דף פריט
17-09-2018

שינוי חברתי ופדגוגיה ביקורתית: ההקשר הישראלי

מקור: מחשבה רב-תחומית בחינוך ההומניסטי – "חינוך עם אופקים חדשים", אסופת מאמרים מן "הכינוס הארצי הראשון לחינוך מתקדם" במכללת סמינר הקיבוצים, כרך מס' 2, עמ' 57-62
 
מאבקים אקטיביסטים רבים זכו להצלחה והביאו לשינוי החינוך בארץ. כמו כן היו במערכת החינוך רפורמות רבות שרצו לצמצם את הפערים בחינוך, שכן מוסכם על כולם שיש אי שוויון בחברה, שקיימים פערים גדולים מאוד בחינוך וחייבים לתת הזדמנות שווה בחינוך לילדים מכל קבוצות האוכלוסייה.
אבל שינוי אמיתי לא מתרחש, הפערים גדלים והולכים ובתי הספר ממשיכים לשעתק את המצב הקיים. הסדר החברתי הקיים שבו ניתן לצפות את סיכוייו של ילד להגיע לאוניברסיטה על פי המיקוד של מקום מגוריו עדיין נשמר. הוא עטוף במנגנונים שנותנים תחושה של כביכול קריטריונים אובייקטיבים, ציוני בגרות, מבחנים פסיכומטריים. בפועל, מדובר בכסות לקריטריון האמיתי של מוצא מעמדי, סוציו-אקונומי, לאומי ופיזי.
 
המיסלול של ילדים מתחיל עוד יותר מוקדם, בגן הילדים, כשהגננת יושבת עם ילדים בקבוצות הומוגניות עם דפי עבודה בזמן שהאחרים משחקים בחצר. המיסלול מתחיל בכיתה א' כשמחלקים את הילדים לקבוצות הומוגניות חשבון וקריאה שבועיים לאחר תחילת הלימודים.
הטענה המרכזית של המחברת היא שללא התייחסות לתודעה החברתית של המורים לא יתחולל שינוי: שינוי מהותי של יצירת חינוך שוויוני, חינוך לא מפלה, שנותן באמת הזדמנות שווה לכל הילדים יכול להתחולל רק יחד עם המורים, תוך כדי התייחסות לתודעה החברתית שלהם, תוך ניתוח ביקורתי של הקיים על אילוציו, יצירת ידע חדש לגבי האפשרי וההזדמנויות הגלומות בו. לדעת המחברת יש להשקיע בהכשרת מורים, בדיאלוג איתם, באוטונומיה שלהם, בפיתוח שיקול הדעת.
התוכניות עוקפות המורים מצמצמות את היצירתיות והאנושיות של המורים. תנאי העבודה, המשכורות, הצפיפות, המטלות הבירוקרטיות המוטלות על המורים, כל אלה הם אמצעי דיכוי של המורים במערכת, ומורים שחווים חוויה של דיכוי מעבירים לילדים חוויה דומה.
 
ההסבר שמורים נותנים קודם כל לעצמם לשאלות שקשורות לאי-שוויון בחינוך, ואחר כך גם לילדים בקשר היום-יומי איתם, קובע את גורלם. "לכן אם רוצים שינוי מהותי של הפירמידה בחינוך כדאי להשקיע בהכשרת מורים, בתודעה של המורים, כדאי להשקיע במורים שרואים בחינוך לצדק חברתי את הייעוד העיקרי שלהם בהוראה."
 
