורים נוטים להישמר ולהתרחק מפוטנציאל סכסוכי ולשמר את האוטונומיה והפרטיות שלהם. לא זו בלבד, מורים רבים מדווחים שמעולם לא לקחו חלק בהוראה משותפת, בצפייה במורה אחר, במישוב קולגות או בשיתופי פעולה משמעותיים כלשהם (OECD, 2018).

יתרונות בשיתופי פעולה בחינוך

אל מול האתגרים והקשיים שהוזכרו לעיל, מחקרים רבים מצביעים על היתרונות הגלומים בשיתופי פעולה בשדה החינוך. לדוגמה, היחשפות לשיטות הוראה חדשות, משופרות וחדשניות, גיבוש תחושת שותפות, מציאת מודל לחיקוי ומוטיבציה להוביל שינויים (Girardet & Berger, 2017). יתר על כן, במדינות רבות, מורי ומדריכי החינוך המקצועי-טכנולוגי, שמשמש כמקרה בוחן במחקר זה, מועסקים כבעלי מקצוע נדרש וללא הכשרה להוראה, התנסות מעשית או רישיון הוראה. מכאן, שמדובר בקבוצה שיכולה להפיק רווחים נדירים מהסתמכות על קולגות, קבלת משוב עמיתים וחשיפה לידע פדגוגי (Tyler & Dwmock, 2019).

מתודולוגיה

בשנת 2019, 303 מורים מ-11 בתי ספר מקצועיים-טכנולוגיים בהונגריה השיבו לשאלון סטטיסטי שבחן את מאפייני האישיות של המורים, את שיתופי הפעולה בין חברי הסגל, את איכות המשאבים והמתקנים במוסד ואת האקלים הבית ספרי. בהתחשב בייחודיות וברב-גוניות של מסלולי הלימוד בחינוך המקצועי-טכנולוגי, המדגם כלל מורי מקצועות ליבה (54.5%), מורי קורסים מקצועיים-עיוניים (29%) ומדריכים מקצועיים (16.5%).

שיתופי פעולה: מעלות ואתגרים

303 המשיבים קיימו שיתופי פעולה בתדירות גבוהה, בהשוואה למחקרים שמדדו שיתופי פעולה בבתי ספר עיוניים, ואף הגדירו את עבודת הצוות כטבעית, רצויה ויעילה. הם קיימו דיונים, החליפו חומרים ורשמים, לימדו בצוותא ויזמו פרויקטים משותפים ברמה הכיתתית, השכבתית והשנתית. בנוסף, נמצא שקרקע פורייה לשיתופי פעולה יכולה להיווצר כאשר מורים קולטים מעמיתיהם תחושות של רוגע, סבלנות וסקרנות ובה בעת מזהים בהם סמכות פדגוגית, עיונית או מקצועית.

עם זאת, כ-19% מהנשאלים העדיפו להימנע מעבודת צוות למיניהן וכ-50% הודו שהם מתקשים לשתף פעולה עם חברי סגל המגיעים מתחום עיוני או רקע מקצועי שונה או למצוא את הזמן לקיים אינטראקציות בנוסף לעבודה השוטפת.

המדריכים המקצועיים נטו לשתף פעולה במידה הרבה ביותר, בהשוואה למורי המקצועות העיוניים. יתכן כי טבע העבודה הדינמי במסגרת המקצועית-טכנולוגית וסביבת העבודה הייחודית והמרוחקת (שלעיתים נמצאת בשטח, סדנה, מפעל או מעבדה מחוץ לכותלי בית הספר) אפשרו להם להפגין גמישות מבחינת לוח הזמנים ותוכנית הלימודים ואף להזמין לשיעורים מדגימים, עובדים ושותפים נוספים. כהנגדה חדה לכך, המסגרת של מורי מקצועות הליבה והעיון הינה תחומה ומקובעת. שכן, הם מלמדים בגפם תכנים תיאורטיים בכיתה למשך 45 דקות, כך שהאופציות שלהם לשיתופי פעולה מצומצמות בהרבה.

