רשמי מסע בארץ דיגיטלית

עופר רימון , רשמי מסע בארץ דיגיטלית , הד החינוך , דצמבר 2011, כרך פ"ו , גיליון 02 , ע"ע 90-94

ד"ר עופר רימון

ד"ר עופר רימון הוא ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך

קוריאה הדרומית מתקשבת את מערכת החינוך שלה לפי תכניות חומש עקביות. ישראל עדיין בשלבים ראשונים, אך היא יכולה להדביק את הפער הדיגיטלי

התאמת מערכת החינוך למאה העשרים ואחת היא אחד מיעדיו המרכזיים של משרד החינוך בקדנציה הנוכחית, והוא בא לידי ביטוי בתכנית התקשוב הלאומית. התכנית הוצגה בגיליון דצמבר 2010 של הד החינוך ובמקומות אחרים. היא החלה לפעול בשנת הלימודים הקודמת, אז שולבו בה מאתיים בתי ספר יסודיים ממחוז צפון וממחוז דרום, והיא נמשכת השנה עם 800 בתי ספר יסודיים נוספים.
שר החינוך גדעון סער ומנכ”ל משרד החינוך היוצא ד”ר שמשון שושני ביקשו ללמוד על הטמעת התקשוב במערכות חינוך אחרות, במיוחד בקוריאה הדרומית, הנחשבת למתקדמת ביותר. מערכת החינוך הקוריאנית מתקדמת לפי תכנית רב־שנתית. ב־1995 הציגה ועדה לחדשנות בחינוך את תכנית התקשוב הקוריאנית הראשונה והשנה פורסמה תכנית חומש חדשה, הרביעית במספר.
באוקטובר האחרון סיירתי עם יוליה איתן, כלכלכנית בכירה בצוות של המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ברחבי מערכת החינוך של קוריאה הדרומית. כפי שתראו להלן, התרשמתי עמוקות ואני סמוך ובטוח שמה רואים שם אפשר לראות גם כאן.

קצת רקע

קוריאה הדרומית (בקוריאנית טֶה־הָאן מִינְגוּק) הוקמה בשנת 1948. מתגוררים בה 49 מיליון תושבים, הנהנים ממדינה מפותחת שהתמ”ג שלה מדורג במקום ה־15 בעולם. קוריאה הדרומית חברה בפורום G־20, פורום של עשרים המדינות בעלות הכלכלות הגדולות בעולם, וב־OECD, והיא ידועה במערכת החינוך האיכותית שלה. במבחן פיזה לתלמידי כיתות י’ ב־2009 דורגה המדינה במקום הראשון בקריאה, במקום השלישי במתמטיקה ובמקום החמישי במדעים, מתוך 64 המדינות שהשתתפו במחקר. במבחן טימס לתלמידי כיתות ח’ ב־2007 היא דורגה במקום השני במתמטיקה ובמקום הרביעי במדעים, מתוך 49 המדינות שהשתתפו במבחן.
משרד החינוך של קוריאה הדרומית, או בשמו המלא “משרד החינוך, המדע והטכנולוגיה”, מאחד שני משרדים. אחד אחראי למערכת החינוך והשני אחראי לתחומי המדע והטכנולוגיה. האיחוד אינו מקרי – הוא משקף את החשיבות שהקוריאנים נותנים לתחומי המדע והטכנולוגיה. החזון הכללי של המשרד מורכב משני יעדים עיקריים: (1) לבנות מדינה מתקדמת ומובילה בעולם; (2) לבנות מערכת חינוך טכנולוגית ומובילה בעולם.

בקוריאה הדרומית פועלת מערכת חינוך משלימה של מכוני לימוד פרטיים הפועלים לאחר שעות הלימודים. מדובר בתעשייה גדולה מאוד של מוסדות למטרת רווח הנקראים Hagwon, שהיקפה נאמד בעשרות מיליארדי דולרים. משרד החינוך מעוניין להגדיל את שביעות הרצון של התושבים ממערכת החינוך הציבורית וכך להקטין את ההוצאה על חינוך פרטי.

מערכת החינוך הפרטית היא סימן לאי־שביעות רצונם של ההורים ממערכת החינוך הציבורית ולרצון הקוריאני ללמוד ולהתקדם. הקוריאנים ידועים בתחרותיות שלהם – ברמה האישית וברמה הלאומית. השאיפה להצטיינות מורגשת במסרים שמועברים במערכת החינוך ובמערכות אחרות. מערכת החינוך הפרטית היקרה מגדילה מאוד את אי־השוויון בחברה הקוריאנית. התלמידים הלומדים בה נתונים ללחץ נפשי כבד – בבקרים הם לומדים בבית הספר הציבורי ולאחר מכן, עד שעות הלילה המאוחרות, במערכת הפרטית. ההורים נאלצים לקבל הלוואות כדי לממן את הלימודים של ילדיהם במערכת החינוך הפרטית.

