סקר עמדות בקרב תלמידי תיכון בנוגע למלחמה המודרנית ועקרונות המלחמה הצודקת

Pearcy, M., (2016). ‘A survey of high school students’ views of modern war and just war principles’, Journal of Social Studies Research, 40(4), pp. 281–293

למאמר המלא

לקריאה נוספת

תלמידים יקרים: אישית, אני עומד לבחור ב...

בחינת "הפוליטיזציה של החינוך": חינוך לאזרחות בהקשר מדיניות החינוך היפנית

בעידן המדגיש את עקרונות הסטנדרטיזציה, ההישגיות והאחריותיות, מורים רבים חשים שהדיון בסוגיות חברתיות ופוליטיות רחבות, במיוחד בקרב השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, נהפך לעמוק פחות ופשטני יותר. לתופעה זו השפעה על יכולת הבחינה האפקטיבית של האופציות הקיימות במגוון נושאים מדיניים וחברתיים, והיא עלולה לפגוע ביכולת ההכרעה הרציונלית של הפורום האזרחי הדמוקרטי. אחד מהנושאים הללו, נושא טעון מאד מבחינות רבות, כמו גם לא קל לדיון, הן מסיבות פרקטיות והן מסיבות אידיאולוגיות, הוא נושא המלחמה.

הבנה מדויקת של עמדות התלמידים בנוגע למלחמה היא חיונית למורים, למורי מורים ולקובעי מדיניות, לצורך עיצוב הנושא ואופן הכנסתו לתכנית הלימודים, כמו גם לצרכי מחקר עתידי. זו מטרתו של המאמר הנוכחי. במאמר זה מתוארים ממצאיו של סקר שנערך בקרב תלמידי תיכון בארצות הברית, בנוגע להשקפותיהם על מלחמה בכלל ומדיניות בשעת מלחמה בפרט. הסקר מתייחס ל"דוקטרינת המלחמה הצודקת" המהווה מסגרת פילוסופית ותיאורטית העומדת ביסוד רובם של החוקים הבינלאומיים, החוזים והאמנות הנוהגים כיום.

ממצאי הסקר מצביעים על כך שתלמידים נוטים לדבוק בנורמות המוסריות המסורתיות בכל הנוגע לתנאי הכניסה למלחמה, אך נבדלים משמעותית מהעקרונות הבינלאומיים של אופן ניהולה. הממצאים מצביעים על הקשיים הניצבים בפני מורי מדעי החברה בבואם לסייע לתלמידים לעצב עמדות משמעותיות וברמה גבוהה, אודות המלחמה כנושא לעיון ולימוד. המאמר עומד, אם כן, על הצורך בחקירה מוסרית וביקורתית במסגרת החינוך במדעי החברה (במיוחד היסטוריה), ועל ערכה של דוקטרינת המלחמה הצודקת ככלי פדגוגי שעשוי לקדם מטרה זו.

לטענת מחבר המאמר, על קהילת המורים למדעי החברה להכיר בהשפעתה הפוטנציאלית על החלטות בנושאים כמו מלחמה ושלום. עבור מרבית האמריקנים, בתי הספר ומערכת החינוך הציבורית מספקים הזדמנות אחרונה לדיון ולוויכוח בסוגיות "הטוב הכללי" במסגרת חברתית המביאה לידי ביטוי עמדות ודעות שונות הנובעות מרקעים חברתיים מגוונים.

לסיכום, הנטייה לראות בנושא המלחמה רק "עוד" תחום לימוד, המעמיס על מערכת שעות צפופה ממילא, נובעת מהערכת-חסר של ההשפעה שיש למחנכים על תהליכי הקונצפטואליזציה שתלמידים מבצעים בנושאים אלה ואחרים. חשובה מכולם היא ההבנה שמאמצי ההוראה העמוקה, הם אלה שיביאו, בסופו של דבר, לעיצובם של אזרחים בעלי יכולת לבקר את סדרי העדיפויות ואת המדיניות הלאומית, לפני שיאפשרו לאזרחים אחרים להילחם ואולי אף לקפח את חייהם למען הכלל.