שימור הדימוי הנכסף: מרצים לחינוך בשלהי הקריירה

Gutman, M. & Oplatka, I. (2020). Maintaining the image of the desired teacher: Major issues of late-career senior teacher educators. Educational Studies, 1-16.

קריירה של מרצים לחינוך מורכבת מארבעה שלבים מרכזיים:

1) התחלה: חמש השנים הראשונות בארגון;

2) התמסדות: שנות העבודה לקראת אמצע הקריירה;

3) תחזוקה: הגעה לאמצע הקריירה וחצייתה;

4) שלהי קריירה: העשור האחרון בשוק התעסוקה.

המעבר משלב לשלב מלווה בשינויים בגישתו והתנהגותו של העובד כלפי המקצוע והארגון.

ההתחלה מאופיינת בהתמודדות עם אתגרים כמו: השגת קבלה (Acceptance), למידת התרבות הארגונית ומציאת דרכים להתגבר על חוסרי הביטחון והניסיון. בשדה ההכשרה להוראה, צריך המרצה לענות על הציפיות של ממוניו, להשתמש בטכניקת הוראה בסטנדרט גבוה, להתאים עצמו לקהל הסטודנטים ולשאוף לפרסומים מחקריים.

ההתמסדות מלווה בתחושות של יציבות, הבנה, שליטה ותפיסה ריאליסטית (ולא אידיאליסטית) של מקום העבודה. בחלק מן המקרים, אל שלב התחזוקה נכנס העובד בעודו משרת אותו ארגון מעל שני עשורים ולעיתים לאחר חתימה על חוזה במסלול לקביעות. על כן, הוא עלול להפגין אדישות ולהפסיק לחתור אחר הזדמנויות לצמיחה מקצועית.

ישנם עובדים ותיקים אשר עלולים לחוש כלואים, אדישים וחסרי עניין באפיקי פיתוח בשלהי הקריירה. חלקם חשים שאין ביכולתם לרכוש מיומנויות חדשות והם נסמכים על המוניטין המוסדיים והמקצועיים שצברו. לא זו בלבד, הם מתקשים לרכוש ידע חדש ואפילו להמשיך לחקור בתחום הידע שלהם. עם זאת, נותרת בהם חדות-אבחנה ורגישות המאפשרים להם לפתור סוגיות רגישות ומסובכות.

מתודולוגיה

15 מרצים ישראלים לחינוך בני 55 ומעלה השתתפו בראיונות עומק חצי-מובנים שהתחלקו לשלוש [חלקים]:

  • נתונים ביוגרפיים ודמוגרפיים;
  • שאלות בנושא ניסיונם התעסוקתי, דפוסי עבודתם והרגשות המלוות את שלהי הקריירה;
  • אירועים אישיים שממחישים את האתגרים או הקשיים בעבודתם כמרצים.

ממצאים וניתוח

שני נרטיבים משקפים את דפוסי העבודה הייחודיים של המרצים הללו: שיתופיות לצד ניסיון. השיתופיות באה לידי ביטוי באמצעות נכונות לעבוד בצוות, לתרום לתרבות הארגונית, להשתתף בסיעורי מוחות, להציע רעיונות ולחבר בין תחומי העניין של הסגל. במקביל, הניסיון השתקף ברמה גבוהה ביותר של יסודיות, מקצועיות, הבנה מעמיקה של חשיבות המקצוע וסיפוק רב מסיום מטלות.

"אני ממשיך לעבוד, משמע אני קיים"

לסיכום, בשנותיהם האחרונות בקריירה, מרצים לחינוך יכולים לתרום מיוקרתם למוסד האקדמי ולהציע מבט אוניברסלי בהקשר להובלת רפורמות, פיתוח שיטות העבודה, טיפוח מנהיגות ארגונית, ליווי מרצים צעירים, הנחייה של סטודנטים ועוד. שכן, הם נחשבים כעובדים עצמאים, מסורים ובעלי תחושת שליחות ששואפים להוכיח את עצמם מחדש ולהותיר חותם.

*מאמר זה נכתב במסגרת תוכנית הפוסט דוקטורט במכון מופ"ת

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת

פיתוח זהות מקצועית כמורה בבית הספר היסודי לגבי טבע המדע: מחקר עצמי על הפיכה למורה בבית הספר היסודי

הדימוי העצמי הוא הכול

 חיפוש אחר המרצה הפתוח: הצעה להגדרה ולמסגרת מושגית להעלאת אימוץ הפתיחות בקרב מרצים באוניברסיטה

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?