שילוב המחשב בהוראת הספרות: מודל הכשרה וממצאיו

מאת: שרה האופטמן
מילות מפתח: הוראת ספרות הכשרת מורים סביבות למידה מתוקשבות סביבת הוראה-למידה סטודנטים להוראה שילוב אינטרנט בהוראה שילוב מחשב בהוראה
מקור: הרצאה מהכנס הבינ"ל החמישי בהכשרת מורים – "הכשרת מורים על פרשת דרכים", מכון מופ"ת.
 
הפעלת מחשבים בחינוך עשויה לחולל חידושים במערכת החינוך,בתכנים הנלמדים, בשיטות הלמידה וההוראה ובארגונן. כיוונם, עוצמתם והיקפם של השינויים תלויים בתנאי ההפעלה, בתכנים ובאופי הפעלת המחשב " (פלד ז. ופלד א.,1989 ,עמוד 167). מכאן משתמע, כי הכשרת המורים לספרות במכללות להכשרת מורים, חייבת להתבצע מתוך מודעות לתהליכי שינוי אלו וליצור תנאים לקידומם: סטודנטים להוראת הספרות חשוב שירכשו כלים טכנולוגיים לצד ובהמשך לכלים דיסציפלינאריים ופדגוגיים לשם הוראת הספרות בסביבות טכנולוגיות בכתה. רכישת הכלים במסגרת המכללה היא הבסיס המעשי-יישומי לשימוש המושכל במחשב בשיעורי הספרות, תוך ניצול יתרונותיו הרבים: ככלי להמחשה, להרחבת עולם המושגים, ליצירת גירויים ומוטיבציה להכרת היצירה, להפעלת התלמידים בעבודה אישית המותאמת לסגנון הלמידה שלהם ו/או לתחומי התעניינותם וכן להפעלת תלמידים בקבוצות. ספרות המחקר הענפה שהתפתחה בשנים האחרונות בוחנת עשרות שיטות לשילוב המחשב בהוראת הספרות כדיסציפלינה ( 1997Porter, ;2001& Meskill,. (Swanהן במוסדות להשכלה גבוהה והן בבתי-הספר, כאשר היא מנסה לחדד את היתרונות של מורה/מרצה המשתמש במחשב בשיעוריו ואף להציג חסרונות (2001 ,Hodorowicz ), אותם חשוב להכיר.
 
בספרות המחקר לא מצאנו די שיטות הוראה המכוונות ישירות לפרחי-ההוראה, כאשר מבקשים להכשירם להוראת הספרות בסביבות מתוקשבות בבית-הספר. יתירה מכך, שפע החומרים המתוקשבים עבור המורה לספרות עלול ליצור תחושת בלבול וחוסר-אונים, בעיקר בקרב המורים-הטירונים. לכן חשוב פיתוחה של "מתודיקה להוראת הספרות" בה מתנסים הסטודנטים בפיתוח מערכי הוראה מתוקשבים תוך יצירת זיקה אימננטית בין הכלים הדיסציפלינאריים לניתוח היצירה הספרותית, הכלים המתודיים-דידקטיים להוראת הספרות והכלים הטכנולוגיים המגוונים, שהמורה לספרות יכול לבחור מתוכם את אלו הרלוונטיים ביותר לנושא ההוראה ולשיטת ההוראה שבחר.

מחקר זה בדק את האפקטיביות של תכנית ניסוי שהופעלה במכללה האקדמית לחינוך "אחוה" מתוך מסגרת תיאורטית זו. הניסוי התקיים בקרב 16 סטודנטים בעלי ב.א. בספרות, במהלך קורס מורחב (4 ש"ש) של "מתודיקה להוראת הספרות", המשמש כחלק מדרישות-היסוד לקראת תעודת הוראה בספרות לחט"ב. מודל ההכשרה של הניסוי, שפותח על ידי כותבת הצעה זו, כלל שילוב של התנסות מעשית בפיתוח מערכי הוראה מתוקשבים (בחדר המחשב, בסיוע מדריכת "אינטל ישראל") בזיקה לעקרונות דיסציפלינאריים ומתודיים-דידקטיים, שנלמדו בהרצאות.

מודל הכשרה זה נועד לקדם שתי מטרות: המטרה הראשונה, ליצור סביבת לימוד המשלבת טכנולוגיה כבסיס ליצירת מערכי הוראה מתוקשבים, אותם יוכל הסטודנט להפעיל בשיעורי הספרות בכיתתו . המטרה השנייה של מודל ההכשרה, הנגזרת מן הראשונה, הייתה להכיר לסטודנט בדרך מעשית-יישומית את יתרונות השימוש במחשב בשיעורי הספרות וליצור עמדה חיובית כלפי הוראת הספרות בסביבות טכנולוגיות.

