שימוש בהליכים של ראיונות קבוצתיים לאיתור מועמדים להוראה
מקור וקרדיט :
"Evaluating the use of group interviews to select students into teacher-education programs, " Journal of Teacher Education, (vol. 54, no.2 ).
מרבית תוכניות הכשרת המורים בארה"ב בוחרות את המועמדים על בסיס קריטריונים אקדמאיים יחסיים כגון ממוצעי ציונים, או בחינות נורמטיביות השוואתיות (Standardized Test Scores). הליכי מיון אלו עשויים לעורר השתאות שכן ממצאי מחקר מאמתים שוב כי הקריטריונים האקדמאיים הנורמטיביים הם גורמי ניבוי חלשים לגבי מורים מצליחים (Baskin, Ross & Smith, 1996). חלק ניכר מן המחקרים על הוראה יעילה בכיתה מדגישים את חשיבות המיומנויות המילוליות, הבין-אישיות והמנהיגותיות (Dunkin & ). חרף הימצאותם של ממצאי מחקר ברורים אלו, מרבית תוכניות הכשרת המורים מתעלמות מתכונות מילוליות, בינאישיות ומנהיגותיות בתהליך איתור ומיון המועמדים הבולטים להוראה.
מאמר זה בוחן את תהליך הראיון ההערכה הקבוצתי כמכשיר תקף להערכת התכונות המילוליות, הבינאישיות והמנהיגותיות של סטודנטים המבקשים להתקבל לתוכניות הכשרת מורים בארה"ב.
המאמר מבוסס על המודל התיאורטי שגובש ופותח ע"י צפורה שכטמן (Schehtman , 1992) בעקבות מחקריה בשנות ה-90 בישראל. שאלות המחקר העיקריות של מאמר זה, הן האם תוצאות הניקוד הניתנות ע"י מעריכים שונים בראיון קבוצתי הן מהימנות כציון כולל. שאלת המחקר השנייה הייתה: האם תהליך ההערכה הקבוצתי יש בו כדי לחזות יכולת עתידית של סטודנטים להוראה? והשאלה השלישית הנובעת מכך היא, האם ציוני הערכה קבוצתיים הם גורמי ניבוי טובים יותר של מועמדים להוראה בהשוואה לקריטריונים אקדמאיים מקובלים בארה"ב, כגון ממוצעי ציונים (GPA) ותוצאות בחינות הישגים סטנדרטיות (standardized test).
המטרה העיקרית של עורכי המחקר הייתה לבדוק באיזה מידה תקפתו של המודל התיאורטי של שכטמן שנוסה בישראל ישים גם לתוכניות הכשרת המורים בארה"ב.
היבטים תיאורטיים
תקשורת יעילה עם תלמידים היא ללא ספק נדבך מרכזי בהוראה מצליחה. מורה צריך להיות בעל תכונות של מילוליות המבטאות חשיבה בהירה, ארגון יעיל של מחשבות וכושר ביטוי עצמי המלווה בבהירות מחשבתית, בהתלהבות ובידידותיות (Lowman, 1984 ). מיומנות ביצירת תקשורת בינאישית היא משמעותית בהוראה מצליחה של מורים בבתי הספר. מורה טוב חייב להכיר לקחת בחשבון את הצרכים החברתיים-רגשיים של התלמידים כחלק ממימדי ההוראה בכיתה (Steele ,1999). מורים טובים יודעים כיצד לבנות תמיכה, יחסי אמון והרמוניה עם תלמידיהם. שכטמן (1989) מצאה במחקריה כי מיומנויות בתקשורת בין-אישית הן משמעותיות ומהותיות ביותר לא רק לצמיחה ולתנאי למידה תקינים של תלמידים אלא גם להתפתחותם האינטלקטואלית ולמוטיבציה שלהם להצליח (ע"ע 243).
