סקירת ביקורת על הספר "הצבת הידע של אנשי חינוך העובדים בשדה במרכז הכשרת המורים"

עורכות הספר: Margaret Macintyre Latta & Susan Wunder

View, J.L. (2015, January 24). Review of the book Placing practitioner knowledge at the center of teacher  education. Teachers College Record. Retrieved February 2, 2015.

מחברת סקירת הביקורת: Jenice L. View

סקירת הביקורת סוכמה מאנגלית בידי מיכל זרזבסקי ממכון מופ"ת

הספר "הצבת הידע של אנשי חינוך העובדים בשדה במרכז הכשרת המורים: חשיבה מחדש על המדיניות ועל הפרקטיקות של התואר השלישי היישומי בחינוך" הוא אחד מחמישה פרסומים המתארים את תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי (The Carnegie Project on the Education Doctorate – CPED) ואת מאמציו להגדיר מחדש את התואר השלישי היישומי בחינוך.

בייחוד, תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי מבקש להבחין בין התואר השלישי היישומי בחינוך (EdD) לבין תואר דוקטור בחינוך (PhD) על ידי תכנון מחדש של התואר השלישי היישומי בחינוך כתהליך מחקר מכוון פעולה המערב את כל השחקנים בתחום החינוך, דוקטורנטים, הסגל האקדמי של האוניברסיטה ומלומדים, מחוזות של בתי הספר, מורים מאמנים במערכת החינוך, הורים, משלמי המסים, מעסיקים וקובעי מדיניות – העובדים לקראת פתרון "הבעיות האמיתיות של הפרקטיקה הקשורות להוראה וללמידה".

הספר הוא כרך ערוך המספק סקירה רחבה של האסטרטגיות השונות ושל התוצאות מהשלב הראשון של ההתאגדות של תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי בשנת 2007.

בחלק הראשון ובאחרון, מרגרט מקינטייר לאטה (Margaret Macintyre Latta) וסוזן וונדר (Susan Wunder) מספקות תיאור כולל של התמריץ להתאגדות של תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי כמו גם רעיונות עיקריים מהספר, כולל "תשומת לב לחקירה, לזהות מקצועית ולשינוי פרגמטי; מעורבות של בתי הספר להתפתחות מקצועית; רעיונות לשיפור התכנית; החשיבות של ההשקעה ושל המעורבות של אנשי הסגל; מחויבות לשוויון ולצדק חברתי; החשיבות של תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי כמקור לחברים ביקורתיים; והמחויבות להכנה של המנהיגים בעמדות של הכשרת מורים, בין אם הם מורים מאמנים לעבודה עם מתכשרים להוראה, מורים בבתי הספר, יועצים בבתי הספר, או מחנכים בקהילה".

פרקים חמש, עשר ושלושה עשרה מתמקדים באוניברסיטת נברסקה-לינקולן כאתר מוקדם עבור התנסות ושינוי. האטון (Heaton) וסווידלר (Swidler) טוענים כי יש ערך לחקירה שנערכת על ידי אנשי החינוך העובדים בשדה והנגדתה עם שיטות מחקר מסורתיות. בחידוד הבעיה של "בעיות של הפרקטיקה", הם מכשירים את הקרקע עבור איילין צ'ן (Elaine Chan) כדי לתאר את ההתנסות של הדוקטורנטים לחינוך יישומי באוניברסיטת נברסקה-לינקולן בעריכת מחקר במסגרות העבודה שלהם. האתגרים של איזון בין הוראה ומחקר, החשיבות של נקיטת עמדה מחקרית והמיומנות הנדרשת כדי להחזיק את ידע אנשי החינוך בחזית ובמרכז היו חיוניים לבחינת המורכבות של ההוראה.

אריק וואטס (Eric Watts) ודוויד אימיג (David Imig) טוענים בפרק השני שאלמנט חשוב אחד של תואר שלישי יישומי בחינוך צריך להיות הכנת המורים המאמנים כדי שישמשו בתפקידי גישור וחיבור בין בתי הספר (K-12) לבין בתי הספר לחינוך – מה שמוביל לפרופסורים המשמשים כמאמנים למתכשרים להוראה. הפרופסורים הללו יסייעו לאמן מתכשרים להוראה כדי שיענו על דרישות האחריותיות של בתי הספר (K-12), ויתבססו על מחקר ופרקטיקה כדי להרחיב את הגדרות השגיות התלמידים ברמת בית הספר.

שלושה מהפרקים מתארים את תהליך השינוי המוסדי באוניברסיטת רטגרס שהוביל לשקילה מחדש של התואר השלישי היישומי בחינוך בשיתוף עם תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי. פרק ארבעה עשרה מכיר בהתנגדות לשינויים מוסדיים באמצעות הטענה שהטרנספורמציה היוותה שינוי פרדיגמה לא מלא לאחר שלוש שנים של תכנון, ושהתכנית הייתה "חזקה יותר בשינוי המבני מאשר בשינוי הפדגוגי".