שיטת המחקר: תהליך המחקר התמקד באיסוף נתונים הקשורים להשגת שתי המטרות שהוצגו לעיל.
א. כדי לבדוק השגת המטרה הראשונה נאספו נתונים כמותיים על מערכי ההוראה שהופקו על ידי הסטודנטים של קבוצת המחקר, כאשר נתבקשו להציג בתום הניסוי שני מערכי הוראה מתוקשבים ושונים לשיר או לסיפור מתוך תכנית הלימודים בספרות לחט"ב. נתונים אלו נועדו לספק מידע על יכולתם של הסטודנטים ליצור שימוש מושכל ואפקטיבי בטכנולוגיה. מדדי הערכת התוצרים התייחסו ליכולת של הסטודנט להציב מטרות הוראה שונות בהתייחס ליצירה ולפרשנותה ולהציג בכל מערך שימוש (שונה) בטכנולוגיה, המקושר באופן אימננטי וקוהרנטי למטרות אלו.
 
ב. כדי לבדוק את השגת המטרה השנייה נאספו נתונים בשני כלי מחקר:

1. ראיונות מובנים, שהתקיימו בתום סמסטר א' ובתום סמסטר ב'. בראיונות נתבקשו הסטודנטים להתייחס לתכנית הניסוי מהיבטים שונים וכן להביע דעתם לגבי היתרונות והחסרונות של שילוב המחשב בהוראת הספרות עבור הלומד ועבור המורה. ההיגדים מויינו לקטגוריות ונעשה להם עיבוד סטטיסטי.

2. רפלקציות חודשיות בהם נתבקשו הסטודנטים של קבוצת המחקר לדווח על קשיים, הצלחות, תחושות חיוביות/שליליות וכדומה.

ממצאי המחקר: ממצאי המחקר מלמדים על פער ניכר בין האיכות הגבוהה של התוצרים, הפקת שני מערכי הוראה מתוקשבים לשיר/לסיפור, ובין תחושות של הסתייגויות וחששות ברובד הטכנולוגי ואף הקונצפטואלי לגבי שילוב המחשב בהוראת הספרות.

א. במערכי ההוראה שהוצגו בסיום הניסוי הציגו 10 סטודנטים שני מערכי הוראה מתוקשבים ו-6 סטודנטים הציגו מערכי הוראה ללא טכנולוגיה. הסטודנטים שהציגו פעילויות למידה משולבות מחשב יצרו התאמה מפורשת בין מטרות ההוראה ובין הכלים הטכנולוגיים. נציין ,כי מערכי ההוראה בשילוב המחשב היו מגוונים ואטרקטיביים וניכרה אף "תחרותיות" בין הסטודנטים , מי יציג מערכי הוראה "אטרקטיביים" יותר באמצעות המחשב. נציין גם, כי הסתמן הבדל מובהק בהישגים בין הסטודנטים שהציגו מערכי הוראה מתוקשבים לבין אלו שהציגו מערכי הוראה ללא תקשוב, לטובת הסטודנטים שהציגו מערכי הוראה מתוקשבים.

ב. 1. הריאיונות מלמדים על שיפור מובהק סטטיסטית בתרומתו של המודל, המשלב כלים דיסציפלינאריים, מתודיים-דידקטיים וטכנולוגיים, לביטחון העצמי של הסטודנט ולתפיסה מקצועית יותר של הוראת הספרות במדדים של יצירת אינטגרציה בין תחום הפרשנות לתחום ההוראה. הממצאים של ראיונות המחקר בזיקה לשילוב המחשב בהוראת הספרות מעידים מצד אחד, על הסתייגויות וחששות שלא התבטלו או התמעטו במעבר מסמסטר א' לסמסטר ב', בכל 11 הקטגוריות שנמדדו הן בהתייחסות לתלמיד והן בהתייחסות למורה. מצד שני, קיימת עלייה מובהקת סטטיסטית במעבר מסמסטר א' לסמסטר ב', לגבי הכרת היתרונות לתלמיד/למורה של שילוב המחשב בהוראת הספרות, בכל 12 הקטגוריות שנמדדו.

