עקביות והעדר עקביות במשוב חונכים: הערות של שמונה מורים חונכים על שיעור של מתכשר אחד

Hudson, P. (2014). Feedback consistencies and inconsistencies: Eight mentors' observations on one preservice teacher's lesson, European Journal of Teacher Education, 37(1), 63-73.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

הסיכום המלא, עם הטבלאות הנכונות, מופיע כקובץ Word בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות. מחקרים רבים הוכיחו את משמעות התרומה של מורים חונכים להתפתחות של מתכשרים להוראה. תפקיד מרכזי בעבודתם הוא מתן משוב שמטרתו לעורר בקרב המתכשרים רפלקציה על הוראה ביקורתית (Harrison et al., 2005).

חרף החשיבות של משוב כתוב כתיעוד רשמי של תצפיות ושיחות משוב, משוב הניתן בעל-פה תדיר יותר ומספק תגובה ישירה ומידית לאחר ביצוע של אפיזודת הוראה (Sempowicz & Hudson, 2011). מחקרים הצביעו על הבדלים במוקדי המשובים בין חונך לחונך ובנקודת המוצא שלהם. יש אף חוקרים הממליצים מסיבה זו על שני מורים חונכים שיצפו בהיבטים שונים של עבודת המתכשר וייתנו משוב מקיף יותר (Tillema, 2009, Lock et al., 2009). משוב הניתן בעל-פה צריך לכלול דיון פתוח בין חונך למונחה שיש בו תרגום של ההתנסות ההוראתית לשיח מקצועי, והסברים רחבים על המעשה החינוכי. שאלות שהוצעו לשימוש החונך: מה המטרה? מה מוערך, למה בשיעור מתייחסים? מה נחשב לעדות? האם המידע המובא שימושי למונחה? באילו קני מידה להערכה נעשה שימוש ומה ההשפעה של מנחים שונים בהערכת הוראה? (Tillema, 2009).

על המחקר: שאלת המחקר הייתה: אילו זוויות ראייה יש לחונכים שונים בבניית משוב על שיעור? השתתפו שמונה חונכים שצפו בשיעור במדעים שניתן בסיום השנה והוקלט בווידאו. החונכים התבקשו לצפות בשיעור ולתת משוב בסימולציה שבה חונך אחד תפקד כמתמחה והאחר כנותן משוב בעל-פה. המשובים צולמו ותועדו לצורך המחקר. החונכים התבקשו להתמקד במשוב חיובי ובביקורת בונה.

מה נמצא במחקר?

א) המשובים נתנו ביטוי לשונות הקיימת בין החונכים בדבר מרכיבי/היבטי השיעור שלהם נתנו משוב חיובי וביקורת בונה:

לוח 1: משוב חיובי של החונכים על מרכיבי שיעור המדעים שבו צפו

מרכיבים שהוערכו חיובית ע"י החונכים שבמחקר: מס' החונכים המעריכים (n=8)

קישור/חזרה על השיעור הקודם: 4
שימוש בכלים מתוקשבים: 5
הצגת מטרות השיעור: 4
מתן הוראות ברורות: 2
שאילת שאלות: 3
הכנת מקורות: 2
מטלות (hands-on) שהפעילו את התלמידים: 3
מעקב/תנועה של המורה בין התלמידים בשיעור: 4
מתן חיזוקים חיוביים: 1
ידע תוכן: 1
שימוש בשמות התלמידים: 2
מבנה שיעור: 1
פיתוח אוצר מלים: 1 

לוח 2: מרכיבים שקיבלו ביקורת בונה מהחונכים

מרכיבי/היבטי השיעור שצוינו כצריכים חיזוק: מס' החונכים שהעריכו חיובית (n=8)

דיגום מטלה: 2
מתן הוראות תכליתיות ומפורשות: 7
הסתובבות רבה מידי בשיעור: 1
הרחבת תשובות של תלמידים: 4
שאילת שאלות מסדר חשיבה גבוה: 1
בדיקת הבנה: 1
הרחבת אוצר מלים: 1
הרצאה: 1

ראה ארגון המידע הטבלאי הנכון בקובץ Word המצורף בטור המידע מצד שמאל.

