עמדות מורים כלפי שימוש בבלוגים

מקור: : Weblog : Blogging Questionnaire -- Initial Results

הסקר שנערך בראשית 2006 בארה"ב התבסס על ניתוח תשובות של שאלון שהועבר לאנשי חינוך העושים שימוש בבלוגים. השאלון הופץ בהרחבה לאנשי חינוך ומורים המעורבים בכתיבת בלוגים בכיתות ובבתי הספר בארה"ב. הממצאים מתבססים על ניתוח שאלונים של 10 מחנכים שהשתתפו בסקר.

מהתשובות נראה כי הטכנולוגיה החינוכית של בלוגים היא עדיין בראשית דרכה בבתי הספר. ברוב המקרים ההחלטה ליישם בלוגים כאמצעי חינוכי הייתה יוזמה של המורים עצמם ולא תוצאה של מדיניות חינוכית בבתי הספר. התמיכה של המוסד החינוכי הייתה, לכן, מעטה. המורים העושים שימוש בבלוגים חינוכיים הם עדיין חלוצים הפועלים בסביבה חינוכית שאינה בדיוק מבינה את מהות התפקיד של בלוגים ומאגרי ויקי לחינוך. בקרב המורים שהשתתפו בסקר הייתה תמימות דעים כי הבלוגים תורמים להתפתחותם המקצועית ומשפרים את האינטראקציה שלהם עם התלמידים בכיתה. בעיני המורים חלוצי השימוש בבלוגים, ההטמעה של הבלוגים בכיתה היא אתגר פדגוגי משמעותי. הבלוגים מאפשרים להם ליישם באופן מעשי רעיונות חברתיים ותרבותיים בתחומי החינוך עפ"י הרציונל של פדגוגיה משחררת על פי עקרונות פררה (Freire). הבלוג הוא מבחינתם אמצעי מעולה ליצירת דיאלוג ספונטני עם התלמידים וגם אמצעי להגשים יצירתיות הטבועה בהם כמורים.

כל המורים המשתמשים רואים בבלוגים שיזמו בבית הספר מרחב חינוכי יצירתי המאפשר להם ליישם רעיונות פדגוגיים מתקדמים שקודם לכן היה להם קשה ליישם. הם מודעים לכך שמדובר בתהליך חינוכי ארוך-טווח שאת פירותיו ניתן יהיה לקצור רק בעתיד. לפי כך, נראה כי שימוש בבלוגים בכיתה לא מתאים למחנכים המחפשים הישגים מיידיים, זהו כלי תהליכי ליצירת מיומנויות חשיבה ותקשורת בקרב תלמידים בצורה הדרגתית. מכאן מאמינים המורים כי הערך התרבותי-חברתי של הבלוגים גבוה מאד מבחינת הסביבה החינוכית שהם מיישמים. המורים מודעים למורכבות של הטמעת הבלוגים בכיתה, אך מאמינים באופן נחוש בחשיבות היוזמה שנקטו.

 ביבליוגראפיה

פררה פ' (1981), פדגוגיה של מדוכאים, מפרש: תל-אביב.

פריירה, פ. (1972). פדגוגיה של מדוכאים, ספרי מפרש, תל - אביב.

פררה, ב"פדגוגיה של מדוכאים" (1972), מציין את הקושי בקבלת החירות. "לבני אדם פחד מפני החרות" (פררה 1972, ע"מ 26). החרות אותה אפשר למצוא באדם המאלתר. חרות זו נובעת מהסכמתו של המאלתר לקבל ולקחת את האחריות על היותו אותנטי- מגיב מתוך בחירה מרגע לרגע. פררה מציין את חשיבות האותנטיות במפגש ההוראתי ואף ממשיג תפיסה זו כ"חינוך אותנטי". מהו חינוך אותנטי?

"החינוך האותנטי אינו מתבצע בידי א' עבור ב', או בידי א' על אודות ב', אלא על ידי א' יחד עם ב', בתיווכו של העולם- עולם המטביע את חותמו על שני הצדדים" (שם) ועוד:

"חשיבתו של המורה שואבת את האותנטיות שלה מן האותנטיות של חשיבתם של תלמידיו. המורה אינו יכול לחשוב במקום תלמידיו ואף אינו יכול לכפות את מושגיו עליהם. חשיבה אותנטית, העוסקת במציאות, אינה מתרחשת תוך בידוד במגדל שן, אלא תוך תקשורת" (שם, ע"מ 65).

אותה תקשורת בין המורה לתלמידים, היא היכולת של המורה ליצור ולטוות דיאלוג ספונטני עם שותפיו לאותו חלל וזמן (חלל הכיתה) ועם החומר הנלמד. לשם יצירת דיאלוג אוטנטי וספונטני, שהוא בתמצית החינוך המשחרר, על המורה לקבל את עצמו, את שותפיו לחלל וזמן ואת המציאות הקושרת אותם באותו קונטקסט. מתוך קבלה זו, יש באפשרותו של המורה ליצור הקשרים חדשים ולעורר את התלמידים לקחת אחריות על בחירותיהם ומעשיהם.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?