על תהליכי קבלת ההחלטות של המורה בכיתה
ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין של פרופסור לארי קובן המתייחס לתליכי קבלת החלטות של מורים בכיתה. "במאמרון שלו קובן מביא נתונים מתחום חקר המוח מתוך מאמר מאת יונה לרר שהתפרסם ב-Wired לפני כשבועיים. במאמר שלו לרר טוען שיש דמיון רב בין מלאכתם של נגני ג'ז ושל שחקני כדורסל – שתי המלאכות דורשות את היכולת לאלתר במהירות ולהגיב בהצלחה למצבים משתנים ובלתי-צפויים.
קל מאד, וגם פופולארי מאד, לראות במלאכת המורה עבודה טכנית בלבד, ביצוע של צעדים שנקבעו מראש לפי הספר. (למרבה הצער, לעתים קרובות נדמה שהמערכת החינוכית דווקא מעדיפה שכך יהיה.) המורה נתפס כלא יותר מאשר טכנאי המופקד על העברת סחורה ממקום אחד, מספר הלימוד, למקום אחר, לראשו של התלמיד. וזה, כמובן, פותח פתח למבחנים הסטנדרטיים שבודקים את מידת ההצלחה של ההעברה הזאת (ומתן בונוס למורה שההספק שלו עולה על זה של אחרים). אבל פרופסור לארי קובן, שהקדיש שנים רבות לבחינת המתרחש בבתי הספר ולמלאכת ההוראה מבין שמדובר במשהו הרבה יותר מורכב ומסובך".
במאמר של פרופסור לארי קובן מובאים נתונים מתוך מחקרם של Hilda Borko Richard Shavelson , לפיו המורה נדרש לקבל 7 החלטות לדקה במהלך הוראה אינטראקטיבית בכיתה. עפ"י מחקרו של Philip Jackson מורה בביה"ס יסודי מקיים 200 עד 300 אינטראקציות עם תלמידים לשעה.
למאמר של פרופסור לארי קובן
לדיווח של ג'יי הורוויץ