מורה משמעותי חייב להיות בעל תכונות של מנהיגות כדי להניע תלמידים בצורה בוטחת, דינאמית ונלהבת (Westbrook , 1998). אנו למדים מזיכרונות של אישים מוצלחים אשר היו תלמידים בזמנו כי המורים הזכורים להם לטוב, הם אותם מורים בעלי נוכחות של מנהיגות ומיומנויות של תקשורת בינאישית.
עם זאת, מרבית תוכניות הכשרת המורים אינן לוקחות בחשבון תכונות מילוליות, בינאישיות ומנהיגותיות כאשר הן מתמודדות עם בחירת ומיון מועמדים להוראה (Goodlad , 1990 ; Haberman , 1987). במקום זאת, תוכניות הכשרת המורים בארה"ב נוטות בצורה אופיינית להשתמש בממוצעי ציונים (GPA) ובחינות הישגים נורמטיביות כדי לבחור מועמדים וזאת חרף ממצאי המחקר המוכיחים כי קריטריונים אקדמאיים אינם מסוגלים לחזות היטב את שיעור ההצלחה בהוראה (Guyton & Faokhi, 1987 ;Haberman, 1987 ; Shechtman & Godfrried , 1993).
עפ"י מחקריו של בסקין (Baskin, et al , 1996) מקורה של התבססות זו על הישגים נורמטיביים אקדמאים בארה"ב בדומיננטיות של תפיסת השליטה בתוכן שהתגבשה בשנות ה-80 בהמלצות של ועדות חינוך לאומיות בארה"ב כגון כוח המשימה של מכון קרנגי לגיבוש מקצועי של ההוראה, משנת 1986, ודו"ח Holmes גם הוא משנת 1986.
חוקרי חינוך נתקלו בקשיים כאשר ניסו לפתח מכשירים והליכים יעילים לניבוי ההצלחה בחינוך. חוקרים אשר עשו שימוש במבחנים פסיכולוגיים למדידת התכונות המשמעותיות של המועמדים להוראה דיווחו על תוצאות מעורבות (Chang, 1994 , Henjum, 1983 Verdini, 1990).
בשנים האחרונות, יש התעוררות מחודשת בארה"ב בניסיונות שימוש בראיונות אישיים ככלים לאיתור מועמדים להוראה. למרות שכמה חוקרים מצאו עדויות תומכות במחקריהם על יעילות תוצאות ההערכה המצטברות של ראיונות אישיים לניבוי ההצלחה להוראה עתידית (Coleman, 1987; Haberman , 1987 ; Malvern , 1991), מתברר כי תהליך מיון זה מחייב השקעת זמן אדירה, כאשר בסופו של התהליך מצליחים לבודד רק מספר קטן יחסי של מועמדים ממאגר המועמדים הכולל (Benner , George & Cagle, 1987).
שיטה מוצלחת נוספת לאיתור ובחירת סטודנטים מתאימים לתוכניות ומסלולי הכשרת מורים מבוססת על מודל מרכזי ההערכה (Millward& Gerlach 1989). בשיטה זו, הסטודנטים מוערכים במשך כמה ימים על בסיס סדרת פעילויות וזאת כדי לבדוק את מידת התאמתם למקצוע ההוראה וסיכוי הצלחתם העתידית. החיסרון העיקרי של שיטת מרכזי ההערכה היא המורכבות הרבה ביישום מערך המיון במשך 2-3 ימים. מורכבות זו כרוכה בעלויות כספיות ניכרות וכבדות ולכן קשה למכללות ולאוניברסיטות בארה"ב ליישם את שיטת מרכזי ההערכה. פרופסור צפורה שכטמן (Shechtman, 1992) פיתחה גרסה מתוקנת של מודל מרכזי ההערכה הנותנת מענה למגבלות המפורטות לעיל. שכטמן הצליחה לצמצם את ההליך הנמשך יומיים שלושה למהלך אחד מתמשך של 90 דקות בלבד. במחקריה מצאה כי ההערכה הקבוצתית המתבצעת במהלך הראיון הקבוצתי של 90 דקות תקפה לניבוי ההצלחה של המועמדים להוראה באותה מידה כמו שיטת מרכזי ההערכה המורכבת יותר (Shechtman, 1992).
