פיתוח מנהיגות ומעורבות פעילה באמצעות למידה מבוססת-פרויקטים (PBL – Project-Based Learning) בתכנית המצוינים במכללה האקדמית ע"ש קיי באר שבע
יפלח-וישקרמן, ו' (2013). פיתוח מנהיגות ומעורבות פעילה באמצעות למידה מבוססת-פרויקטים (PBL – Project-Based Learning) בתכנית המצוינים במכללה האקדמית ע"ש קיי באר שבע. ביטאון מכון מופ"ת, 50, 61-59.
האגף להכשרת עובדי הוראה של משרד החינוך מפעיל בשנים האחרונות תכנית להכשרת סטודנטים מצוינים להוראה. התכנית פועלת בכ-24 מכללות אקדמיות לחינוך, והיא מכוונת לגייס להוראה סטודנטים בעלי איכויות גבוהות ולהכשירם לקראת מצוינות בהוראה ובמנהיגות חינוכית. התכנית פועלת במכללות ערביות ויהודיות, חרדיות וחילוניות מכל קצות הארץ. במכללת קיי נבנתה תכנית ייחודית המכוונת להכשיר מורים מצוינים (תכנית רג"ב – ראש גדול בהוראה). מושם בה דגש בטיפוח הרכיבים שעשויים להיות מנוף לתפקוד הסטודנטים המצוינים כמורים מנהיגים ומובילים.
תכנית רג"ב מזמנת שילוב של למידה עיונית-תאורטית ומעשית, ומתבצעים בה תהליכים של הבניית ידע ורפלקציה של הסטודנט כלפי עצמו וכלפי האחר. במהלך התכנית משתתפים הסטודנטים בסדנאות, בסיורים, בהרצאות ובמפגשים עם בוגרי התכנית. במסגרת סדנאות ההעשרה מודגשות גישות חדשניות בחינוך וחשיפה לדרכי למידה-הוראה מגוונות. אחד ממאפייני התכנית הוא הניסיון להעצים את הסטודנטים ולטפח אצלם שאיפה למצוינות עבורם וכמודל שהם יאמצו כמורים עבור תלמידיהם. מאפיין נוסף בתכנית הוא שיתוף מלא של הסטודנטים בהווית הלימודים: בהחלטות, באחריות ובתוצאות.
בשנת הלימודים תשע"ב פעל קורס בהתנסות ייחודית המבוסס על למידה מבוססת-פרויקטים. יתרונות הלמידה המבוססת פרויקטים הם: השמעת קולו של הסטודנט בבחירת הפרויקט – מעורבות בתכנון ובעיצוב, השתתפות בפיקוח, בביקורת ובהערכה של הפרויקט; למידה אישית – תכנית הלימודים הפכה לחוויית לימודים אישית. תפיסה זו מציבה את הסטודנטים כמשתתפים פעילים בלמידתם, כשביכולתם לבחור בחירות אותנטיות; גישור לקהילה המקומית (במקרה זה, מכללת קיי) – התוצרים מיועדים לקהל הרחב הנמצא במכללה, החל מהסטודנטים, המורים המגיעים להשתלמויות, וכן לסגל המרצים והמנהלה; למידה בקבוצות קטנות – בלמידה פעילה כפי שמתאפשרת בלמידה מבוססת-פרויקטים עובדים בקבוצות קטנות ומפתחים מיומנויות כגון מטא-קוגניציה, למידה באמצעות חקר, איסוף מידע וניתוח נתונים ופיתוח חשיבה ביקורתית; חיזוק מיומנויות תקשורת – למידה מבוססת-פרויקטים מחזקת את מיומנויות התקשורת ואת שיתוף הפעולה בין התלמידים.
הקבוצה מנתה 21 סטודנטים: 12 סטודנטים מהמגזר היהודי, 9 מהמגזר הבדואי, ומכל שנות הלימוד א'-ג'. הנושא שנבחר היה 'כיצד ובאיזה נושאים ניתן להעלות את רמת הידע הכללי'. הסטודנטים התחלקו לקבוצות של שלושה סטודנטים בכל אחת. כל קבוצה בחרה נושא הקרוב לליבה, שחבריה רצו ללמוד וללמד. הנושאים שנבחרו היו בתחומי הדעת האלה: קיימות, חינוך לבריאות, מנהיגות חינוכית, חגי ישראל, הפקת ידיעון, ספרות ערבית מתורגמת לעברית והפקת תחרות וירטואלית בידע כללי.
כדי לבצע למידה מבוססת-פרויקטים, הסטודנטים והמרצה בנו לוח זמנים אשר אפשר הן למידה של הפדגוגיה הן היישום של השיטה בפרויקט נבחר. הסטודנטים למדו לבנות מחוונים לשיטת לימוד זו ובלוח הזמנים הוכנסו נקודות עצירה לביצוע רפלקציה על התהליך. בביצוע הקורס הוכנס גם ממד של הערכת הפרויקט, שאינו נדרש בדרך כלל בלמידה מבוססת-פרויקטים. במהלך סמסטר שלם ומדי זמן עד לסיום השנה הוצגו התוצרים בדרכים מגוונות – תחרויות, ארגון הפנינג מכללתי הכולל תחנות פעילות שהקימו והנחו הסטודנטים, ארגון נטיעות בט"ו בשבט והפעלות בשבועות ובל"ג בעומר, הכנת פוסטרים בנושא מנהיגים חינוכיים ועוד. אחד המאפיינים העיקריים בלמידה מבוססת-פרויקטים הוא ערב הצגת התוצרים. בערב המסכם נערכה תערוכה של התוצרים, אך בשונה מלמידה מבוססת-פרויקטים, הסטודנטים הציגו בפני האורחים את התובנות מהתהליך ואת המסקנות מדוח ההערכה שהגישו על העשייה.
מסיכום הממצאים עם הסטודנטים עולה ששיטה זו הייתה עבורם משמעותית מבחינת למידה ורכישת כישורי למידה, רכישת מיומנויות חדשות בתקשוב ובניהול זמן. הפרויקט העשיר אותם בידע חדש, אפשר להם לתרום לקהילה, גיבש אותם מבחינה חברתית ומיתג משמעותית את קבוצת המצוינים במכללה. יתרה מזאת, הסטודנטים הבינו שניתן לעשות פרויקטים מסוג זה בשיתוף תלמידים. לסיכומו של דבר, השיטה מאפשרת למידה יעילה ורלוונטית לתלמידים על ידי יצירת קשרים לחיים שמחוץ לכיתה ופיתוח מיומנויות לחיים: עבודת צוות, יוזמה ופתרון מצבים מורכבים.
תהליך העשייה של הסטודנטים עד ליצירת הפרויקט הסופי כולל דיאלוג ופגישות עם אנשי הסגל והמנהלה ולעיתים עם מומחים בנושא הפרויקט, הפצה של הפרויקט ופרסומו בקרב קהל הסטודנטים וביצוע ההערכה לפרויקט. הצגת הפרויקט לקבוצת העמיתים לקבלת משוב והצגת הפרויקט בערב מסכם, הפקת אירוע מכללתי וכל הקשור ביצירת יום מסוג זה. כל הפעולות הללו תרמו לתחושת המנהיגות והמסוגלות של הסטודנטים.
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת
האם יש דוגמאות לפרוייקטים שעשו? כמה זמן נתנו לכל פרוייקט?