2. הממצאים של הרפלקציות: בהשוואה בין התייחסויות חיוביות ושליליות לפיתוח מערכי הוראה מתוקשבים נראה, כי בשלושת המועדים הראשונים של הרפלקציות לא היה הבדל בכמות ההתייחסויות החיוביות לעומת השליליות. בשתי הרפלקציות האחרונות (בחודשים אפריל ומאי) נוצר הבדל קרוב למובהק בין ההתייחסויות, לטובת ההתייחסויות החיוביות. כלומר, העמדה החיובית כלפי פיתוח מערכי הוראה מתוקשבים הופיעה ככל שנמשך הקורס. הרפלקציות,כמו ההיגדים, אפשרו לנו ללמוד, כי תהליך ההפנמה של יישומי המחשב היה ארוך ומורכב ולווה בהסתייגויות ובחששות ,שלא נמוגו, גם כאשר ראיית היתרונות הלכה והתחזקה.
לאור הממצאים שהתקבלו עולה, כי הסטודנטים של אוכלוסיית המחקר הם "דור הביניים" מבחינת יישומי המחשב בהוראת הספרות. הם נחשפים ליתרונות הרבים (ומודעים להם באופן מובהק), אך גם אינם "מרפים" מהחששות ומההסתייגויות, עימם הגיעו אל התהליך. 62.5% מאוכלוסיית המחקר הצליחו בהפקתם של שני מערכי הוראה אלטרנטיביים ומתוקשבים בעקבות מודל ההכשרה של הניסוי . למרות ההכרה הגוברת ביתרונות המחשב לתלמיד ולמורה, אותם החששות וההסתייגויות של הנבדקים משילוב המחשב בהוראת הספרות, גם בסיום הניסוי, מעוררים את השאלה, האם סטודנטים אלו ימשיכו להשתמש במיומנויות שרכשו בקורס במהלך עבודתם בהוראה?
לאור הממצאים שהתקבלו מהראיונות עם הסטודנטים עולות שלוש המלצות לגבי השאלה, כיצד ניתן להכשיר סטודנטים להשתמש בטכנולוגיה להוראת הספרות בכיתה ? המלצה אחת, ליצור קורס רב-שנתי על פי הדגם של הניסוי. לפי דברי הסטודנטים נראה, כי שנה אחת אינה מספקת להפנמת השיטה וליצירת עמדות חיוביות בעת ובעונה אחת. המלצה שניה, ליצור דיון מקיף יותר ב"פדגוגיה החדשה" של שילוב המחשב בהוראת הספרות ובעיקר לדון בחששות ובהסתייגויות הקונצפטואליות ובפתרונן (נושא שלא נדון במסגרת הניסוי). המלצה שלישית, להקים גוף לתמיכה טכנית במורה-המתחיל לספרות לשם סיוע בפתרון הבעיות הטכניות של תכנון מערכי הוראה מתוקשבים ושל ביצועם בפועל בבית-הספר, על מנת שגורם זה לא ירפה את ידי המורה מהשימוש בטכנולוגיה בשעורי הספרות.

רשימה ביבליוגרפית (חלקית)

פלד ז. ופלד א.,(1989), מדיניות הפעלת מחשבים בחינוך ובעיות מרכזיות בעיצוב המדיניות והגשמתה. מגמות, מחשבים בחינוך, כרך ל"ב /2 ,עמוד 165-186.

Hodorowicz L. (2000). Computers and Education. Computers and Ethics. Second Edition. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall. Pp 32-59.

Porter S.(1999). Instruction : Technology in teaching Literature and Culture: some reflections. CTI Center for textual studies. University of Oxford.

Swan K. & Meskill C. (2001). Hypermedia and Response-based Literature teaching and learning: A critical review of commercial applications. National Center for Research on Literature Teaching and Learning. University of Albany. pp 8-43
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?

פלד ז. ופלד א.,(1989), מדיניות הפעלת מחשבים בחינוך ובעיות מרכזיות בעיצוב המדיניות והגשמתה. מגמות, מחשבים בחינוך, כרך ל"ב /2 ,עמוד 165-186.
Hodorowicz L. (2000). Computers and Education. Computers and Ethics. Second Edition. Upper Saddle River, NJ: Prentice Hall. Pp 32-59.

Porter S.(1999). Instruction : Technology in teaching Literature and Culture: some reflections. CTI Center for textual studies. University of Oxford.

Swan K. & Meskill C. (2001). Hypermedia and Response-based Literature teaching and learning: A critical review of commercial applications. National Center for Research on Literature Teaching and Learning. University of Albany. pp 8-43

yyya