עורכי המחקר הנוכחי ביקשו, אפוא לבדוק באיזה מידה ניתן ליישם את המודל של שכטמן באוניברסיטאות בארה"ב.
הליכי ההערכה הקבוצתית
הליכי ההערכה הקבוצתית מתבצעים במהלך מהלך של 90 דקות בו נוטלים חלק פעיל 2 מעריכים מנוסים ו-8 סטודנטים מועמדים להוראה. המעריכים עוברים אימון והדרכה מקדימה בשני ימים הדרכה (כל אחד אורך כחצי יום). המטרה של ההדרכה המקדימה היא: 1. לגבש דפוסי עקביות בין המעריכים , 2. להפנים אצלם את ההכרה בקריטריונים להערכה, 3. להגביר את המהימנות של קידוד ציוני ההערכה.
במהלך 90 הדקות של מהלך ההערכה הקבוצתית, הסטודנטים מציגים את עצמם כאשר המעריכים מעודדים אותם לדבר בחופשיות בדיון וזאת כדי שיוכלו לשכנע לגבי זהותם ותפיסת עולמם. בפני הקבוצה מוצגים , בדרך כלל, 2 נושאים המעוררים מחלוקת. הסוגיה הראשונה היא חינוכית והסוגיה השנייה היא חברתית. דוגמא לסוגיה חינוכית המועלת לדיון היא: מה דעתכם לגבי תפקיד ביה"ס בכל הנוגע לחינוך מיני? דוגמא לסוגיה חברתית: האם הורים צריכים להיות אחראים להתנהגות פלילית של ילדיהם. הדיונים נערכים בקרב קבוצת מועמדים שאין בה מנהיג דומיננטי באופן שחברי הקבוצה צריכים להתמודד כל אחד עם פתרון בעיות. הקבוצה המוערכת חייבת לקחת על עצמה אחריות ברורה על תהליך קבלת החלטות בנושאים חשובים הקשורים לסוגיה העיקרית. המועמדים עשויים להידרש לקבל החלטה במצבים סימולטיביים כגון : מי מבין החולים יש לבחור להשתלת כליה או איזה קבוצת מורים צריך לפטר בביה"ס כאשר יש קיצוצי תקציב.
הסטודנטים נדרשים להגיב לדברי חבריהם בקבוצה ולהביע את עמדתם. המועמדים נדרשים גם להעריך את ההתנהגות שלהם וליצור רפלקציה לגבי שיקוליהם ביחס לעמדות הקבוצה. בשעה שהדיונים מתקיימים והסטודנטים נחשפים לפעילויות שונות ומגיבים , צוות המעריכים מעריך בנפרד כל מועמד על בסיס יכולתו המילולית, הבינאישית והמנהיגותית.בסופו של התהליך , משקללים לכל מועמד ציון כולל המשקף את התאמתו האפשרית להוראה עפ"י שלושת תכונות העיקריות הנ"ל.
המדד הרביעי והאחרון אינו ממוצע כולל , והוא נועד לשקף תכונות חשובות (למשל, יציבות אמוציונאלית, יושרה, מודעות עצמית, גמישות מחשבתית) שאינם באות לידי ביטוי בשלושת התכונות העיקריות (יכולת מילולית, יכולת תקשורת בינאישית, כושר מנהיגות).
מהלך המחקר בארה"ב
אוכלוסיית המחקר
אוכלוסיית המחקר כללה 68 סטודנטים מועמדים להוראה אשר ביקשו להתקבל למסלול חינוך יסודי באוניברסיטת יוטה בארה"ב ואשר סיימו כעבור שנתיים את הכשרתם להוראה.
