דף פריט
30-08-2018

שימוש בסימולציות של פגישות הורה-מורה להערכת מוכנות מתכשרים להוראה לשיתוף משפחה – בית ספר

מילות מפתח:

Walker, J.M.T., & Dotger, BH. (2012). Because wisdom can't be told: Using comparisons of simulated parent – teacher conferences to assess teacher candidates' readiness for family-school partnership, Journal of Teacher Education, 63(1), 62-75.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מילות מפתח: התפתחות מקצועית, סימולציות בהכשרה, קשר הורים – מורים,

היענות והבנייה - לתמיכה ולמעורבות הורים בחינוך ילדיהם יש השפעה עמוקה על הישגים ותוצרים אקדמיים, חברתיים ורגשיים של ילדים (Hughes & Kwok, 2007, Jeynes, 2007 ); למורים תפקיד מרכזי בתהליך זה. למרות זאת, אין בתוכניות הכשרת המורים דגש ראוי על הנושא במונחי ידע, מיומנויות ודיספוזיציות (Epstein & Sanders, 2006). בשנים האחרונות פותחו דגמים חדשניים של הכשרת מורים למעורבות הורים (Dotger et al., 2008, Dotger, 2010). אחת מהן היא קיום אינטראקציות סימולטיביות החושפות מתכשרים ומעוררות את מודעותם להיבטים רגשיים רלוונטיים (Hargreaves, 2000). במחקר המוצג כאן נעשה שימוש במקרה (case ) מבוסס-טקסט ובסרטי ווידאו של סימולציות של שיחות מורה-הורה כדי לבחון מודעות מתכשרים לשימוש בשני ממדי תקשורת בינאישית: היענות(responsiveness) והבניה (structuring).

עקרונות פסיכולוגיים – למידה התנסותית מבוססת על ההנחה הפסיכולוגית ש"חוכמת מעשה אי אפשר למסור/לספר ". הקושי של מתכשרים לגשר ולקשר בין תיאוריה למעשה הוביל חוקרים להציע למקד את החינוך בהעברה בעלת אופי אוטומטי (low-road transfer) ובהעברה הכוללת זיהוי דליברטיבי של עיקרון כדי ליישמו בהקשרים שונים (high-road transfer). ניתן לפתח את שני סוגי ההעברה באמצעות הוראה ישירה - חשיפה חוזרת וישירה של מתכשרים לבעיות מציאותיות כדי ששני סוגי העברה אלה יתפתחו (Shulman, 2005). דרך נוספת היא הוראה שאינה ישירה שיש בה רפלקציה על התנסויות של אחרים בקשר עם הורים מתוך מקרים כתובים ו/או מתועדים בווידאו. למידה זן מתוך צפייה אינה דורשת הפעלה ממשית של פעילויות מודגמות. היא כוללת תהליכים של רכישת ידע או התנהגות תוך תצפית במודגם ותהליכים התומכים בביצוע או בשימוש בנרכש מן הצפייה (Bandura,1977).

על המחקר – א) במחקר נעשה שימוש בחומר מוקלט - סימולציות של שיחות הורה-מורה שבוצעו ע"י מתכשרים והוקלטו לצורך המחקר. החומרים המצולמים היוו את הדגמים, אפקטיביים ופחות-אפקטיביים, לאינטראקציות בין מורים להורים, הדגמים נתנו ביטוי להתנהגויות של היענות ושל הבנייה כנ"ל.

תשומת הלב של המשתתפים במחקר למה שקורה בדגמים המצולמים חוזקה ע"י כך שהם התבקשו לצפות ובו בזמן לדרג את הדגמים בסולם בן 7 ממדים: 1) פתיחה, 2) איסוף מידע, 3) שיתוף במידע, ) הגעה להסכמות, 5) יחסים חיוביים, 6) קבלת רגשות, 7) ניהול זרימת השיחה. הזכירה של הנצפה בוססה במהלך פעילויות רפלקטיביות ודיונים כיתתיים.