שלושה פרקים מתארים את המודל של בית הספר להתפתחות מקצועית ששימש באוניברסיטת פן כדי לרומם את ידע אנשי החינוך של מומחי חינוך מבוססי בית ספר, כגון: המפקחים והחונכים של המתכשרים להוראה באוניברסיטה. היבטים אחרים כוללים תמיכה בערך של בתי הספר להתפתחות מקצועית כמעבדות לפרקטיקה עבור הדור של מורי המורים על ידי שיבוץ דוקטורנטים בכיתות ובבתי הספר כמשתתפים פעילים.

מספר פרקים כוללים חקר מקרים המדגימים כיצד לבצע הכשרה מקצועית; התכניות באוניברסיטת וושינגטון, באוניברסיטת דנבר ובאוניברסיטת קנזס מודגשות בפירוט.

ג'יל אלקסה פרי (Jill Alexa Perry) מספקת היסטוריה יסודית של מאמצים לשפר את ההכשרה המקצועית בתחום החינוך, כולל התייחסות לתואר השלישי בחינוך שהוצע לראשונה על ידי המכללה למורים באוניברסיטת קולומביה בשנת 1893 ושמונים שנים של דיון לגבי תואר שלישי בחינוך שהתעורר כאשר בפעם הראשונה הוצעו לימודים לתואר שלישי יישומי בחינוך באוניברסיטת הווארד בשנת 1920.

הנשיא לשעבר של המכללה למורים, ארתור לוין, חושף בשנת 2007 את ששת הגורמים המרתיעים שעשויים למנוע מבתי הספר לחינוך במאה ה-21 לעשות את ההבחנה בין תואר שלישי בחינוך לבין תואר שלישי יישומי בחינוך, המקושרת בעיקר לכסף ולכוח מוסדי המוענקים בידי תכניות בקנה-מידה גדול לתואר שלישי יישומי בחינוך עבור אנשי חינוך העובדים בשדה, והיוקרה המוענקת בידי מספר קטן יותר של תכניות מחקריות לתואר שלישי בחינוך.

אף על פי כן, תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי הוא תנועה ההולכת וגדלה: בשלב השני (שהתקיים בשנים 2010-2013) הצטרפו להתאגדות שמונה קמפוסים של אוניברסיטת קליפורניה ו-27 אוניברסיטאות נוספות, וההתאגדות החליטה הן להחזיק בארגון והן להרחיבו על ידי הפיכתו למלכ"ר בתחילת השלב השלישי שהתרחש בשנת 2014.

חשוב לשקול מה השתנה בנוף החינוך מאז פרסום הספר. ההרשמה לתארים מתקדמים ירדה ב-2.3% בין השנים 2011 ו-2012, אחרי ירידה של 0.8% בהרשמה בשנה הקודמת, אף שההרשמה לתארים מתקדמים בתכניות לחינוך החלה בפעם הראשונה לעלות (Allum, 2014). מספר המורים המלמדים בבתי הספר (PK-12) עלה באמצעות פתיחת תכניות הכשרה חלופיות (לדוגמא, Teach for America).

מספר מתנודד, אך גדול, של מדינות, של טריטוריות ושל בתי ספר מאמץ את הסטנדרטים הממשלתיים החדשים בחינוך המכוונים לספק "מטרות למידה אמיתיות ועקביות...כדי להבטיח שכל התלמידים, ללא קשר למקום מגוריהם, יסיימו את בית הספר התיכון ויהיו מוכנים ללימודים בקולג', לקריירה ולחיים" (Common Core States Standards Initiative, 2015).

הבלטת המומחיות של אנשי חינוך העובדים בשדה, כפי שמקדמים תאגיד המוסדות של פרויקט קרנגי וספר זה, נראה כצורך דחוף בעולמות המשתנים של המדיניות, המחקר והפרקטיקה בחינוך. כדי לעשות זאת במהלך לימודי התואר השלישי אינו אומר שהתואר השלישי היישומי בחינוך הוא נחות מה"מחקר הטהור" של מודל התואר השלישי בחינוך. למעשה, הטקסט הזה טוען באופן משכנע שידע אנשי החינוך העובדים בשדה מוצב כדי לשנות את החינוך (PK-20) באופן חיובי ועמוק יותר מאשר מאמצים נוכחיים רבים במחקר וברפומה חינוכיים.

ביבליוגרפיה

Allum, J. (2014). Graduate Enrollment and Degrees: 2003 to 2013. Washington, DC: Council of Graduate Schools. Retrieved February 2, 2015

Common Core State Standards Initiative. (2015). Development Process. Retrieved February 2, 2015

קישור לספר בהוצאה לאור

ראו גם:

שינוי התואר השלישי היישומי בחינוך (EdD) והפיכתו לתואר המועדף בעיני אנשי חינוך מקצועיים העובדים בשדה: ההקשר האמריקני

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?