7 מדריכים פדגוגיים מהאוניברסיטה השתתפו כמעריכים בסדרה שלמה של ראיונות הערכה קבוצתיים. בכל ראיון קבוצתי נטלו חלק 8 סטודנטים ו2 מעריכים שעברו הדרכה מוקדמת. כל סדרת דיונים נמשכה שעה וחצי ומהלכה העריכו את יכולותיהם המילוליות, הבינאישיות והמנהיגותיות. כל קבוצה קיבלה הערכה משותפת, אך גם כל מועמד קיבל בנפרד ניקוד מצטבר של הערכה כוללת כפי שדרגו זאת שני המעריכים בקבוצה. בעקבות הצפייה בפעילות הקבוצתית נפגשו המעריכים והגיעו להסכמה לגבי כל אחד מן המימדים שנבדקו אצל הסטודנטים. ציון ההערכה הכולל לגבי כל סטודנט המועמד להוראה משקף את ההתמודדות שלו בקבוצה ובדיונים כפי שבא לידי ביטוי בשמונה קריטריונים:
א. הוראה יעילה
ב. ניהול כיתה
ג. הערכת ההוראה
ד. התפתחות אישית ומקצועית
ה. מעורבות הורים ומעורבות בקהילה
ו. מודעות לשונות בין תלמידים
ז. תשומת לב הניתנת ללומד
ח. הבנת תוכנית הלימודים
כדי לבחון באיזה מידה ציוני ההערכה היו מהימנים בין המעריכים השונים, השתמשו החוקרים בניתוח קורולציה/מיתאם (Correlational Analysis). לגבי כל אחד ממימדי ההערכה הקבוצתית נעשה מיתאם בין הציונים אשר ניתנו על ידי מעריך אחד בהשוואה לציונים שניתנו על ידי המעריך השני.
דיון בממצאים
מערך המחקר ניסה לענת על שלוש שאלות מחקר: הראשונה: האם ציוני ההערכה הקבוצתית הכוללים היו מהימנים בין המעריכים. המחקר מצא בוודאות כי המהימנות של המעריכים בהערכה הקבוצתית הכוללת הייתה גבוהה. ההערכה הכוללת של הצלחת הסטודנטים בדיון הקבוצתי כפי שהשתקפה בציוני המעריכים הייתה עקבית ברוב המקרים.
שאלת המחקר השנייה הייתה האם הליכי הערכה קבוצתיים יש בהם כדי לנבא יכולות עתידיות של המועמדים להוראה? במהלך המחקר נמצא כי לשיטת ההערכה הקבוצתית יש יתרונות ברורים בהשוואה למכשירי הערכה אחרים המבקשים לבדוק את מידת הצלחת המועמדים. נמצא כי מהלך הדיון הקבוצתי של 90 דקות יעיל יותר מהפעלת מרכז הערכה במשך יומיים שלושה. במהלך ה-90 דקות ניתן היה להבחין בבירור בתכונות המועמדים וניתן היה לנבא את מידת התאמתם העתידית להוראה.
שאלת המחקר השלישית הייתה האם ראיון הערכה קבוצתי הוא מנבא טוב יותר של יכולותיו המועמד להצליח בהוראה בהשוואה לקריטריונים אקדמאיים כגון ממוצעי ציוני בחינות ובחינות הישגים נורמטיביות (Standardized Test Scores). ההשוואה שנערכה בסיום המחקר (במהלך שנת ההוראה הראשונה של המועמדים) בין ציוני ההערכה הכוללים מבוססי הראיון הקבוצתי לבין ממוצעי ההישגים הנורמטיביים הוכיחה כי האחרונים אינם מנבאים חיוביים בהכרח של יכולות ההוראה הטובה של המועמדים. ממצאים דומים התקבלו במחקריה של צפורה שכטמן בישראל כאשר נבדקו המורים במהלך שנתיים עד חמש שנים לאחר סיום הלימודים שלהם באוניברסיטאות. עם זאת יש לציין, המחקר הנוכחי באוניברסיטת יוטה לא בדק את יכולות המורים לאורך תקופה ארוכה של שנתיים-חמש שנים כפי שנעשה ע"י פרופסור צפורה שכטמן בישראל .