המקצועות הנדרשים ביותר במכונים הפרטיים הם אנגלית ושפות זרות, מתמטיקה ומדעים. מרבית התלמידים הלומדים בהם הם תלמידי תיכון, ומיעוטם תלמידי בית הספר היסודי. המעבר מבית ספר יסודי לחטיבת הביניים הוא מעבר חד מבחינת הדרישות מהתלמידים, והדרישות הולכות וגדלות ככל שמתקרבים לסיום בית הספר התיכון ולבחינות שקובעות את הקבלה לאוניברסיטאות.
שלבי החינוך בקוריאה הדרומית דומים לשלבים בישראל: חינוך יסודי א’–ו’ (3.3 מיליון תלמידים, 177,000 מורים, 5,900 בתי ספר), חטיבת ביניים ז’–ט’ (2 מיליון תלמידים, 110,000 מורים, 3,100 בתי ספר) ותיכון י’–י”ב (2 מיליון תלמידים, 130,000 מורים, 2,300 מוסדות חינוך).

בבתי הספר לומדים שפה, מתמטיקה, מדעים, חינוך גופני, אמנות, מוזיקה, עבודה מעשית, שפה זרה (אנגלית), מדעי החברה ואתיקה. בבית הספר היסודי המחנך מלמד את כל המקצועות מלבד אנגלית – המקצוע היחידי שמלמדים מורים מקצועיים. בניגוד לחטיבות הביניים, שבהן תכנית הלימודים אחידה, בבתי הספר התיכוניים התלמידים בוחרים את תחומי הלימוד. 25% מהם לומדים במערכת החינוך המקצועית.

תקשוב

את הסקירה הראשונה בתחום זה קיבלנו ב”קריס” (KERIS – Korean Education & Research Information Service), רשות ממשלתית למחקר ופיתוח בתחום התקשוב שפועלת לצד משרד החינוך.

בראש השולחן ישב מר ג’נג סגנגיון (Sanghyun), העומד בראש יחידת התכנון של “קריס”, ומאחורי קיר הזכוכית שעליו הוצגה המצגת יושבת יחידת המידע האדמיניסטרטיבית הלאומית (National Education Information System – NEIS), שתוצג בהמשך.
קיבלנו סקירה על התקשוב ברמת בתי הספר .

המארחים הדגישו את תקשוב הכיתות, את הכשרת המורים, את התשתיות בבתי הספר (יחידות הכוללות טכנאי ורכז תקשוב) ואת השימוש היום יומי של התלמידים בסביבות הדיגיטליות.

הסקירה שקיבלנו ממארחינו ב”קריס” השתקפה היטב בבית הספר היסודי בסיאול שביקרנו בו. בכניסה לבית הספר מותקנת מערכת מתוקשבת המזהה את התלמיד הנכנס באמצעות שבב אלקטרוני המותקן על כרטיס התלמיד ומונח בתיק (אין צורך לשלוף את הכרטיס). ברגע שהתלמיד נכנס לבית הספר או יוצא ממנו, ההורים מקבלים הודעה בטלפון הסלולרי.

בבית הספר יש יחידת תקשוב (הכוללת רכז תקשוב וטכנאי); כל הכיתות בו מתוקשבות (מחוברות לאינטרנט, מחשב לכל מורה, מקרנים או מסכי פלזמה) ויש לו אתר שדרכו הילדים לומדים בבית הספר ובבית.

מארחינו בבית הספר הזמינו אותנו לצפות בשיעורים. ראינו ששילוב התקשוב בהוראה הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הבית ספרית. המורים שילבו את אמצעי התקשוב בהוראה שלהם וחשו ביטחון גמור – סימן להכשרה המצוינת שקיבלו. הם סיפרו שהם משתלמים בנושא כל הזמן, נכנסים לפורטלים לאומיים כדי להכין את השיעורים ומשתתפים בקבוצות דיון עם מורים עמיתים.

