פיתוח תכנית לימודים בגיאוגרפיה לחטיבה העליונה – מחקר הערכה
מאת: אורית בנדס-יעקב
מקור: לקראת פיתוח תכנית לימודים בגיאוגרפיה לחטיבה העליונה במגזר היהודי ובמגזר הערבי – מחקר הערכה, הוצאת משרד החינוך ומכון הנרייטה סאלד, עמ' 139 – 147.
תקציר הפרק הרביעי: סיכום הממצאים, דיון והמלצות
המטרה הכוללת של מחקר הערכה זה היתה לאסוף מידע ממורים ותלמידים בנוגע לתכנית הלימודים בגיאוגרפיה ובנוגע ללימודי הגיאוגרפיה בכלל, על מנת לסייע לאגף תכנון ופיתוח תוכניות לימודים לפתח תכנית לימודים חדשה למקצוע זה. מורים ותלמידים בכיתות י' – יב' התבקשו לחוות דעתם בנוגע לרבדים שונים של תכנית הלימודים משנת תשל"ו ובנוגע לדרך הפעלתה בבתי הספר.
מטרות בהוראת הגיאוגרפיה ומידת השגתן
בפני המורים הוצגו עשר מטרות להוראת גיאוגרפיה אשר גובשו על בסיס המטרות שהופיעו בתכניות לימודים קודמות במהלך דיוני הוועדה שליוותה את מחקר ההערכה.
המורים התבקשו לדרג את המטרות לפי מידת חשיבותן ולפי מידת השגתן, ותלמידי כיתות יא-יב התבקשו לדרגן רק לפי מידת השגתן. באמצעות ניתוחי גורמים מצאנו שהמורים וגם התלמידים הבחינו בין מטרות מתחם הידע ומטרות מתחום הערכים.
מידת החשיבות הממוצעת שייחסו המורים למטרות הוראת הגיאוגרפיה היתה רבה עד רבה מאוד והם ייחסו חשיבות גדולה יותר למטרות מתחום הידע בהשוואה למטרות מתחום הערכים. המורים העריכו את מידת השגתן של מטרות הוראת הגיאוגרפיה כבינונית עד רבה ואת מידת השגתן של מטרות מתחום הידע הגיאוגרפי כגבוהה מרמת השגתן של מטרות מתחום הערכים.
גם תלמידי כיתות יא'-יב' העריכו את מידת השגתן של מטרות הוראת הגיאוגרפיה כבינונית עד רבה, אם כי במידה נמוכה מזו של הערכת המורים, ואף הם העריכו את מידת השגתן של מטרות מתחום הידע הגיאוגרפי כגבוהה מרמת השגתן של מטרות מתחום הערכים.
המטרות שלגביהן נמצא הפער הגדול ביותר בין חשיבות להשגה, להערכת המורים, היו בתחום הערכי: טיפוח המודעות לשונות החברתית תרבותית וכבוד לאחר, ותחום הידע: פיתוח ראייה וחשיבה מרחבית מערכתית והבנה של מצבים מורכבים. הסיבה הנראית לעין לכך שמורים מעדיפים להתמקד בהשגת מטרות ידע על פני מטרות ירך היא ההישגיות אליה תלמידים נדרשים, והעובדה שהם מופקדים בלעדית על הוראת הדיסציפלינה הגיאוגרפית בעוד שהם חולקים את האחריות לחינוך הערכי עם גורמים נוספים בבית הספר.
הסיבות העיקריות שבאמצעותן הסבירו המורים עצמם את אי השגת המטרות הן רמתם הנמוכה יחסית של התלמידים וחוסר העניין שלהם במקצוע וכן העומס הרב של התכנית יחסית לשעות המוקצות להוראת המקצוע.
ואולם יתכן שהסיבה לכך שדוקא מטרות אלה, זכו למידת השגה נמוכה, יחסית לחשיבות שהוקנתה להן נובעת גם מסיבות ספציפיות לכל מטרה לעצמה (מפורט בהרחבה בהצגת הממצאים)
הפעלת תכנית הלימודים והצעות לשינויים
תכנית הלימודים בגיאוגרפיה עוצבה לפני שלושה עשורים אולם היא מעודכנת מעת לעת. בין שיקולי הדעת בבחירת נושאי הלימוד החבליים ונושאיים הזכירו המורים כשיקול משמעותי את מידת האקטואליות והרלוונטיות של נושא הלימוד ואת המידה שבה אפשר ללמדו מנקודת מבט בינתחומית. קרוב למחצית המורים ציינו כי הם מעשירים את ההוראה באמצעות לימוד סוגיות הניתנות למיון לפי תכנים. המורים דיווחו גם על שפע מרשים של פעולות ייחודיות הכוללות פעולות חוץ בית ספריות מסוגים שונים, אסטרטגיות למידה ייחודיות, פיתוחים של תכניות שיצרו המורים באופן עצמאי ווולנטרי ויוזמה של פרוייקטים בית ספריים וכיתתיים שנעשו כולם במקביל ובנוסף לתכנית הלימודים הפורמלית.