מגדר וגיל

מבחינת מאפייני האישיות של כלל הנשאלים, נמצאו הבדלים על רקע מגדר וגיל. מבחינה מגדרית, נשים נטו להירתם ליותר מטלות משותפות. מבחינת הגיל, מורים ומורות בני 55-40 זיהו פוטנציאל בשיתופי פעולה וכפועל יוצא מכך הרבו לקיימם. להערכת החוקרים, בשלב אמצע הקריירה ניחנים המורים ברמות גבוהות של אנרגיה, מחויבות, מסוגלות עצמית ושאפתנות. בזכות הסגולות הללו, הם חשים ביטחון לרענן ולגוון את טכניקות ההוראה שלהם באמצעות התנסויות נוספות.

אקלים בית ספרי, מנהיגות ומבט לעתיד

לאקלים הבית ספרי תפקיד חשוב בקידום קולגיאליות וטיפוח שיתופי פעולה. כידוע, האקלים מושפע, במידה רבה, ממנהלי בתי הספר. לכן, על המנהלים לוודא כי הם מספקים את התנאים המוקדמים הנחוצים לקיום שיתופי פעולה, מסירים את המחסומים שבין העובדים, מטפחים יחסים פנים ובין-מחלקתיים, מייצרים אווירה שיתופית, מציבים יעדים קבוצתיים ומציעים תמריצים ליוזמי עבודות משותפות.

אמנם, רוב חברי סגל המורים נכונים לשתף פעולה, לקיים דיונים מקצועיים ולהחליף חומרים ורשמים. ברם, מעטים הם אלו המצליחים לכונן שיתופי פעולה מעמיקים ומקיפים שבכוחם להעלות את רמת ההוראה הבית ספרית, להבליט את יוקרת המוסד החינוכי או להצדיק את האוטונומיה המוענקת לבתי הספר המקצועיים-טכנולוגיים. על רקע זה, שיתופי פעולה הרצויים והנכספים ביותר הם:

1) עריכת מחקרים משותפים;

2) צפייה בעמיתים, והערכתם;

3) יזימה של פרויקטים חדשניים.

רשימת המקורות

Beverborg, O.A,G., Sleegers, P.J.C. & Van Veen, K. (2015). Promoting VET teachers' individual and social learning activities: the empowering and purposeful role of transformational leadership, interdependence, and self-efficacy. Empirical Research in Vocational Education and Training, 10, 1, 86-97

Girardet, C., & Berger, J.L. (2017) Facing student disengagement: Vocational teachers' evolution of their classroom management. The Journal of Educational Research, 9, 3, 114–140.

Hargreaves, A., & Fullan, M. (2012). Professional capital: transforming teaching in every school. Teachers College Press.

Nissilä, S.P., Karjalainen, A., Koukkari, M. & Kepanen, P. (2015) Towards competence-based practices in vocational education—What will the process require from teacher education and teacher identities? Center for Educational Policy Studies Journal, 5, 2, 13–34

OECD. (2018). TALIS 2018 results (Volume II): Teachers and school leaders as valued professionals. OECD Publishing.

Tyler, M., & Dymock, D. (2019). Maintaining industry and pedagogical currency in VET: practitioners' voices. International Journal of Training Research. 17, 1, 4-20

 

 

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

Be

verborg, O.A,G., Sleegers, P.J.C. & Van Veen, K. (2015). Promoting VET teachers' individual and social learning activities: the empowering and purposeful role of transformational leadership, interdependence, and self-efficacy. Empirical Research in Vocational Education and Training, 10, 1, 86-97

Girardet, C., & Berger, J.L. (2017) Facing student disengagement: Vocational teachers' evolution of their classroom management. The Journal of Educational Research, 9, 3, 114–140.

Hargreaves, A., & Fullan, M. (2012). Professional capital: transforming teaching in every school. Teachers College Press.

Nissilä, S.P., Karjalainen, A., Koukkari, M. & Kepanen, P. (2015) Towards competence-based practices in vocational education—What will the process require from teacher education and teacher identities? Center for Educational Policy Studies Journal, 5, 2, 13–34

OECD. (2018). TALIS 2018 results (Volume II): Teachers and school leaders as valued professionals. OECD Publishing.

Tyler, M., & Dymock, D. (2019). Maintaining industry and pedagogical currency in VET: practitioners' voices. International Journal of Training Research. 17,

yyya