שימוש בווידיאו בשיעורי היסטוריה כהזדמנות לשיח עם התלמידים

Reisman, A., Enumah, L. (2020). Using video to highlight curriculum-embedded opportunities for student discourse. Journal of Teacher Education, 1-17

לאורך שנים רבות התמידו מורי ההיסטוריה בבתי הספר בהתנגדותם, שלא בטובתם, לשינויים בהוראת המקצוע. ייתכן שהתעקשות זו שלא לקבל שיטות חדשות נובעת מתפישתם את מקור הידע המרכזי בשיעור כספר הלימוד שהציג את החומר הדיסציפלינרי כסיפור סגור וחתום. חלק משינוי שיטות ההוראה כרוך גם בהבנת ההיסטוריה לא כסיפור מוגמר, אלא כסיפור נתון-לפרשנות והתאמת המשאבים החינוכיים לתפיסה היסטוריוסופית ופדגוגית זו. לצד פיתוח אמצעים פדגוגיים ייעודיים לשיעורי ההיסטוריה ברמות השונות, נרשמה התעלמות מהאפשרות להשתמש בכיתה בחומרים קיימים, שאינם שייכים באופן מקורי לתכנית הלימודים.

במחקר הנוכחי נבדק השימוש בסרטי וידאו בכיתה כדי לעזור למורים לזהות הזדמנויות לשיח מבוסס-מקורות עם התלמידים, המשלב בין החומרים החיצוניים לבין המסמכים ה"קלאסיים" של תכנית הלימודים. נמצא קשר בין יכולתם של המורים להבחין באותן הזדמנויות לשיח עם התלמידים העולות מתוך תכניות הלימוד בעת צפייה בסרטוני וידיאו בכיתה, לבין עלייה במוכנותם ליזום דיונים מבוססי מקורות או מסמכים.

אצל שלושה מתוך ארבעה מורים נראה היה כי ההתערבות הביאה לשיפור, ולמעשה ממש הקלה הן על ניתוח המקורות עם התלמידים בכיתה והן על פרקטיקות ההוראה האחרות. דומה, אם כן, שמיומנותם הפדגוגית והמקצועית של המורים והיכרותם עם הוראת היסטוריה מבוססת מקורות השפיעו לאורך כל הניסוי על האופן שבו חוו את ההתערבות. יש לדון בדרכים שונות לפיתוח הפרקטיקה וכמובן להמשיך את המחקר בהשלכות הטמעת חומרי לימוד חיצוניים על התפתחותם המקצועית של מורי ההיסטוריה.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

על היסטוריה, ספרות, נרטיב ומה שביניהם

הוראת היסטוריה בעידן הדיגיטאלי

 

 

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?