ב) שני התהליכים שביטאו ביצוע היו: (1) יכולת של רפרודוקציה – חזרה על היבטים מוצלחים והימנעות מהיבטים שנכשלו בדגמים שנצפו; (2) ביטוי של מוטיבציה להפעיל את ההתנהגויות המתאימות. במקום ביצוע ממשי המתכשרים שבמחקר התבקשו לבחור את הדגם שהיה טוב/יעיל/עבד יותר בעיניהם ולהסביר את הבחירה, ובכך לבטא יכולות של חזרה, הבחנה והבנה(Tomasello, 2009), בהנחה שפעילויותיהם העתידיות תושפענה מכך.

ג)השוואה –בין שתי גישות לשיחת הורה-מורה שעלו מניתוח של מומחים את השיחות המצולמות: האחת – אינטראקציה שבה ההבניה גבוהה וההיענות נמוכה והשנייה - הבניה מוגבלת והיענות גבוהה.

מה נמצא במחקר?

1) מסוגלות עצמית וידע אסטרטגי של המתכשרים - ככלל המתכשרים הביעו ביטחון רב ביכולותיהם ליצור קשר עם משפחות התלמידים. עם זאת, כשהתבקשו לתאר כיצד הם היו ניגשים לשיחת הורה-מורה ביחס לדילמה זו או אחרת ("במה היית נוקט בשיחה עם הורה?") הם נטו לעשות שימוש מוגבל באסטרטגיות הפוטנציאליות שעמדו לרשותם. למרות שביטאו הבנה של חשיבות איסוף מידע בשיחה, השאלות ששאלו בעקבות הצפייה במקרים המתועדים לא התמקדו בביסוס שותפות עם ההורה או הבנה של התלמיד כאדם.

2) תפיסות של חולשות וחוזקות - החוקרים בחנו, על בסיס צפייה בשני מקרים מתועדים, את יכולתם של הנשאלים לזהות חולשות וחוזקות של המשוחח שצולם ("לאחר שצפית כיצד מורה זה התמודד עם השיחה, סכם חוזקות וחולשות"). התשובות נותחו על פי המציאות של הממדים שפורטו למעלה. הנשאלים תפסו את הדגמים המצולמים כחזקים וחלשים במונחים של הבנייה ו/או היענות. בדומה לשיפוטים של מומחים הם ראו דגם אחד כמאופיין במובנות גבוהה-היענות נמוכה, ואחר – מובנות נמוכה והיענות גבוהה.
3) בחירה והצדקות של הנשאלים – הנשאלים התבקשו לבחור את המורה הטוב יותר ולהצדיק את בחירותיהם. בדומה למומחים שעשו זאת לפניהם הנשאלים בחרו במורה שדגם השיחה שלו עם ההורים היה של "מובנות נמוכה והיענות גבוהה". א) הצדקות לדגם "מובנות גבוהה-היענות נמוכה": מיקוד בהבניית - ניתנו עצות רבות כיצד להתקדם בתמיכה בתלמיד המדובר, הייתה למורה תוכנית, הועלו עצות בדבר שיתוף עם ההורה, היה ניהול זמן חסכני וממוקד. הערכה זו הייתה שונה מדעות המומחים, שראו בשיחה זה "העדר כבוד ", "העלבה" ביחס להורה, חד-צדדיות. ב) הצדקות לדגם "מובנות נמוכה-היענות גבוהה": מיקוד בהיענות – המורה בנה שותפות עם ההורה תוך היענות לקולו של ההורה. המומחים ניתחו בצורה דומה וציינו את החולשה בהבניה.

סיכום –תרומות המחקר: (1) יצירת הגדרה של "סטנדרט זהב" אמין של תקשורת הורה-מורה אפקטיבית, (2) יצירת תוקף תוכן של מקרה מבוסס-טקסט וקטעי ווידאו רלוונטיים שניתן להפיץ ככלי הוראה ומחקר, (3) תובנות בדבר עמדות מתכשרים לתקשורת עם הורים: א. הערכה גבוהה ליכולותיהם, ב. רמת המסוגלות לא קשורה לכישורים הממשיים, ג. יש יכולת, בליווי תמיכה, להבחין בין דגמים אפקטיביים ולא-אפקטיביים, ד. בדרך כלל הערכותיהם את הדגמים דמו להערכות המומחים.

