שיפור מערכת החינוך בראי המחקר – מה עובד ומה לא ?

מקור וקרדיט : עיתון "קו לחינוך "


מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, ערך כנס בנושא "השפעות כלכליות-חברתיות של השכלה". בכנס הרצו חוקרי חינוך מהחשובים בעולם, בנושאים "הקשר בין השכלה לחברה וכלכלה" ו"הדרכים לשיפור מערכת החינוך".

אחד מהחוקרים הוא פרופ' אדם גמראן, מאוניברסיטת ויסקונסין- מדיסון בארצות הברית. פרופ' גמראן מכהן בוועד המנהל של המועצה הלאומית למחקר בחינוך בארה"ב . בהרצאתו בכנס בנושא "שיפור מערכת החינוך - מה עובד? " התייחס פרופ' גמראן לממצאי מחקרי חינוך עדכניים מארצות הברית ומרחבי העולם, הנותנים מענה לשאלה זו. עם זאת סייג החוקר את דבריו והדגיש, כי לא די שקובעי המדיניות בישראל יתבססו על ראיות בינלאומיות בעת קבלת החלטות על השקעות חדשות במערכת החינוך. על קובעי המדיניות לבצע מחקר מקומי זהיר בטרם יחליטו על יישום כולל.

השפעת המורים

על פי שני מאמרים, המסכמים את הרצאתו של פרופ' גמראן, במחקרי חינוך נמצא, כי למורים יש השפעה רבת עוצמה על איכות הלמידה של תלמידיהם. עם זאת, ממצאי המחקרים אינם עונים חד-משמעית לשאלות כמו "מה מורים מוצלחים עושים,
ומה מבדיל אותם ממורים אחרים"?

לדברי פרופ' גמראן, מדיניות החינוך במדינות רבות תומכת בשנים האחרונות בהערכת ביצועי המורים באמצעות ניטור תוצאות התלמידים במבחנים. כידוע, אנשי חינוך ואקדמיה לא מעטים בישראל מתנגדים למדיניות זו, ההופכת לטענתם את הלמידה בביה"ס למכוונת ציונים, על חשבון למידה אמיתית וחינוך לערכים.

לעומת זאת טוען פרופ' גמראן, כי ממצאי מחקרים תומכים בשימוש בשיפור שהושג בהישגי התלמידים כאחד מהמרכיבים בהערכת המורים.

לדבריו, במחקרים שנערכו לאחרונה נמצא, כי ביצועי התלמידים יכולים להיות מרכיב מהימן גם בהערכת מנהלי בתיה"ס.

התמריצים נכשלו בשיפור ההוראה

אסטרטגיה שהופעלה בשנים האחרונות במספר מדינות, התמקדה במתן תמריצים למורים כדרך לשיפור ההוראה, ובאמצעותה לשיפור הישגי התלמידים.

גם בישראל תמריץ מעין זה עוגן בהסכם רפורמת עוז לתמורה. לדברי פרופ' גמראן, מחקרים שנערכו לאחרונה בארה"ב מספקים ראיות ברורות לכך שאין די בתמריצי שכר למורים כדי לשפר את ביצועיהם. לדבריו, חוסר היעילות באסטרטגיה זו מצביע על כך שגם כאשר המורים חדורי מוטיבציה ורוצים לשפר את הישגיהם, חסרים להם כלים או תנאי עבודה מתאימים לעשות זאת. אסטרטגיה נוספת היא לשפר את הפיתוח המקצועי של המורים. לדברי פרופ' גמראן, קיים כיום קונצנזוס לגבי המרכיבים שצריכים להיות בתוכניות להתפתחות מקצועית של מורים, למשל שימת דגש על רמת הידע של המורה ועל יכולתו ללמד תוכן מסוים. עם זאת, אין הוכחות מהימנות לכך שפיתוח מקצועי שהתמקד בחיזוק ושיפור הידע אכן היה יעיל.

הכלים - הזמן ותוכניות הלימודים

הכלים החשובים ביותר שעומדים לרשותם של המורים הם זמן הלימוד ותוכניות הלימודים. בתיה"ס בישראל מקדישים זמן רב יותר להוראה בהשוואה למדינות המפותחות האחרות. עם זאת, הזמן המוקדש למקצועות הליבה בישראל - קריאה, מתמטיקה ומדעים, נמוך יותר. לדברי פרופ' גמראן, ממצא זה הוא בעייתי.

הסיבה לכך - מחקרי חינוך מצאו כי כמות הזמן המוקדשת להוראה בתחום מסוים היא אחד מהמשתנים שלהם הקשר החזק ביותר להישגי התלמידים. על פי המחקרים, המרכיבים החשובים ביותר בתוכנית הלימודים, המביאים לשיפור בהישגי התלמידים, הם מיקוד במספר מצומצם של נושאים, עקביות ברמה ובנושאי הלימוד וקפדנות.

השפעת צמצום גודל הכיתה

במחקרים נמצא, כי צמצום מספר התלמידים בגן הילדים ובכיתה א' תרם לשיפור הישגיהם בלימודים. ההשפעה של צמצום מספר התלמידים בגיל הרך נותרת בעינה לאורך זמן, אך לא גדלה בכיתות הגבוהות יותר. פרופ' גמראן הדגיש, שממצאי המחקרים מתייחסים להקטנת מספר התלמידים בכיתות שהיו מלכתחילה קטנות משמעותית מגודל הכיתות בישראל. המחקר שנערך בארצות הברית, למשל, התייחס להקטנת גודל הכיתה מ 23- ל 17- תלמידים. לדבריו, מאחר שהכיתות בישראל גדולות בהרבה, במיוחד בחטיבות הביניים, ההשפעה של צמצום גודל הכיתה עשויה להיות משמעותית יותר.

לדברי פרופ' גמראן, ישנם מספר סוגי תמיכה מערכתית החיוניים להצלחת ביה"ס: פיתוח מנהיגות אסטרטגית המתמקדת בהוראה; קיום קשרים חיוביים עם ההורים; מורים ברמה גבוהה; סביבת לימודים בטוחה שבה חוקים ברורים; מטרות ויעדים ברורים ותוכנית
לימודים עקבית.


את מאמרי החוקרים שהשתתפו בכנס ניתן לקרוא באתר מרכז טאוב; http://taubcenter.org.il


מקור וקרדיט : עיתון "קו לחינוך "

 למידע נוסף אודות פרופסור אדם גומראן



מה דעתך?

    מאמר חשוב לקובעי המדיניות , בעיני שני מרכיבים מכריעים בנושא שיפור מערכת החינוך בישראל- האחד והראשון בחשיבותו הוא רמת מיומנות ומקצועיות מורים הן בניהול כיתה והן בהדגשים ההוראתיים שלהם. יש לשים דגש הוראה מטפחת חשיבה ולא הוראה מטפחת ידע…מרכיב שני הוא גודל הכיתות הן בגיל הרך והן בקבוצות הגיל הגבוהות יותר. דורית לאורמנהלת חטיבה צעירה

    פורסמה ב 30/04/2013 ע״י דורית לאור
    מה דעתך?