פמיניזם בכיתה א'

שרף, ר' (ינואר, 2014). פמיניזם בכיתה א'. שיעור חופשי, 107, 24.

הפדגוגיה הביקורתית הפמיניסטית היא אסכולה חדשה יחסית בחינוך שצמחה בעקבות הפדגוגיה הביקורתית של המחנך והפילוסוף פאולו פרירה. אסכולה זו בוחנת נושאים של שוויון ואי שוויון במערכת החינוך, וחוקרת כיצד מערכת החינוך מסלילה ילדים לאותם מעמדות לתוכם הם נולדו. "כיום יודעים שיש מתאם גדול בין מצב סוציו-אקונומי לאפשרויות שנפתחות או נסגרות בחיים", אומרת ד"ר חגית גור-זיו, מרצה בכירה בסמינר הקיבוצים.

גור-זיו פירסמה באחרונה את הספר "פדגוגיה ביקורתית-פמיניסטית וחינוך לתרבות של שלום", בהוצאת מכון מופ"ת. הספר מציג את הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית, שהגה פרירה בשנות ה-60 ומטרתה ליצור חינוך שוויוני לכל אוכלוסיות הילדים ללא הבדל, לאום, גזע, מגדר או אתניות. הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית מעודדת ילדים וילדות למעורבות חברתית ונותנת להם כלים להשפיע על החיים בסביבה שלהם, כדי שתהיה הומנית יותר.

לדברי גור-זיו, בעידן הרשתות החברתיות נדמה שכולם מעורבים וחושבים באופן ביקורתי, אך למעשה החינוך עדיין ברובו משכפל את הסדר החברתי הקיים. "התוצר של מערכות חינוך כאלה הוא אנשים בוגרים שאינם שואלים שאלות ואינם מערערים על הסדר החברתי שאינו צודק ואינו מיטיב עמם", היא אומרת, "מבנה בית הספר המסורתי – על הציונים, הדעות הקדומות וההסללות שבו – מבטא את הפדגוגיה של המדוכאים שעליה מדבר פרירה".

גור-זיו שהקימה וניהלה בשותפות את התוכנית לצדק חברתי-סביבתי ולחינוך לשלום, כתבה תוכניות לימודים בנושאים של חינוך לדמוקרטיה, זכויות אדם, שוויון בין המינים וחינוך לשלום, והכשירה מנחים למפגשי יהודים-ערבים. "בהכשרת מורים יש מעט מקומות שמלמדים זאת. היתה תוכנית בסמינר הקיבוצים שנסגרה, אבל במשך שבע שנים הכשירה מורים לעבודה לפי פדגוגיה ביקורתית. זו אסכולה חדשה שעדיין לא מקובלת ולא נפוצה מספיק בישראל. בבית הספר קדמה בירושלים, העובד לפי הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית, מלמדים את ההיסטוריה הפמיניסטית ועוסקים בזכויות אדם. אפשר להתחיל בכך כבר בכיתה א'".

הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית, אומרת גור-זיו, שואפת ליצור חינוך לתרבות של שלום. "בחברה השקועה במה שנתפש בעיני הרוב במלחמת 'אין ברירה', עיסוק בחינוך לתרבות של שלום נתפס כשולי והזוי. אבל תרבות של שלום זה הרבה יותר רחב מ'יש מלחמה או אין מלחמה'. חינוך לתרבות של שלום הוא גם, כמובן, שלילת האלימות, אבל גם התייחסות לאלימות מבנית, אלימות שנוצרת על ידי מבנה חברתי שבו בעלי הכוח והשליטה פועלים לפי האינטרסים הצרים שלהם, תוך התעלמות מחלקים רבים באוכלוסייה. אקטיביזם זה חלק מתרבות שלום. זו ההשפעה של כל אחד ואחד על גורלו. ערכים של שוויון זה לא רק סיסמאות, הם באמת נוגעים ליכולת של כל אחד להשפיע".