| ביבליוגרפיה Baskin, M. K., Ross, S. M., & Smith, D. L. (1996). Selecting successful teachers: The predictive validity of the urban teacher selection interview. The Teacher Educator, 32, 1-21. Benner, S., George, T., & Cagle, L. (1987). Admission boards: The contribution of professional judgment to the admission process. Journal of Teacher Education, 38(2), 7-11. Cahan, S. (2000). Statistical significance is not a "Kosher certificate" for observed effects: A critical analysis of the two-step approach to the evaluation of empirical results. Educational Researcher, 29(1), 31-34. Carnegie Task Force on Teaching as a Profession. (1986). A nation prepared: Teachers for the 21st century. Hyattsville, MD: Carnegie Forum on Education and Economy. Chang, F. (1994). School teachers' moral reasoning. In J. R. Rest & D. Varvaez (Eds.), Moral development in the professions (pp. 71-83). Hillsdale, NJ: Lawrence Earlbam. Coleman, B. J. (1987). Interview ratings and later performance of PGCE students. Educational Research, 29, 197-201. Darling-Hammond, L. (1990). Teacher quality and equality. In J. Goodlad & P. Keating (Eds.), Access to knowledge: An agenda for our nation's schools (pp. 237-258). New York: College Entrance Examination Board. Deikmann, R. G. (1981). A study of the relationship between predicted effectiveness of teacher candidates and actual effectiveness after one year of teaching experience. Unpublished doctoral dissertation, University of Nebraska, Lincoln. Dunkin, M. J., & Barnes, J. (1986). Research on teaching in higher education. In M. C. Wittrock (Ed.), Handbook of research on teaching (3rd ed., pp. 754-777). New York: Macmillan. Gerlach, G. J., & Millward, R. E. (1989). A new perspective for strengthening teacher skills: Pre-teacher assessment. Foreign Language Annals, 22, 145-148. Goodlad, J. I. (1990). Teachers for our nation's schools. San Francisco: Jossey-Bass. Guyton, E., & Farokhi, E. (1987). Relationships among academic performance, basic skills, subject matter knowledge, and teaching skills of teacher education graduates. Journal of Teacher Education, 38, 37-42. Haberman, M. (1987). Recruiting and selecting teachers for urban schools. Reston, VA: Association of Teacher Educators. Haberman, M., & Post, L. (1998). Teachers for multicultural schools: The power of selection. Theory Into Practice, 37(2), 96-104. Henjum, A. (1983). Let's select "self-actualizing" teachers. Education, 104, 51-55. Holmes Group. (1986). Tomorrow's teachers: A report of the Holmes Group. East Lansing, MI: Author. Johnson, S. T., & Prom-Jackson, S. (1986). The memorable teacher: Implications for teacher selection. Journal of Negro Education, 55, 272-253. Klimoski, R., & Brickner, M. (1987). Why do assessment centers work? The puzzle of assessment center validity. Personnel Psychology, 40, 243-260. Levin, J. R., & Robinson, D. H. (2000). Rejoinder: Statistical hypothesis testing, effect-size estimation, and the conclusion coherence of primary research studies. Educational Researcher, 29(1), 34-36. Lowman, J. (1984). Mastering the techniques of teaching. San Francisco: Jossey-Bass. Malvern, D. D. (1991). Assessing the personal qualities of applicants to teacher training. Studies in Educational Evaluation, 17, 239-253. National Commission for Excellence in Teacher Education. (1985). A call for change in teacher education. Washington, DC: Author. National Consortium for Educational Excellence. (1985). An agenda for educational research: A view from the firing line. Nashville, TN: Vanderbilt University. Russell, J. S., Persing, D. L., Dunn, J. A., & Rankin, R. J. (1990). Focusing on the selection process: A field study of the measures that influence admission decisions. Educational and Psychological Measurement, 50, 901-913. Shechtman, Z. (1989). The contribution of