בית הספר הזה, כמו בתי הספר האחרים, הגיע לרמה גבוהה כל כך של שילוב תקשוב בהוראה בזכות תכנית עקיבה ושיטתית. תכנית התקשוב הראשונה (1996–2000) התמקדה בבניית התשתיות בכיתות. תכנית התקשוב השנייה (2001–2005) התמקדה בביסוס ההוראה והלמידה על התשתיות שהונחו בשלב הקודם. תכנית התקשוב השלישית (2006–2010) התמקדה בהכנסת מערכות למידה מרחוק המאפשרות לכל תלמיד ללמוד בכל זמן ומכל מקום, במחקר חלוץ בתחום הספרים הדיגיטליים ובבניית בסיס לייעוץ למערכות חינוך במדינות מתפתחות. התכנית הרביעית (2011–2015) עוסקת במעבר הדרגתי ללימוד באמצעות ספרי לימוד דיגיטליים משולבים במערכות ניהול למידה (LMS) ואמצעי קצה לתלמידים.

משרד החינוך של קוריאה הדרומית מציין את ההישגים האלה: (1) בתי הספר הצליחו להטמיע תרבות של הוראה ולמידה יצירתית בקרב מורים ותלמידים, בעיקר באמצעות המרכז הלאומי להוראה ולמידה מתוקשבת; (2) נוצרו סביבות למידה מתקדמות העושות שימוש במערכות למידה מרחוק; (3) חל שיפור ניכר באחריותיות ובשקיפות של בתי הספר ושביעות הרצון של ההורים גדלה.
אני סבור שההתקדמות המרשימה של התקשוב בקוריאה הדרומית היא תולדה של שלושה גורמים מרכזיים: הכשרת מורים, הקמת תשתיות בבתי הספר (תקשוב הכיתות) ופיתוח תשתיות לאומיות.

הכשרת מורים

מאז שנת 2000 פיתחו הקוריאנים מערך של ארבעה קורסים להכשרת מורים ומפקחים .
המורים מחויבים להגיע לשש נקודות קרדיט (תשעים שעות השתלמות) בשלוש שנים. כמו כן הכשרת המורים נעשית מרחוק. בשנת 2000 השתלמו מרחוק 1,800 מורים, ובשנת 2009 – 190,000(!).

תשתיות לאומיות

תכנית התקשוב הייתה כרוכה בפיתוח תשתיות לאומיות. אציג רק שלוש מהן: EDUNET, CHLS, NEIS. מערכות אלה משלימות את הפעולות הנעשות ברמה הבית ספרית ויש בהן כדי לצמצם את הצריכה של החינוך הפרטי, להקטין פערים ולהגדיל את שביעות הרצון ממערכת החינוך הציבורית. להלן תיאור קצר של מערכות אלו:

אדיונט (EDUNET). מרכז הוראה ולמידה לאומי הכולל חומרי לימוד ופעילויות שמיועדות למורים, לתלמידים ולהורים. ב־2008 שודרג הפורטל – הוא מותאם למשתמש ונותן גם שירותים אישיים. 100% מהמורים וכרבע מהתלמידים רשומים כיום בפורטל – יותר מ־400,000 משתמשים יומיים.

הקוריאנים עוקבים בקפידה אחר התנהלות פורטל התוכן הלאומי שלהם ומשפרים אותו בלי הרף. הם עוקבים אחר מספר המשתמשים והדפים הנצפים (מספר הדפים שנצפו ב־2010 עלה ל־ 16.97 מיליון דפים בשנה בהשוואה ל־12.98 מיליון דפים ב־2009). בכל שנה הם מציגים את היקף החומרים הדיגיטליים המונגשים ואת כמות ההורדות. בכל שנה יש חידושים. ב־2010 למשל הוצגו פעילויות חדשות לשיפור החשיבה היצירתית ואפליקציות חדשות לטלפונים ניידים.

נוסף על כך יש מחקרים על השפעת הפורטל והשימוש בחומרים שלו על מגוון רחב של היבטים, לדוגמה: הזמן שאורך למורה להיערך לשיעור לעומת הזמן שהוא היה זקוק לו לפני השימוש בפורטל (חיסכון של 26%), שביעות הרצון של המשתמשים (מורים ותלמידים), ההשפעה של השימוש בפורטל על איכות ההוראה, ההשפעה על הישגי התלמידים וההשפעה על מידת הריכוז של התלמידים.
מערכת ללמידה מרחוק (Cyber Home Learning System – CHLS). מערכת התומכת בלמידה מהבית שמטרתה לצמצם את הפער החינוכי ולהוריד את העלויות של החינוך הפרטי. בשנת 2010 היא כללה כ־2.9 מיליון משתמשים. מספר הכניסות הרשומות ביום עמד ב־2010 על 330,000. גם מערכת זו זוכה למעקב ושיפור מתמיד, לבדיקת שביעות רצון ובעיקר לבדיקת השפעתה על ההתקדמות הלימודית של המשתמשים בה.