ניתן לראות שחונכים שונים נתנו ביטוי להיבטים שונים. הם בטאו תפיסות אישית של מה חשוב בשיעור ועשו שימוש בידע קודם לצורכי המשוב. ניתוח תוכני של המשובים הצביע על שונות זו, לעתים אף על דעות מנוגדות של החונכים. אף אחד מהחונכים לא כלל במשוב שאלות בדבר מידת השימושיות שיש בו עבור המתמחים. קני המידה של החונכים לא היו עקביים, הם התמקדו בהיבטים שונים של השיעור ללא קונצנזוס בדבר דרכי ההוראה החיוביות או התחומים שבהם נדרש שיפור. במחקר יש ניתוח של התשובות של כל אחד מ-8 המשתתפים במחקר.

ב) הכשרת חונכים - מתכשרים סומכים על החונכים שיתנו להם משוב המוביל לתובנות על קידום יכולות ההוראה. לכן ראוי להכשיר חונכים לכמה תחומים: 1. כשירויות של הערכה, של קיום שיחה מקצועית המובילה לשיפור ההוראה ובדרכי הערכה שונות נוספות; 2. לתוכן ולדרכים של מתן משוב שיבטיח חונכות שוויונית ומהימנה. על חונכים להביא את ההתנסויות האישיות והתובנות שלהם לתהליך, אך בצידן צריך להיות שימוש בשיטות ובדרכים המובילים למשובים מקצועיים ועקביים; 3. בניית קהילייה של חונכים כדי להטמיע את חשיבות הדיאלוג, להשוות ולתקף משובים ולשפר את איכות החונכות (Lock et al., 2009). חונכים יכולים וצריכים להביא מניסיונם ומהידע האישיים שלהם לחונכות, אך חשוב שידעו לשלב במשוב עדויות מתקפות, זאת בין היתר תוך היוועצות עם חונכים אחרים במקרים של ספק.

ג) פיתוח תהליכי חונכות – על חוקרים לפעול לבניית כלים תקפים ומהימנים שישמשו בידי חונכים לצורך מתן משוב בעל-פה. על בתי ספר ליזום דרכי הנחייה שתספקנה למתכשרים נקודות מבט שונות על ההוראה שלהם, והבטחה שהחונכים יוכלו לתת משוב מהימן והוגן. נדרש גם מחקר על הדרכים שבהן מתכשרים משתמשים במשוב הניתן להם.

לסיכום, השונות בין המשובים שניתנו בעל-פה בעקבות צפייה בשיעור מעלה את המחשבה של ציוות יותר מחונך אחד לתצפיות בשיעורים ולמתן משוב כדי להגיע למשובים מאוזנים ובונים. תפישה כזו עשויה לעודד מוסדות מכשירים לבנות קהיליות של חונכים כחלק מתוכניות ההתנסות המעשית, וחוקרים – לבנות כלי משוב למטרה זו, לבחון את תקפותם ועד כמה הם יוצרים התאמות או העדר עקביות בין משובים ולתקנם בהתאמה.

ביבליוגרפיה

Harrison, J., et al., (2005). Facilitating the professional learning of new teachers through critical reflection on practice during mentoring meetings, European Journal of Teacher Education, 28(3), 267-292.
Lock., Sempowicz, T., & Hudson, P. (2011). How can a mentor's personal et al., (2009). Mentors' written appraisals: The impact of different mentoring regimes on the content of written appraisals and the match with pre-service teachers' perceptions of content, Journal of Education for Teaching, 35(2), 133-143.
attributes and pedagogical knowledge develop a pre service teacher's behavior management? International Journal of Learning, 18(1), 303-314.
Tillema, H.H. (2009). Assessments for learning to teach: Appraisal of practice teaching lessons by mentors, supervisors and student teachers, Journal of Teacher Education, 60(2), 155-167.