interpersonal behavior evaluation to the prediction of initial teaching success: A research note. Teaching and Teacher Education, 5, 243-248. Shechtman, Z. (1991). A revised group assessment procedure for predicting initial teaching success. Educational and Psychological Measurement, 51(4), 963-974. Shechtman, Z. (1992a). A group-assessment procedure as a predictor of on-the-job teacher performance. Journal of Applied Psychology, 77(3), 383-387. Shechtman, Z. (1992b). Interrater reliability of a single group assessment procedure administered in several educational settings. Journal of Personnel Evaluation in Education, 6, 31-39. Shechtman, Z. (1994). A group assessment procedure for teacher-education candidate selection [Manual]. Israel: University of Haifa. Shechtman, Z., & Godfried, L. (1993). Assessing the performance and personal traits of teacher education students by a group assessment procedure: A study of concurrent and construct validity. Journal of Teacher Education, 44(2), 130-138. Shechtman, Z., & Sansbury, D. (1989). Validation of a group assessment procedure for the selection of teacher-education candidates. Educational and Psychological Measurement, 49, 653-666. Sprinthall, N. A., Reiman, A. J., & Thies-Sprinthall, L. (1996). Teacher professional development. In J. Sikula (Ed.), Handbook for research on teacher education (2nd ed., pp. 666-703). New York: Macmillan. Steele, C. M. (1999, August). Thin ice: "Stereotype threat" and black college students. Atlantic Monthly, pp. 44-54. Thornton, G. C., III, & Byham, W. C. (1982). Assessment centers and managerial performance. New York: Academic Press. U.S. Census Bureau. (1999). Poverty 1999. Retrieved from www.census.gov/hhes/poverty/poverty99/table5. html Verdini, D. J. (1990). A study to investigate the efficacy of a pre-teacher assessment center and a personality inventory to determine their predictive validity relative to teaching performance. Unpublished doctoral dissertation, Indiana University of Pennsylvania. Westbrook, A. B. (1998). Teacher selection practices in effective elementary schools which differ by community type and socioeconomic status context. Unpublished doctoral dissertation, Louisiana State University, Baton Rouge. Zedeck, S. (1986). A process analysis of the assessment center method. Research in Organizational Behavior, 8, 259-296. Deborah A. Byrnes is in the Department of Elementary Education, Utah State University. Gary Kiger is in the Department of Sociology, Social Work, and Anthropology, Utah State University. Ziporah Shechtman is in the Department of Education, University of Haifa, Israel. | ||
|
|
|
|
למידע נוסף:
הראיון הקבוצתי; הכלי המנבא הטוב ביותר הצלחה בלימודים במכללה למורים (מתוך אתר "קו לחינוך")
191 סטודנטים, שסיימו את לימודיהם במכללת גורדון בחיפה בחמש השנים האחרונות, השתתפו השנה במחקר שבדק מהו כלי המיון המנבא הצלחה בלימודים במכללה. את המחקר ערכו ד'ר צפורה אשרת וד'ר צפרירה שור ממכללת גורדון. במהלך המחקר הישוו החוקרות ארבעה כלים המשמשים למיון מועמדים למכללות למורים; ציון במבחן פסיכומטרי או במבחן סף המקובל במכללות להוראה ומקביל למבחן הפסיכומטרי, ציון בגרות ממוצע, ציון סכם של בגרות ופסיכומטרי או סף וראיון קבוצתי.
הראיון הקבוצתי המובנה הוא כלי מיון, שפותח על ידי פרופ' צפורה שכטמן. במהלך הראיון נבחנת התנהגות המועמד בקרב קבוצת השווים ומובחנים פרמטרים כמו כושר מנהיגות, יכולת תגובה, התייחסות לאחר ועוד.
ממצאי המחקר מעידים, כי מבין כלי המיון שנבדקו ציון הבגרות והמבחן הפסיכומטרי אינם המנבאים הטובים ביותר להצלחה בלימודים. מבחן הסף מנבא במידה מסוימת הצלחה בלימודים ואילו הראיון הקבוצתי הוא המנבא במידה הרבה ביותר את ההצלחה בלימודים. כמו כן נמצא מתאם גבוה בין הצלחה בלימודים להצלחה בהתנסות בהוראה.
Baskin, M. K., Ross, S. M., & Smith, D. L. (1996). Selecting successful teachers: The predictive validity of the urban teacher selection interview. The Teacher Educator, 32, 1-21.