המערכת האדמיניסטרטיבית: National Education Information System – NEIS. מערכת מידע אינטרנטית לאומית שפותחה ב־2002 וכוללת 26 מדורים, ביניהם מעקב ציונים, משכורות, תשלומים ובריאות. משרד החינוך, המחוזות ובתי הספר מחוברים למערכת ומשתמשים בה כדי ליעל את ההתנהלות המערכתית ולשפר את השקיפות. בביקור שלנו נוכחנו לראות שכל הורה יכול להיכנס לאתר בית הספר ולמצוא את התשלומים השוטפים שבית הספר מקבל ממשרד החינוך ומידע על השימוש בהם. גם כאן הקוריאנים עוקבים אחר מספר המשתמשים ומעודדים את ההורים להשתמש במערכת. ב־2010 כמעט 3.5 מיליון הורים השתמשו בה (גידול של 44% בהשוואה ל־2009).

תכנית התקשוב החדשה

במשרד החינוך, המדע והטכנולוגיה נפגשנו עם קים קוואנבוק (Kwanbok), אדם בכיר במשרד המופקד על התכניות הלאומיות וביניהן על תכנית התקשוב, ועם ג’נג סה און (se Eun), האחראית לתחום הספרים הדיגיטליים. בדומה לקודמיו, גם קים הדגיש שהמהלך החשוב ביותר נעשה לפני עשר שנים – עם חיבור כל הכיתות לאינטרנט והנחת התשתית. בשלב הבא נוספה הלמידה מרחוק (e-Learning), ובקרוב תוקם כיתת הלימוד העתידית – e-Class.
בפגישה הוצגה תכנית התקשוב הרביעית, שמטרתה להגיע למצב שבו לכל ילד יהיה אמצעי קצה ועליו יהיו ספרי הלימוד הדיגיטליים. הקוריאנים אינם מתכוונים לרכוש לתלמידים את אמצעי הקצה, אלא לסבסד אותם לתלמידים הזקוקים לעזרה – כ־20%.
באותה פגישה הוצגה גם תכנית ההרצה של ספרי הלימוד הדיגיטליים, שהתחילה לפני ארבע שנים. למעשה תכנית התקשוב הרביעית מבקשת לנצל את השינוי שחל בעניין אמצעי קצה (טאבלטים וסמרטפונים), ולהיעזר בו לכיתת הלימוד העתידית.

ספרי לימוד דיגיטליים

לפי ההגדרות של משרד החינוך הקוריאני, “ספר לימוד דיגיטלי כולל את התוכן של ספר הלימוד הקשיח (כולל ספיחים כגון מראי מקום, ספרי תרגול, מילוני מונחים וכו’), אינטגרציה של תוכן זה עם מולטימדיה – קליפים, אנימציות, מציאות וירטואלית וכו’ – והפעלתם עם פונקציות אינטראקטיביות כדי שתלמידים ילמדו בהתאם לאופי שלהם וליכולות האקדמיות שלהם”. (ראו טבלה 1).
בבית הספר שביקרנו בו פועלת תכנית ההרצה של הספרים הדיגיטליים כבר ארבע שנים. שתי כיתות ה’ ושתי כיתות ו’ לומדות באמצעותם שפת אם, מתמטיקה, מדעים ומדעי החברה.

ספרי הלימוד הדיגיטליים מציגים את כל התוכן של ספר הלימוד הקשיח, בתוספת מולטימדיה. לדוגמה: איור של מערכת הנשימה המופיע בספר הלימוד הרגיל במדעים מופיע גם בספר הלימוד הדיגיטלי, אך המערכת אינטראקטיבית והתלמידים יכולים לראות ולשמוע את התהליך המתרחש בזמן השאיפה והנשיפה.

המורים ניהלו את השיעור במיומנות רבה, והתלמידים היו מרוכזים מאוד. אחרי השיעור אמרו לי המורים שהתלמידים מרוכזים יותר ומתקדמים בחומר בצורה מהירה יותר, מה שמאפשר להם להעמיק בחומר הנלמד. המורים גם ציינו כי בשנה הראשונה לא היה פשוט ללמוד לעבוד עם המערכת החדשה, אך מהשנה השנייה זה נעשה קל הרבה יותר וכיום, בשנה הרביעית, הם כבר שולטים במערכת בצורה מלאה. תלמידים ששוחחתי אתם סיפרו שהם אוהבים מאוד ללמוד עם המערכת ואינם מוכנים לחזור לשיטת הלימוד הישנה. משיחות עם ראשי מערכת החינוך בקוריאה הדרומית הבנתי שהם אכן נחושים לעבור ללמידה באמצעות ספרי לימוד דיגיטליים ולוודא שכל תלמיד יצטייד באמצעי הקצה הנדרשים.