מורי הגיאוגרפיה הציעו כ-400 התייחסויות לשינויים ספציפיים בכל יחידות הלימוד, אשר כללו הרחבה או צמצום של פרקים ונושאים בתוך יחידת הלימוד וכן הצעות לשינויים מבניים ונקודות מבט חדשות של נושאי היחידות. המכנה המשותף להצעות הוא הרצון לעדכן את הלימוד ואת דרכי ההוראה ולקרב אותם אל המציאות העכשווית גם בהיבטה הכללי וגם המובנה היומיומי.
במסגרת לימודי החובה הוצע לכלול נושאי לימוד נוספים כמו סוגיות באיכות הסביבה, נושאים בגיאוגרפיה אנושית, מושגים בסיסיים בגיאוגרפיה וכן הצורך בהקניית מיומנויות גיאוגרפיות לתלמידיהם.
מה חשוב למורים?
בסך הכל דורגו עמדות המורים בשאלון כחשובות במידה רבה או רבה מאוד. העמדות החשובות יותר בעיני המורים הן שעל תכנית הלימודים להיות מעודכנת ולשקף את התפתחות תחום הגיאוגרפיה בשנים האחרונות, שיש להדגיש את הקניית מושגי היסוד הגיאוגרפיים ושיש לחתור להוראה חווייתית.
מעמד המקצוע
פחות מחמישית המורים סבורים כי מעמד המקצוע גבוה יחסית למקצועות בחירה אחרים, כשליש המורים סבור כי מעמדו של המקצוע דומה למעמדם של מקצועות בחירה אחרים ואילו קרוב למחצית המורים (כ-45%) סבורים כי מעמדה של הגיאוגרפיה נמוך יחסית למקצועות בחירה אחרים.
לדעת המורים, תלמידים בוחרים במגמה ראשית משום שלגיאוגרפיה דימוי של מקצוע קל המאפשר הצלחה במבחני הבגרות ולצד זאת הלמידים מעוניינים בנושאי ההוראה. המורים אף סבורים כי ניתן יהיה למשוך תלמידים נוספים למגמה באמצעות העלאת המינון של הפעולות החווייתיות, העשרת התכנים והפיכת המקצוע ליישומי.
היבטים ייחודיים
מורים בחינוך היהודי ציינו שחשוב להבין את התופעות במרחב וחשוב לחזק את תחושת השייכות לארץ ישראל ולעם ישראל יותר ממורים בחינוך הערבי. מורים בחינוך היהודי ציינו כי חשוב להדגיש את הקניית מושגי היסוד בגיאוגרפיה ומיומנויות גיאוגרפיות וכן שלימודי גיאוגרפיה צריכים להוות מנוף להזדהות עם העם והמדינה יותר ממורים בחינוך הערבי שציינו מצידם כי חשוב לתת דגש ללימודי גיאוגרפיה אנושית ולכלול בלימודי הגיאוגרפיה התמחות במערכות מידע גיאוגרפיות יותר ממורים בחינוך היהודי.
המלצות
א. מטרות התוכנית :אם תכנית הלימודים מכילה מדרג משלה הנוגע לחשיבות מטרות המקצוע יש מקום להבהירו. יש צורך בכלי יישומי, שיהווה חלק אימננטי תכנית הלימודים, ויסייע בהגשמת מטרות התכנית, בעיקר אלו המורכבות יותר והנגישות פחות.
יש להעלות מודעותם של המורים לסוכנויות "הקניית הערך" הרלוונטיות לנושאי גיאוגרפיה הנמצאות בסביבתם ולדרכי השיתוף היעלות עמן.
ב. המורים מהווים את המשאב העיקרי בשימור החיוניות של הוראת הגיאוגרפיה. יש לדאוג לכך שהתכנית תאזן היטב בין אלמנטים קבועים ומתחדשים ואף תאפשר ביטוי אישי למעוניינים בכך במסגרת הוראת התכנית.
ג. על תכנית הלימודים החדשה להתחשב באוכלוסיית התלמידים החלשה יחסית ה"נקלעת" לכיתות המגמה, ואולי אף לשקול בחיוב בנייה של יחידת לימוד חלופית אשר תהלום את הצרכים הייחודיים של אוכלוסיה זו. במקביל זוהתה באמצעות המחקר מרכזיותו של המרכיב בערכי ועל תכנית הלימודים להציע לכך מענה הולם. מתוך הקשר זה ניתן יהיה גם לקדם את האינטגרציה בין המגזרים השונים.
yyya
אבקש אם אפשר לקבל את כל המחקר או לפחות לכתוב לי היכן אפשר למצוא אותו.תודה מראש אילנה מאיר
שלום אילנההמאמר נמצא במרכז המידע הבין-נכללתי במכון מופ"ת וסביר להניח שגם בספריות המכללות.