צבת בצבת עשויה: על חשיבותו של אקלים לימודי-חברתי תומך בהוראה מתוקשבת"

מאת: ניצה דוידוביץ , דן סואן
מילות מפתח: אוניברסיטאות אינטראקציה בין אישית אקלים לימודי-חברתי למידה מרחוק: אינטראקציות למידה מתוקשבת סביבות למידה מתוקשבות סביבות למידה עתירות טכנולוגיה סטודנטים קורס מקוון קורסים מתוקשבים
מקור וקרדיט:
ניצה דוידוביץ , דן סואן. " צבת בצבת עשויה: על חשיבותו של אקלים לימודי-חברתי תומך בהוראה מתוקשבת" , בתוך: החינוך וסביבו , שנתון מכללת סמינר הקיבוצים  ל"ב , תש"ע, 2010. ע"ע 37-57.
תקציר
מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. גם בעידן המודרני-הטכנולוגי, לא נס ליחו של האקלים הלימודי-חברתי, ששותפים לו המורה ותלמידיו, ותרומתו לתחושת שביעות הרצון של הלומדים-מכרעת.
מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת.
המחקר הנוכחי נערך במוסד השכלה גבוהה בישראל. הוא נועד לבחון את שיעורי השימוש ואת תרומתם ויעילותם של אתרי אינטרנט של קורסים, על מנת לעמוד על תוצאות היוזמה המוסדית לעודד מרצים להוסיף חומרי לימוד לאתרי אינטרנט, וללמד קורסים המלווים באתרים תומכים.
המחקר התמקד במחלקה אחת , המחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב, שבה נמצאו מרבית הקורסים נתמכי אתר, אודות למענק מחקר ממיט"ל שניתן לפיתוח קורסים אלה. מאמר זה מבוסס על נתוני 194 קורסים מהפקולטה למתמטיקה בשנים תשס"ג עד תשס"ט, מתוכם 112 קורסים של 13 מרצים שהתחילו להעביר קורסים מתושבים בשנת תשס"ה ו-82 קורסים של 14 מרצים שאינם מעבירים קורסים מתוקשבים.
סיכום הממצאים ודיון
ממצאי המחקרים הצביעו על תמונה עקבית : התרומה העיקרית של אתרי האינטרנט, כפי שזו נתפשה על ידי הסטודנטים, הייתה קשורה בעיקר להרחבת הגישה לחומרי הקורסים ולרמת הארגון והסדר של חומרי הקורסים. על פי הערכות הסטודנטים, לא נמצאה תרומה בבהירות ההרצאות, ביחס לסטודנט, בתרגול נוסף ובממדים פדגוגיים נוספים שנבחנו.
רוב המחקרים המוסדיים בנושא תקשוב מתמקדים במספר הקורסים הנלמדים, במספר הסטודנטים המשתתפים ובמחסומי המרצים בהוראה מקוונת. הם כמעט שאינם מתייחסים לאופן שבו ניתן לנצל את ההוראה נתמכת הטכנולוגיה, על מנת לשדרג את ההוראה והלמידה ולהשתמש בלימוד המקוון כדי להשביח נושאים פדגוגיים שונים כגון אינטראקציות בעייתיות בין מורים וסטודנטים או השבחתם של תכני הקורס.
אין זה מפתיע לגלות כי בישראל של היום, המוסדות להשכלה גבוהה טרם התגברו על ההטיה המסורתית שלהם לכיוון מחקר- הטיה המתגמלת אנשי סגל על  פרסומים ומאמצי מחקר, אך מקדישה פחות תשומת לב והערכה לקידום ההוראה ואיכותה. כתוצאה מכך, המוסדות מתייחסים להוראה מקוונת כפרויקט חיצוני ולא כחלק בלתי נפרד מפעילות המוסד וחלק מלתי נפרד מאחריות המרצים.
ממצאי המחקר מצביעים על מספר גורמי מפתח המסבירים כיצד קרה הדבר שהטכנולוגיה חלפה על פני הפדגוגיה בעולם ההשכלה הגבוהה. גורמים נוספים שזוהו כוללים תשומת לב בלתי מספקת להדרכת הסגל ולמידה טכנית, שיקולים שיווקיים של המוסדות והעדר מודלים מקיפים ושיטות ההערכה שיסייעו בהנחיית פיתוח פרויקטים.
 מתוך הכרה שהטכנולוגיה החדשות יצרו שינוי פרדיגמאטי, יש לצאת למשימת גילוי והטמעה של פדגוגיות חדשות המתאימות באופן ייחודי לטכנולוגיות החינוכיות החדשות.
על מנת לשפר את ביצועי המרצים בהוראה , מומלץ לחזק את ההיבטים הפדגוגיים של הכלים הטכנולוגיים החדשים. יש להציע תוכנית המטמיעה את הכלים החדשים כחלק בלתי נפרד מהפרקטיקה של ההוראה ולא כאמצעי עזר חיצוני לתהליך ההרצאה והלמידה. כותבי המאמר סבורים שהמחשב לעולם לא יחליף את המורה- עם זאת, מרצים שישלטו בהיבטים הפדגוגיים של המחשב וירתמו אותם להשביח את איכות ההוראה והלמידה –יחליפו את המרצים שלא יעשו כן .
 
 
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya