סקירת מחקר על ההשפעה של קהיליות למידה על הוראה ולמידה
המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת
מילות מפתח: התפתחות מקצועית, קהיליות למידה
המאמר מציג סקירת מחקרים בנושא קהיליות למידה. 11 המקורות שנסקרו נחלקים לשתי קטגוריות רחבות על פי שתי השאלות הבאות:
שאלה ראשונה: באילו דרכים משתנה ההוראה כתוצאה מהשתתפות בקהיליות למידה מקצועיות, ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה?
שאלה שנייה: האם ניתן למצוא בספרות תמיכה בהנחה שלמידת התלמידים מתחזקת כשמורים משתתפים בקהיליות למידה מקצועיות ומהם היבטי ההשתתפות התומכים בשינויים אלה?
א) קהיליות למידה מקצועיות:
הנחות יסוד– 1) ידע הוא מצבי וצומח בהתנסויות היומיומיות של מורים והוא מובן באמצעות רפלקציה ביקורתית עם אחרים שחוו אותן התנסויות; 2) מעורבות פעילה של מורים בקהיליות למידה מקצועיות תרחיב את הידע המקצועי שלהם ותקדם את למידת התלמידים.
מאפיינים הכרחיים לקהיליות למידה – 1) ערכים ונורמות משותפים; 2) מיקוד ברור ועקבי בלמידת תלמידים; 3) קיום דיאלוג רפלקטיבי ושיח בין מורים על תכ"ל, הוראה והתפתחות תלמידים; 4) חשיפת ההוראה, הפיכתה לציבורית(public); 5)התמקדות בשיתופיות (Newmann et al., 1996).
ב) השפעות ההשתתפות בקהיליות למידה מקצועיות:
1) שינויים בהוראה - חלק מהמאמרים (5 במספר) מצביע על כך שהשתתפות בקהילייה מקצועית מובילה לשינויים בהוראה. למשל: מעבר להוראה ממוקדת –לומד הנענית להבדלי רמות בין התלמידים (Dunne et al., 2000), שינוי אסטרטגיות הוראה : מעבר ללמידה במרכזי למידה בקבוצות (Englert &Tarrant, 1995), שינוי בגישה להוראת השפה לילדים אפרו-אמריקנים (התבססות על כתיבת אותיות, פרויקט שירה וספרים בכיתה ותהליכי כתיבה) (Hollins et al., 2004), מעבר לרמות גבוהות יותר של תמיכה חברתית ושל פדגוגיה אותנטית (דגש על חשיבה מסדר גבוה, בניית משמעות באמצעות שיחה ופיתוח ידע מעמיק בעל ערך מעבר לכיתה) (Louis & Marks, 1998), התמקדות בערכים מנחים משותפים, למשל: יושרה, כבדו, משמעת ומצוינות שהובילה לפיתוח של נורמות הוראתיות ופתיחות לעבודה עם מנחה קוריקולרי חיצוני בתחומי קריאה מודרכת, קריאה חופשית וכתיבה (Strahan, 2003).
2) שינויים בתרבות המקצועית של בית הספר – הגברת השיתופיות: חשיפה והוצאת ההוראה מד' אמותיו של המורה ((deprivatization(Louis & Marks, 1998), שיתוף בשיעורים, שימוש בפרוטוקולים לקבלת החלטות ותיעוד שיטתי של העבודה לטובת עמיתים(Berry et al., 2005); מיקוד בלמידת תלמידים: מאמץ לשפר את למידת התת- משיגים (Philips, 2003), שיפור הישגים באוריינות (Strahan, 2003); חיזוק סמכות המורה במונחים של קבלת החלטות ביחס ללמידתו הוא ולהתנהלות בית הספר: הגברת מעורבות המורים בקבלת החלטות בית-ספריות (Supovitz, 2002), פיתוח אסטרטגיות חדשות לשימוש במשאבים כספיים ואנושיים להגברת הלמידה ((Bolam et al, 2005; למידת מורה מתמשכת: חיפוש ושימוש בספרות מקצועית בנושאים שנדונו בקהילייה (Hollins et al., 2004), חיפוש רעיונות בסביבות אחרות לפתרון דילמות פדגוגיות (Berry et al., 2005).
3) הישגי תלמידים – שיפור בהישגים: בשמונה מהמאמרים שנסקרו יש עדויות למאמצים למצוא קשר בין קהיליות למידה מקצועיות של מורים לבין שיפור הישגי תלמידים מדובר בשיפור בהישגים ובציונים של תלמידים. למרות שמספר המחקרים קטן ניתוח הממצאים של כולם נותנות תשובה חיובית ברורה בשאלה זו; מיקוד בלמידה כמפתח לשיפור ההישגים: המאמרים תיעדו מאמצים שיתופיים של המורים להיענות לצורכי הלמידה של תלמידיהם. נמצא שתלמידים של מורים שהשתפו בקהיליות למידה שיפרו את הישגיהם לעומת תלמידים של מורים שלא השתתפו (Supovitz, 2002), שהמורים פיתחו אסטרטגיות המבוססות על מאפייני הלומדים ועל ספרות מקצועית (Berry et al., 2005), שנותחו הנתונים של כל ילד כדי לזהות דרכים להשפיע על הצלחה קוגניטיבית ואפקטיבית (Philips, 2003).
ג) סיכום ומסקנות:
בסקירה זו, שבה נסקרו מחקרים אמפיריים שמצאו קשר בין עבודה בקהיליות לבין שינויים בהוראה ובלמידה התמקדו הכותבים, על פי בחירתם, בספרות אמפירית המאששת את העובדה שעבודה זו נתפשת באורח חיובי ע"י מורים ומנהלים.
המיקוד של התפתחות מקצועית במסגרות של קהיליות למידה מקצועית צריך להיות בפיתוח הידע הפרקטי של המורים סביב נושאים של למידת תלמידים. מדובר במעבר מהתפיסה המסורתית שבה מיקוד ההתפתחות המקצועית היה והינו במורה ובהוראה לאור ידע צבור שנוצר ע"י מומחים – "ידע עבור(( for פרקטיקה" אל מיקוד ב"ידע של (of) פרקטיקה"(Cochran-Smith & Lytle, 1999), ידע הנוצר כשמורים רואים בכיתותיהם אתרים לחקר ולבניית ידע. קהיליות למידה מכבדות את שני סוגי הידע, אך נותנו מקום למורים כמומחים בתחומם. בסיום הסקירה מפרטים הכותבים אילו מחקרים ואילו מתודולוגיות כדאי לדעתם לפתח כדי להרחיב את בסיס הידע הקיים בנושא של קהיליות למידה מקצועיות והשפעותיהן.
ביבליוגרפיה
Bolam, R., et al, (2005). Creating and sustaining professional learning communities, Research Report no 637, London, Department for Education and Skills.
Cochran-Smith, M., & Lytle, S.L. (1999). Relationships of knowledge and practice: Teacher learning in communities, in: A. Iran-Nejar & P.D. Pearson (Eds.), Review of Research in Education, Washington, DC: AERA, 249-305.
Dufour, R. (2004). What is a "Professional Learning Community"? Educational Leadership, 61(8), 1-6.
Dunne, F., et al., (2000). Critical friends groups: Teachers helping teachers to improve student learning, Phi Delta Kappan, 28.
Englert, C.S., & Tarrant, K.L. (1995). Creating collaborative cultures for educational change, Remedial and Special Education, 16(6), 325-336,
Hollins, E.R., et al., (2004). Promoting a self-sustaining learning community: Investigating an internal model for teacher development, International Journal of Qualitative Studies in Education, 17(2), 247-264.
Louis, K.S., & Marks, H.M. (1998). Does professional learning community affect the classroom? Teachers' work and students' experiences in restructuring schools, American Journal of Education, 106(4), 532-575.
Newmann, F.M., et al., (1996). Authentic achievement: Restructuring schools for intellectual quality, San Francisco: Jossey Bass.
Philips, J. (2003). Powerful learning: Creating learning communities in urban school reform, Journal of Curriculum and Supervision, 18(3), 240-258.
Strahan, D. (2003). Promoting a collaborative professional culture in 3 elementary schools that have beaten the odds, The Elementary School Journal, 104(2), 127-146.
Supovitz, J.A. (2002). Developing communities of instructional practice, Teachers College Record, 104(8), 1591-1626.
ביבליוגרפיה
Berry, B., et al., (2005). The power of teacher leadership, Educational leadership, 62(5), 56.Bolam, R., et al, (2005). Creating and sustaining professional learning communities, Research Report no 637, London, Department for Education and Skills.Cochran-Smith, M., & Lytle, S.L. (1999). Relationships of knowledge and practice: Teacher learning in communities, in: A. Iran-Nejar & P.D. Pearson (Eds.), Review of Research in Education, Washington, DC: AERA, 249-305.Dufour, R. (2004). What is a "Professional Learning Community"? Educational Leadership, 61(8), 1-6.Dunne, F., et al., (2000). Critical friends groups: Teachers helping teachers to improve student learning, Phi Delta Kappan, 28.Englert, C.S., & Tarrant, K.L. (1995). Creating collaborative cultures for educational change, Remedial and Special Education, 16(6), 325-336,Hollins, E.R., et al., (2004). Promoting a self-sustaining learning community: Investigating an internal model for teacher development, International Journal of Qualitative Studies in Education, 17(2), 247-264.Louis, K.S., & Marks, H.M. (1998). Does professional learning community affect the classroom? Teachers’ work and students’ experiences in restructuring schools, American Journal of Education, 106(4), 532-575.Newmann, F.M., et al., (1996). Authentic achievement: Restructuring schools for intellectual quality, San Francisco: Jossey Bass.Philips, J. (2003). Powerful learning: Creating learning communities in urban school reform, Journal of Curriculum and Supervision, 18(3), 240-258.Strahan, D. (2003). Promoting a collaborative professional culture in 3 elementary schools that have beaten the odds, The Elementary School Journal, 104(2), 127-146.Supovitz, J.A. (2002). Developing communities of instructional practice, Teachers College Record, 104(8), 1591-1626.