סקירת מחקר: הכשרתם של מורים מהחברה הבדואית וקליטתם במערכת החינוך

מילות מפתח: בדואים מגזר בדואי

רן, ע' ויוספסברג בן-יהושע, ל' (2020). סקירת מחקר: הכשרתם של מורים מהחברה הבדואית וקליטתם במערכת החינוך. תל אביב: מכון מופ"ת

מספרם המוערך של התושבים הבדואים בשטח ישראל הוא 300 אלף, כ-260 אלף מהם חיים בנגב. סקירת מחקר זו עוסקת בהכשרת מורים מהחברה הבדואית, בקליטתם במערכת החינוך ובחסמים העומדים בפניהם בשלושה שלבים בחייהם: בתהליך הקבלה ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה, במהלך הלימודים במוסדות ההשכלה הגבוהה ובשלב הקליטה בשוק התעסוקה. הסקירה מתמקדת בגורמים המובילים את האוכלוסייה הנסקרת לבחור במקצוע ההוראה.

לסקירה המלאה

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא המגזר הבדואי

 

אתגרים בכניסה למערכת החינוך

בהיכנסה לשערי ההשכלה הגבוהה ניצבת אוכלוסייה זו בפני אתגרים רבים הנובעים, בין היתר, מפערים בהישגי התלמידים במערכת החינוך הבדואי בהשוואה לחינוך הערבי ולחינוך היהודי, מפערים בשיעורי הזכאות לתעודת בגרות, משיעורי נשירה גבוהים ממערכת החינוך, מקשיים כלכליים, מפערים תרבותיים וחברתיים, מקשיי שפה ומהיעדר תשתיות מספקות בכל תחומי החיים בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל.

אתגרים, פערים וחסמים אלו משפיעים על ההכשרה של מורים מהחברה הבדואית ועל קליטתם במערכת החינוך בכל אחד מהשלבים האלו: בשלב הגשת המועמדות לתוכנית הלימודים והקבלה אליה, בשלב ההתמחות במערכת החינוך והקליטה בה ובשלבי הפיתוח המקצועי.

 

אתגרים כלליים מול הרשויות

אוכלוסיית הבדואים הכללית מתמודדת עם אתגרים רבים מול מוסדות המדינה והרשויות:

❖ מאבק מול רשויות המדינה על הוכחת הבעלות על האדמה שעליה הם מתגוררים והשלכות מאבק זה, לדוגמה הריסות בתים;

❖ מעבר כפוי ליישובי קבע;

❖ היעדר תשתיות כלכליות ותעסוקתיות מספקות;

❖ רמת פיתוח מוניציפלי ירודה;

❖ היעדר תשתיות בסיסיות ביישובים בלתי מוכרים: חשמל, מים זורמים, תחבורה;

❖ רמת שירותים אזרחיים ירודה: בריאות, רווחה וחינוך;

❖ אפליה מכוונת מצד הממשל או מצד הממונים על התעסוקה, צמצום אפשרויות קבלה

לתעסוקה והדרה ממקומות תעסוקה.

 

אתגרים חברתיים-תרבותיים

אוכלוסיית הבדואים מתמודדת גם עם אתגרים חברתיים-תרבותיים:

❖ תחושת ניכור חברתי והתמודדות עם דעות קדומות בחברה הכללית;

❖ קונפליקט בין-דורי;

❖ סכסוכים שבטיים ובין-חמולתיים;

❖ התנגדות למודרניזציה והתקרבות לאסלאם כחלופה לשירותי המדינה (חינוך, רווחה ודת);

❖ התמודדות עם חדירת הטכנולוגיה והשינויים התרבותיים בעקבותיה;

❖ קשיי שליטה בשפה העברית;

❖ מחסור בהזדמנויות תעסוקה באזור;

❖ קשיי נגישות למרכזי תעסוקה עקב תשתיות תחבורה רעועות ואי-זמינות מספקת של תחבורה ציבורית;

❖ מעמד האישה ומגבלות תרבותיות על תעסוקת נשים.

 

מניעי הבחירה במקצוע ההוראה

מסקירה זו עולה כי לרוב הבחירה במקצוע ההוראה נובעת משיקולים פרקטיים, ביניהם הזדמנויות לתעסוקה יציבה, מקור פרנסה קבוע לביסוס כלכלי, נגישות המוסד האקדמי מבחינה גאוגרפית ומבחינת התחבורה הקיימת אליו, אורך תוכנית הלימודים ותנאי קבלה קלים לעומת מקצועות אחרים.

מתכשרות להוראה מהחברה הבדואית בוחרות באפיק זה גם ממניעים אישיים ואידאולוגיים, הן מבקשות לפעול כסוכנות שינוי לקידום התחדשות חברתית ולהיות שותפות בתהליכים תרבותיים ומוסדיים, ובנוסף הן יודעות שמקצוע ההוראה מאפשר לנשים משכילות לשמור על חיי משפחה מסורתיים כנדרש בחברה הבדואית ולהיות שותפות בפרנסת המשפחה.

 

פערים וחסמים בחינוך

השפעתם ארוכת הטווח של פערים שונים, חברתיים-כלכליים, תרבותיים, לשוניים ואתניים, מתבטאת גם בנגישות למורים איכותיים, בעלי הכשרה מתאימה למקצוע ולתחום הדעת שאותו הם מלמדים. צמצום פערי מידע בקשר לחסמים העומדים בפני צעירים בדואים בעת פנייתם ללימודים אקדמיים ובעת בחירתם במקצוע ההוראה, ניתוח החסמים הקיימים ויישום ההמלצות שינוסחו בעקבות ניתוח זה עשויים לסייע להתאמה מיטבית של תוכניות הכשרה למורים בחברה הבדואית, לפיתוח שירותי תמיכה וסיוע עבור מתכשרים להוראה ולהבניית תוכניות פיתוח מקצועי למורים הנקלטים במערכת החינוך. לשם כך רצוי לקדם מחקרים נוספים העוסקים בסוגיית החינוך וההשכלה הגבוהה בחברה הבדואית ובהכשרה של מורים בדואים, כדי לסייע למקבלי החלטות לקדם מדיניות מבוססת נתונים.

 

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?