Benner, S., George, T., & Cagle, L. (1987). Admission boards: The contribution of professional judgment to the admission process. Journal of Teacher Education, 38(2), 7-11.
Cahan, S. (2000). Statistical significance is not a "Kosher certificate" for observed effects: A critical analysis of the two-step approach to the evaluation of empirical results. Educational Researcher, 29(1), 31-34.
Carnegie Task Force on Teaching as a Profession. (1986). A nation prepared: Teachers for the 21st century. Hyattsville, MD: Carnegie Forum on Education and Economy.
Chang, F. (1994). School teachers’ moral reasoning. In J. R. Rest & D. Varvaez (Eds.), Moral development in the professions (pp. 71-83). Hillsdale, NJ: Lawrence Earlbam.
Coleman, B. J. (1987). Interview ratings and later performance of PGCE students. Educational Research, 29, 197-201.
Darling-Hammond, L. (1990). Teacher quality and equality. In J. Goodlad & P. Keating (Eds.), Access to knowledge: An agenda for our nation’s schools (pp. 237-258). New York: College Entrance Examination Board.
Deikmann, R. G. (1981). A study of the relationship between predicted effectiveness of teacher candidates and actual effectiveness after one year of teaching experience. Unpublished doctoral dissertation, University of Nebraska, Lincoln.
Dunkin, M. J., & Barnes, J. (1986). Research on teaching in higher education. In M. C. Wittrock (Ed.), Handbook of research on teaching (3rd ed., pp. 754-777). New York: Macmillan.
Gerlach, G. J., & Millward, R. E. (1989). A new perspective for strengthening teacher skills: Pre-teacher assessment. Foreign Language Annals, 22, 145-148.
Goodlad, J. I. (1990). Teachers for our nation’s schools. San Francisco: Jossey-Bass.
Guyton, E., & Farokhi, E. (1987). Relationships among academic performance, basic skills, subject matter knowledge, and teaching skills of teacher education graduates. Journal of Teacher Education, 38, 37-42.
Haberman, M. (1987). Recruiting and selecting teachers for urban schools. Reston, VA: Association of Teacher Educators.
Haberman, M., & Post, L. (1998). Teachers for multicultural schools: The power of selection. Theory Into Practice, 37(2), 96-104.
Henjum, A. (1983). Let’s select "self-actualizing" teachers. Education, 104, 51-55.
Holmes Group. (1986). Tomorrow’s teachers: A report of the Holmes Group. East Lansing, MI: Author.
Johnson, S. T., & Prom-Jackson, S. (1986). The memorable teacher: Implications for teacher selection. Journal of Negro Education, 55, 272-253.
Klimoski, R., & Brickner, M. (1987). Why do assessment centers work? The puzzle of assessment center validity. Personnel Psychology, 40, 243-260.
Levin, J. R., & Robinson, D. H. (2000). Rejoinder: Statistical hypothesis testing, effect-size estimation, and the conclusion coherence of primary research studies. Educational Researcher, 29(1), 34-36.
Lowman, J. (1984). Mastering the techniques of teaching. San Francisco: Jossey-Bass.
Malvern, D. D. (1991). Assessing the personal qualities of applicants to teacher training. Studies in Educational Evaluation, 17, 239-253.
National Commission for Excellence in Teacher Education. (1985). A call for change in teacher education. Washington, DC: Author.
National Consortium for Educational Excellence. (1985). An agenda for educational research: A view from the firing line. Nashville, TN: Vanderbilt University.
Russell, J. S., Persing, D. L., Dunn, J. A., & Rankin, R. J. (1990). Focusing on the selection process: A field study of the measures that influence admission decisions. Educational and Psychological Measurement, 50, 901-913.
Shechtman, Z. (1989). The contribution of interpersonal behavior evaluation to the prediction of initial teaching success: A research note. Teaching and Teacher Education, 5, 243-248.
Shechtman, Z. (1991). A revised group assessment procedure for predicting initial teaching success. Educational and Psychological Measurement, 51(4), 963-974.