השאלה החשובה "האם על מתכשרים להוראה להתנסות בשיחות קשות עם הורים או האם הם יכולים ללמוד זאת מתוך צפייה מרחוק?" צריכה בדיקות נוספות. מחקר זה מניח יסודות להמשך מחקר הנושא. כפי שהסימולציות ופלטפורמת ההשוואה בווידאו מראות, הדבר נעשה מפרספקטיבה של ביצוע פדגוגי (pedagogies of enactment) (Grossman & McDonald, 2008), כשמתכשרים ומורים חדשים צריכים להיות מעורבים ולזהות את הפרקטיקות הנדרשות לקשר נכון בין מורים להורים.

ביבליוגרפיה

Bandura, A. (1977). Social learning theory, New York, NY: General Learning Press.
Dotger, B., et al., 2008). Emerging authenticity: The crafting of simulated parent-teacher candidate conferences, Teaching Education, 19(4), 335-347.
Dotger, B. (2010). "I had no idea": Developing dispositional awareness and sensitivity through a cross-professional pedagogy, Teaching and Teacher Education, 26, 805-812.
Epstein, J.L., & Sanders, M.G. (2006). Preparing educators for school-family-community partnership: Results of a national survey of colleges and universities, Peabody Journal of Education, 81(2), 81-120.
Grossman, P., & McDonald, M. (2008). Back to the future: Directions for research in teaching and teacher education, American Educational Research Journal, 45(1), 184-205.
Hargreaves, A. (2000). Mixed emotions: Teachers' perceptions of their interactions with students, Teaching and Teacher Education, 16, 811-826.
Hughes, J., & Kwok, O. (2007). Influence of student – teacher and parent – teacher relationships on lower achieving readers' engagement and achievement in the primary grades, Journal of Educational Psychology, 99(1), 39-51.
Jeynes, W.H. (2007). The relationships between parental involvement and urban secondary school student academic achievement: A meta- analysis, Urban Education, 42, 92-109.
Shulman, L. (2005). The signature pedagogies, The Math Science Partnership for Effective Teaching and Learning.
Tomasello, M. (2009). Why we cooperate, Cambridge, MA: MIT Press.

מה דעתך?

Bandura, A. (1977). Social learning theory, New York, NY: General Learning Press. Dotger, B., et al., 2008). Emerging authenticity: The crafting of simulated parent-teacher candidate conferences, Teaching Education, 19(4), 335-347. Dotger, B. (2010). "I had no idea": Developing dispositional awareness and sensitivity through a cross-professional pedagogy, Teaching and Teacher Education, 26, 805-812. Epstein, J.L., & Sanders, M.G. (2006). Preparing educators for school-family-community partnership: Results of a national survey of colleges and universities, Peabody Journal of Education, 81(2), 81-120. Grossman, P., & McDonald, M. (2008). Back to the future: Directions for research in teaching and teacher education, American Educational Research Journal, 45(1), 184-205. Hargreaves, A. (2000). Mixed emotions: Teachers’ perceptions of their interactions with students, Teaching and Teacher Education, 16, 811-826. Hughes, J., & Kwok, O. (2007). Influence of student – teacher and parent – teacher relationships on lower achieving readers’ engagement and achievement in the primary grades, Journal of Educational Psychology, 99(1), 39-51. Jeynes, W.H. (2007). The relationships between parental involvement and urban secondary school student academic achievement: A meta- analysis, Urban Education, 42, 92-109. Shulman, L. (2005). The signature pedagogies, The Math Science Partnership for Effective Teaching and Learning. Tomasello, M. (2009). Why we cooperate, Cambridge, MA: MIT Press.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?