סקירת ביקורת על הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי"
Pinkney, A. (December 14, 2012). Review of International struggles for critical democratic education, by M. Knoester. Teachers College Record.Retrieved December 20, 2012, from the World Wide Web:
עורך הספר : M. Knoester
שם הספר :
הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי" חושף את האתגרים החינוכיים העומדים בפני קבוצות שוליים בהקשר של מדינות שונות. מדינות מפותחות, כמו ארצות הברית, ישראל וקוריאה, ומדינות פחות מפותחות, כמו סין, הודו וברזיל, מתוארות כולן כבלתי מושלמות במרדף שלהן אחר חינוך שוויוני; יחד עם זאת, כולן הוצגו כבעלות פוטנציאל לשיפור. בניתוח בתי ספר יסודיים ותיכוניים כמו גם מוסדות של השכלה גבוהה, ספר זה מספק הצצה על האופן שבו סדר היום הנאו-ליברלי השפיע על הדרך שבה מדינות חושבות על חינוך. בעיקר, הוא מדגיש כיצד חלקן נלחמות לשיפור האפשרויות החינוכיות המוצעות לאלו הנמצאים בשוליים כך שהן נמצאות בעמדה טובה יותר כדי להצדיק את עצמן.
כל פרק מספר סיפור משכנע אודות הבעיות העומדות בפני יחידים ומוסדות המחפשים לספק חינוך דמוקרטי לאלו שאחרת היו עלולים להתעלם מהם או שלא לקבל יחס ראוי בבתי ספר מסורתיים. המחברים לא רק חושפים את הבעיות של המדינות שלהם מנקודת מבטם, אלא גם מתמקדים באפשרויות. יחדיו מחקרים אלה מראים שישנם ניסיונות מקומיים, מדיניים ובינלאומיים לספק ליחידים ולקהילות את הכלים להפיכת החברה ליותר דמוקרטית.
בפרק השני, "היה לנו חלום": שיעורים מבית ספר יהודי – ישראלי פלשתיני, אסף משולם (2012) חקר את התוצאות של בית הספר השיתופי הראשון בישראל. בית ספר זה הוא שונה מכל בית ספר אחר בישראל בכך שהוא מבקש לתקן את החינוך הלא שוויוני המוצע לערבים פלשתינאיים רבים על ידי הענקת האפשרות ללמוד לצד תלמידים יהודיים בסביבה באמת שוויונית. המטרה הראשונית הייתה ללמד שיעורים בערבית ובעברית, כשחצי מהתלמידים ומהמורים יהיו ערבים והאחרים יהיו בעלי זהות יהודית, יהיו שני מנהלים וכל הדתות והקבוצות האתניות ילמדו ויוערכו באופן שווה. הממצאים חושפים שלמרות שלמורים ולמנהלים היו כוונות טובות בחזון שלהם לבית הספר, המטרה של השוויון לא הושגה.
למרות שכל הכיתות הוכרזו כדו-לשוניות, רוב התלמידים והצוות דיברו בעברית. ילדים ערבים פלשתינאים היו צריכים לדעת עברית כדי לגשת למידע ועל כן היו מוכנים יותר ללמוד ולדבר עברית; אולם, תלמידים יהודים, והוריהם, התנגדו לרכוש את השפה הערבית, הואיל והיא לא הייתה הכרחית להצלחתם בארץ. ככל שעברו השנים ובית הספר צמח בגודלו ובפופולריות שלו, אידאל היסוד של קול שווה אבד כאשר הורים יהודיים בעלי אמצעים רשמו את ילדיהם בהמוניהם והורים ערבים עובדים לא יכלו להיות נוכחים במפגשי הורים כדי להשמיע את דאגותיהם. בנוסף, המטרה של ערך שווה הניתן לתוכן תרבותי אבדה. בסופו של דבר מורים שילבו ספרי לימוד שהתגלו כמקור שאישר את התרבות העברית, התרבות הערבית הוכנסה דרך נספחים והרצאות בכיתה. פרק זה חושף את הדרכים שממלאים ההקשר המדיני והמציאות הפוליטית בבתי הספר, אפילו עם בתי ספר מתוכננים להיות שוויוניים מבחינה חינוכית.
הסיפורים והאתגרים של מדינות אחרות נראים כה מוכרים. אלו האתגרים שכולנו ניצבים בפניהם בתקווה לשיפור בתי הספר שלנו.
בקריאת הספר מחבר הסקירה המשיך והעמיד את המאבקים של מדינות אחרות אל מול המאבקים ההיסטוריים והעכשוויים בבתי הספר בארצות הברית. הוא מצא את עצמו במרכז המאבק לקראת חינוך דמוקרטי ביקורתי. כמורה לשעבר בבית ספר בזיכיון (charter school) שמטרתו הצהירה על מחויבותו לחינוך תלמידי בני מיעוטים בעלי הכנסה נמוכה, הוא התייאש בראותו שהתלמידים שבית הספר נבנה כדי לשרתם בקושי נמצאו בקרב אוכלוסיית התלמידים. אולם הוא הגיע למסקנה, כמו המחברים של הפרקים בספר זה, שניסיונות לקראת חינוך דמוקרטי חייבים להיעשות ושמאמצינו אינם לשווא. קריאת פרק חמש, "חינוך רב-תרבותי ביקורתי בבוסטון" הראתה שלמרות שבית הספר של מחבר הסקירה לא הצליח לממש את מטרות היסוד שלו, יש עדיין בתי ספר הנאבקים כדי לעצור את ייצור של הפערים החברתיים באמצעות אחיזה חזקה במטרתם בחינוך דמוקרטי.
המאבקים הניצבים בפני ילדי זרים בסין, פליטים סומליים בארצות הברית, בנות מוסלמיות בהודו, ועובדים חסרי קרקע בברזיל מחברים את כולנו, כאזרחים גלובליים, במאבק לקראת חינוך דמוקרטי ביקורתי. הספר הנוכחי מספק לנו הזדמנות, כמורים למדעי החברה, מורי מורים, וקובעי מדיניות, להיות בדיאלוג האחד עם השני וללמוד מניסיונם של אחרים אשר חותרים לצדק חברתי. ספר זה הוא קריאה חשובה לאלו המעוניינים ללמוד יותר אודות המאמצים הבינלאומיים לספק חינוך איכותי לכל האזרחים, בייחוד אלו שאינם מקבלים יחס ראוי.
תוכן העניינים של הספר
הסיכום נכתב ע"י ד"ר נתן ברבר ממכון מופ"ת