Shechtman, Z. (1992a). A group-assessment procedure as a predictor of on-the-job teacher performance. Journal of Applied Psychology, 77(3), 383-387.
Shechtman, Z. (1992b). Interrater reliability of a single group assessment procedure administered in several educational settings. Journal of Personnel Evaluation in Education, 6, 31-39.
Shechtman, Z. (1994). A group assessment procedure for teacher-education candidate selection [Manual]. Israel: University of Haifa.
Shechtman, Z., & Godfried, L. (1993). Assessing the performance and personal traits of teacher education students by a group assessment procedure: A study of concurrent and construct validity. Journal of Teacher Education, 44(2), 130-138.
Shechtman, Z., & Sansbury, D. (1989). Validation of a group assessment procedure for the selection of teacher-education candidates. Educational and Psychological Measurement, 49, 653-666.
Sprinthall, N. A., Reiman, A. J., & Thies-Sprinthall, L. (1996). Teacher professional development. In J. Sikula (Ed.), Handbook for research on teacher education (2nd ed., pp. 666-703). New York: Macmillan.
Steele, C. M. (1999, August). Thin ice: "Stereotype threat" and black college students. Atlantic Monthly, pp. 44-54.
Thornton, G. C., III, & Byham, W. C. (1982). Assessment centers and managerial performance. New York: Academic Press.
U.S. Census Bureau. (1999). Poverty 1999. Retrieved from www.census.gov/hhes/poverty/poverty99/table5. html
Verdini, D. J. (1990). A study to investigate the efficacy of a pre-teacher assessment center and a personality inventory to determine their predictive validity relative to teaching performance. Unpublished doctoral dissertation, Indiana University of Pennsylvania.
Westbrook, A. B. (1998). Teacher selection practices in effective elementary schools which differ by community type and socioeconomic status context. Unpublished doctoral dissertation, Louisiana State University, Baton Rouge.
Zedeck, S. (1986). A process analysis of the assessment center method. Research in Organizational Behavior, 8, 259-296.
Deborah A. Byrnes is in the Department of Elementary Education, Utah State University.
Gary Kiger is in the Department of Sociology, Social Work, and Anthropology, Utah State University.
Ziporah Shechtman is in the Department of Education, University of Haifa, Israel.
למידע נוסף:
הראיון הקבוצתי; הכלי המנבא הטוב ביותר הצלחה בלימודים במכללה למורים (מתוך אתר "קו לחינוך")
191 סטודנטים, שסיימו את לימודיהם במכללת גורדון בחיפה בחמש השנים האחרונות, השתתפו השנה במחקר שבדק מהו כלי המיון המנבא הצלחה בלימודים במכללה. את המחקר ערכו ד’ר צפורה אשרת וד’ר צפרירה שור ממכללת גורדון. במהלך המחקר הישוו החוקרות ארבעה כלים המשמשים למיון מועמדים למכללות למורים; ציון במבחן פסיכומטרי או במבחן סף המקובל במכללות להוראה ומקביל למבחן הפסיכומטרי, ציון בגרות ממוצע, ציון סכם של בגרות ופסיכומטרי או סף וראיון קבוצתי.הראיון הקבוצתי המובנה הוא כלי מיון, שפותח על ידי פרופ’ צפורה שכטמן. במהלך הראיון נבחנת התנהגות המועמד בקרב קבוצת השווים ומובחנים פרמטרים כמו כושר מנהיגות, יכולת תגובה, התייחסות לאחר ועוד. ממצאי המחקר מעידים, כי מבין כלי המיון שנבדקו ציון הבגרות והמבחן הפסיכומטרי אינם המנבאים הטובים ביותר להצלחה בלימודים. מבחן הסף מנבא במידה מסוימת הצלחה בלימודים ואילו הראיון הקבוצתי הוא המנבא במידה הרבה ביותר את ההצלחה בלימודים. כמו כן נמצא מתאם גבוה בין הצלחה בלימודים להצלחה בהתנסות בהוראה.