סקירת ביקורת על הספר "לא לפחד מהפחד: תחושת מסוגלות אישית ומקצועית בהוראה"

מחבר הספר: אפרת קס

מחבר סקירת הביקורת: גבריאל בוקובזה

בוקובזה, ג' (2012). סקירת ביקורת על הספר "לא לפחד מהפחד: תחושת מסוגלות אישית ומקצועית בהוראה", מאת א' קס. דפים, 56, 297-295.

אפרת קס בספרה לא לפחד מהפחד: תחושת מסוגלות אישית ומקצועית בהוראה חקרה פן מסוים בתוך התחום הרחב של מסוגלות עצמית. היא התמקדה במורות וניסתה להתחקות אחר הגורמים הנמצאים בזיקה לרמות המסוגלות העצמית והמקצועית שלהן.

מה מבדיל למשל בין שתי מורות מוכשרות ובעלות ניסיון שאחת מהן אסרטיבית, יוזמת ומלאת תעוזה, בעוד חברתה חרדה, לחוצה ואינה מאמינה בעצמה? קס ביקשה לגלות את התשובות לשאלות מסוג זה, ויצאה למה שהיא הגדירה כ"מסע". למעשה, מדובר בעבודת דוקטורט שעובדה לספר, ותוך כדי תהליך נוספו סיפורים אישיים מהביוגרפיה של הכותבת, קטעי ספרות ושירה ואף ציורים פרי ידה המופיעים בראשי הפרקים.

הספר, ששזורים בו זה לצד זה פנים אישיים, מחקריים ומקצועיים, מציג ממצאים חשובים. הקשרים שהתגלו בין רמות המסוגלות ובין משתני הרקע הם מרובים, מעוררי מחשבה ומקדמים את הבנת התופעה. אמנם מדובר בעבודה איכותנית, ולכן יש קושי לחרוץ דעה בנוגע לסיבתיות בין המשתנים, אולם ההבנה שכל מורה בעלת מסוגלות עצמית עומדת על כתפיהם של הוריה, של הקשיים שעברה בחייה, של התמיכה שקיבלה ושל הדרך שעשתה לבדה – היא בעלת משמעות.

מעבר לרקע משפחתי קס עוסקת במחקרה גם ברמה המערכתית ובמרחב המקצועי שהמורות פועלות בהם. מערכות היחסים בין הקולגות, סגנונות הניהול ותרבות הארגון קשורים כולם לתחושת המסוגלות.

זהו ספר חשוב, שכן הוא חלק מספרות הולכת וגדלה שחושפת את הצדדים הנפשיים המשפיעים על מקצוע ההוראה. ההוראה היא פרופסיה, ולכן ראוי שתקבל הזנה ממגוון דיסציפלינות – פדגוגיה, סוציולוגיה, טכנולוגיה, ניהול, פסיכולוגיה, חקר המוח ועוד. מורים, מנהלים, יועצות, אנשי חינוך וחוקרים שיקראו את הספר יוכלו ללמוד ממנו.

נוסף על כך, ספרה של קס מראה שסביבה מטפחת ומשרה ביטחון, דיאלוגית ומאתגרת במידה עשויה להעלות את רמת המסוגלות המקצועית של מורות, ובכלל זה את של אלה אשר רמתן הראשונית הייתה נמוכה יחסית.

כדאי להתעכב לרגע על החלקים האישיים שקס מוסיפה לעבודתה המקורית. פעמים חלקים אלה נקראים בחן וגורמים לקורא להרגיש קרבה אל הכותבת. אחרי הכול, בענייני הנפש – הפרטי הוא המחקרי והמחקרי הוא הפרטי. ברם לעיתים ההרגשה היא של עומס, כמו הייתה זו עגלת מסע שמנסה לנוע בכמה דרכים בו זמנית. כך גם לגבי הפירוט של שיטת המחקר, שמתאים לעבודת הדוקטורט ופחות לספר עיון. בהקשר זה יד עורך אמונה הייתה יכולה להקל את הקריאה בספר ולהפוך אותו למותאם יותר לקריאה שוטפת.

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?