פדגוגיה ביקורתית בהכשרת מורים מחנכת להשקפת עולם הבוחנת באופן ביקורתי את מבנה מערכת החינוך, וכיצד מערכת החינוך ממסללת ילדים על פי הרקע שלהם. זו תפיסה מאוד שונה במהותה מהכשרת המורים הרווחת כיום. תכניות רבות במכללות ועוד יותר באוניברסיטאות, עסוקות בהוראת מקצועות הלימוד. הגישה הרווחת של התמקצעות ומומחיות דוחקת את הגישות הוראות את תפקיד המורה כמחנכת ולא כמעבירת ידע. כשהמטרה העליונה היא שיפור ההישגים, פרקטיקות של הכוונת ילדים לקבוצות עבודה על פי רמות, תיוג לקויי למידה, חינוך מיוחד, סטודנטים שנשלחים לעבודה מעשית בבתי ספר עדים לפרקטיקות ההוראה המקובלות שממסללות ילדים החל מהגן, מאבחנות ומתייגות אותם, פרקטיקות שלא מערערים עליהן ברוב תוכניות הכשרת המורים. הסטודנטים להוראה לומדים איך להשתלב במערכת, איך להתקיים בתוכה, הם לומדים להכיר את תוכניות הלימודים על פיהן. הם לומדים לאבחן את הילדים ותחת האיצטלה של "הילד במרכז" לצפות להישגים נמוכים מילדים מסוימים ולהישגים גבוהים מילדים אחרים. קבלת הסדר החברתי כפי שהוא ללא חשיבה ביקורתית על מנגנוני הריבוד המעמדי, מגדרי, לאומי וכד' הוא נתון שאיתו נכנסים סטודנטים רבים להוראה למכללות ולאוניברסיטאות ואיתו הם יוצאים מהמכללות והאוניברסיטאות. מעט תוכניות מערערות את הקבלה האוטומטית של אי השוויון כדבר נתון, "ככה זה מהבית", "מה אפשר לעשות?"
 
התכנית חינוך לצדק חברתי
התכנית החדשה של חינוך לצדק חברתי, הסטודנטים נשלחים להתנסות מעשית לא רק בבתי הספר אלא גם בארגונים לשינוי חברתי, כמו מקלטים לנשים מוכות, ארגוני חינוך של עובדים זרים, ארגונים הנותנים תמיכה לילדים הסובלים מהדרה חברתית ובעלי אידיאולוגיה של צדק חברתי כמו "מהפך" ו"עמותת אלון". הסטודנטים רוכשים נקודת מבט אחרת על הילדים מזו שהם נחשפים אליה במערכת הפורמלית. הם פוגשים פעילי חינוך לשינוי חברתי, ומקבלים כלים פרקטים של עשייה חברתית לתיקון עולם.
(המחברת מציגה דוגמאות קונקרטיות ומרחיבה אודות התוכניות של סמינר הקיבוצים, פרויקט "הילה", פרויקט "זריחות" ועוד)
 
הכשרת מורים על פי הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בשאלות של צדק חברתי, בקשר שבין מדיניות הממשלה לחינוך. היא מאפשרת ללומדים לחוות תהליך של יצירת ידע, שמביא בחשבון את העולם שלהם יחד עם המפגש עם מקורות מידע שונים. תהליך שההתנסות בו מאפשר אחר כך יישום בהוראה. הם מתנסים בשינוי חברתי באמצעות החינוך עוד בזמן הכשרתם ולומדים לראות במרכזיות מטרה זו ייעוד של הבחירה המקצועית שלהם. הם חווים תהליכים מקבילים בהם הם לומדים כפי שיילמדו, יוצרים דיאלוג שוויוני עם מוריהם כפי שייצרו עם הילדים, עובדים באופן חווייתי והתנסותי כפי שיעבדו עם הילדים. ההכשרה נעשית גם במודלינג.

מה דעתך?

    חבל שמאמר שכזה, שכה רלוונטי, למתרחש היום אל מול עיננו בקרב העדה האתיופית, לא זוכה להדים ראויים יותר דווקא כיום.מה שמצביע לדעתי על אטימות נימשכת ואי ישום הלכה למעשה את רעיונות המאמר.

    פורסמה ב 09/05/2015 ע״י בר-דוד שלמה
    מה דעתך?