שינוי של שיטות הוראה ודפוסי הארגון בבתי-ספר יסודיים: תפיסות של מורים ומדריכים ומקומו של הפיקוח

מקור: עיונים במינהל ובארגון החינוך, כרך 29, תשס"ז 2007.
 
מורים מששה בתי ספר יסודיים הממוקמים בשני אזורי פיקוח מילאו שאלונים הבודקים תרבות ארגונית בבתי-הספר לפני ואחרי השתתפותם במשך שלוש שנים בפרויקט שינוי שיעדיו שיפור הוראה והישגים. במהלך הפרויקט הועברו למורים השתלמויות והדרכה בלמידה שיתופית ובעבודת צוות. הממצאים חשפו הבדל בין שני האזורים. בשלושת בתי הספר מאזור אחד חל בתום הפרויקט שינוי בכיוון חיובי בתפיסת התרבות הארגונית בבית-הספר. בשלושת בתי-הספר מהאזור השני חל שינוי בכיוון שלילי או שלא חל כל שינוי משמעותי. ניתוחים של 500 דו"חות, שנכתבו על ידי שש יועצות שהנחו את סגלי ההוראה בששת בתי-הספר במשך שנתיים, מספקים מידע והסבר להבדלים שנמצאו בין שני האזורים בתגובות המורים לפרויקט השינוי.
 
מסקנות המחקר
המחקרים העוסקים בשינוי ובשיפור תרבות הארגון בבית הספר מלמדים עד כמה קשה דרך זו, אך עם זאת אינה בלתי אפשרית. הממצאים המוצגים כאן עולים בקנה אחד עם מסקנה זו. שינוי התרבות הארגונית של בית הספר תלוי במגוון תנאים, חלקים פנימיים, כמו דפוסי ניהול מפותחים, התנהגות מקצועית של מורים ואמונות של הצוות, וחלקם חיצוניים, כמו תקציבים ממשלתיים, מדיניות המחוז והתנהגות מטפחת של הפיקוח, ועל אלה יש לסוכני שינוי או למדריכים השפעה מועטה בלבד. בשלושה מששת בתי הספר אכן היו כמה תנאים חיוביים יותר בכל הנוגע לפיקוח, לניסיון מקצועי קודם של מורים בשיטות הוראה חלופיות ולתפיסות המנהלים. בשלושת בתי הספר האחרים היה מעט ניסיון קודם בשינוי שיטות הוראה ועוד פחות מכך בשינוי דפוסים ארגוניים. נראה שבתי הספר אלה הפיקו מן הפרוייקט תועלת מזערית בכל הנוגע לשינוי ממשי בדרכי ההוראה והארגון שלהם, אך הפיקו תועלת רבה מבחינת אופן ההסתכלות שלהם על עבודתם המקצועית. סביר להניח שלו היו נבדקים שוב לאחר שנתיים או שלוש היה חל גם בהם שיפור בתפיסת המורים את דפוסי הארגון בבית-ספרם. מכל האמור אפשר ללמוד פעם נוספת על החשיבות הרבה שיש לשיתוף פעולה הדוק בין הפיקוח, המנהלים וסוכני השינוי.  
 יתרה מכך, אפשר ללמוד על חשיבות האבחון המוקדם של התרבות הארגונית של בית הספר ועל כך שהפער בין כוונות של תכניות לבין המציאות החברתית והתרבותית השוררת בבית הספר עשוי להכשיל תכניות לשיפור בית-הסיפור, תהיינה מוצלחות ככל שתהיינה, זיהוי ברור של נתוני בית-הספר לפני תחילת פרויקט עשוי להיות קריטי מבחינת הצלחת הפרויקט (Sarason, 2001; Liberman & Miller, 1986 )
 
מסקנה נוספת בנושא היא: אמנם נערך סקר מקדים לפני תחילת הפרוייקט ונבדקו תפיסות המורים כדי לספק נקודות מוצא לבדיקת השינוי, אבל  לא היה די באלה כדי לזהות את השונות הגדולה בתרבות הארגונית ובדפוסי הניהול בין בתי הספר. תכנית הפרוייקט התבססה במידה רבה על ממצאי הסקר הראשוני, שהצביעו על צורך בהעלאת הרמה המקצועית של ההוראה והניהול בכל בתי הספר, אך בפועל התברר שהיה צורך לזהות את מצבו של כל מוסד בנפרד. ממצאי המחקר מראים שהמצב ההתחלתי של בתי הספר, כפי שנחשף מתוך הדוחות של המדריכות, קבע במידה רבה את מהלכו של הפרוייקט ואת תגובות המורים כלפיו. השאלות שלא נשאלו – ושהיו צריכות להישאל- היו, האם קיימים בבית הספר התנאים המינימאליים שיתנו סיכוי הוגן לשינוי, ומה הם התנאים שבהיעדרם אין כל טעם להתחיל את הפרויקט (Sarason, 2001: 98)
המחקר המתואר כאן תומך במסקנותיה של דטנאו (Datnow, 2002) האומרת שרפורמות חינוכיות וגישתן לשינויים צריכות להתחשב לא רק בהיבטים הטכניים של השינוי, אלא גם (ואולי בעיקר) בהיבטים הנורמטיביים והפוליטיים שלו (ראו גם: Oaks& Wells, 1996; Sarason, 1995 ). זאת ועוד, תוכניות שינוי צריכות להיות סטנדרטיות פחות, ומאובחנות יותר ונוגעות באופן ספציפי במקומות הבעייתיים (Harris & Chapman).
 
מקורות המידע שצוטטו בסיכום:
 
Datnow, A. (2002). "Can we transplant educational reform, and does it last? " Journal of Educational Change, 3, pp. 215-239.
Datnow , A. & Castelano, M. (2001). "Managing and guiding school reform: leadership in success for all schools, "Educational Administration Quarterly, 37 (2), pp. 219-249.
Harris, A., & Chapman, C. (2004). "Improving schools in difficult contexts: towards a differentiated approach," British Journal of Educational Studies, 32 (5), pp. 417-431.
Liberman, A. & Miller, l. (1986). "School improvement: themes and variations" in: A. Liberman (ed), Rethinking school improvement. NY: Teachers College Press.
Murphy, J. (1991). Restructuring schools: capturing and assessing the phenomena. NY : Teachers College press.
Murphy, J. & Louis , K.S (1999). Introduction: framing the project, in : J. Murphy & K.S Louis (eds.), Handbook of Educational Administration (2nd Ed.), San Francisco, CA. Jossey-Bass.
Oakes, J. & Wells, A. (1996). Beyond the technicalities of school reforms: policy, lessons from detracking schools, Los Angeles, CLA.
Sarason , S. (1995) .Parental involvement and the political principle. San Francisco, CA: Jossey-Bass.
Sarason, S. (1996). Revisiting the culture of the school and the problem of Change. NY: Teachers College Press.
 Sarason, S. (2001). American psychology and schools: a critique. NY: Teachers College Press.
Sarason, S. (2002). Educational reform: a self-scrutinizing memoir: NY: Teachers College Press.
מה דעתך?

    שלום,אני כותבת עבודת גמר בנושא שינויים . אודה לך מאוד אם תוכלי לשלוח לי את המאמר. תודה צביה כסה

    פורסמה ב 31/10/2015 ע״י צביה כסה
    מה דעתך?