השתתפנו גם בהשתלמות למורים בנושא הכיתה המתוקשבת. כל מורה קיבל טאבלט, והמדריך לימד את המורים כיצד להשתמש במערכת ניהול למידה. גם בביקור בבית ספר פרטי שעובד בשעות אחר הצהריים ומתמקד בלימודי אנגלית ראינו שהתחילו להעביר ספרי לימוד למדיה דיגיטלית, וכבר היום הם מלמדים חלק מהתכנים בצורה דיגיטלית.

מחשבות בעקבות הביקור

מהביקור במערכת החינוך של קוריאה הדרומית הפקנו כמה תובנות על מערכת החינוך שלנו. ביקשנו, בין השאר, לבחון את ההנחות הבסיסיות בתכנית התקשוב הלאומית שלנו: להתמקד במורים ולהניח את התשתית הפדגוגית והפיזית ליישום טכנולוגיות מתקדמות בבית הספר באמצעות תקשוב כיתות הלימוד, אך להסתפק בשלב זה בהספקת אמצעי הקצה לתלמיד רק ב־10% מבתי הספר ששולבו בתכנית. הביקור חיזק את תחושתנו שזהו מהלך נכון. כמו כן אנו סבורים כי יש להמשיך לפתח את פורטל התוכן החינוכי שהושק לפני כמה חודשים.

המהלך הייחודי שלנו – קול קורא למורים לפתח בעצמם תכנים דיגיטליים – מחבר את המורים לפורטל; גם להם יש יכולת להשפיע עליו. חשוב שנמשיך לפתח את פורטל התוכן ולפתוח פורומים וחדרי דיונים כדי ליצור סביבו שיח על ההוראה ואיכותה.

דבר חשוב נוסף שיש ללמוד ממערכת החינוך של קוריאה הדרומית נוגע למערכות הבקרה והניתור המשוכללות שלהם. אמנם פיתחנו במסגרת התכנית הלאומית מערכות בקרה ראויות, אך יש מקום להעמיק ולשכלל אותן. מערכות אלה הן תנאי להמשך פיתוח של פורטל תוכן לאומי איכותי. מערכת לאומית ללמידה מרחוק חשובה גם היא. אמנם אנחנו מפעילים כיום תכניות ללמידה מרחוק, אבל בממדים קטנים.

פיתוח ספרי לימוד דיגיטליים הוא כיוון חשוב שמהווה שלב התפתחות נוסף ויכול לפתוח אפשרויות חדשות. בדומה לקוריאנים, ביצענו מהלכים חשובים בכיוון זה. הסיור חיזק את דעתנו שלפני הכנסת טאבלטים לבתי הספר יש לוודא שהתשתיות בבית הספר מתאימות, שהידע והמיומנויות של המורים מספקים ושיש מספיק תכנים דיגיטליים.

הטמעת התכנית חשובה לפיתוח הוראה חדשנית ויצירתית. בין 3,000 יחידות ההוראה המונגשות למורים כבר היום, המורים יכולים למצוא מאות יחידות שעניינן פיתוח חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית וחשיבה מסדר גבוה. חיפוש פשוט בפורטל התוכן לפי הקטגוריה “חשיבה ביקורתית ויכולת לפתור בעיות”, למשל, יניב 96 יחידות כאלה במתמטיקה לכיתות ד’.

לדוגמה, אחת היחידות הללו – “השלמה לקובייה” – עוסקת בייצוגים שונים של אובייקטים במרחב (סרטוט, הקרנה על מסך המחשב של מבטים מכיוונים שונים של הגופים, גוף בנוי מקוביות ועוד). התלמידים מפתחים יכולת לזהות תכונות של גופים במרחב, להשוות בין הגופים, לפתח אסטרטגיות ראשוניות לחישוב נפח הקובייה ועוד.

בביקור בקוריאה הדרומית למדנו ממערכת חינוך העוסקת בהטמעה עקיבה של תקשוב כבר עשרים שנה. כל חמש שנים מציג משרד החינוך תכנית רב־שנתית. התכניות הרב־שנתיות מתאימות את מערכת החינוך למציאות המשתנה. הכנסת שינויים וחידושים לבתי הספר, יחד עם בקרה מתמדת על איכות השיטות הנהוגות בה והרלוונטיות שלהן, הן חלק מהתרבות החינוכית. זה אולי הדבר החשוב ביותר שעלינו ללמוד מהביקור.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?