סקירה של תוכניות חונכות לסטודנטים לתואר ראשון

Gershenfeld, S. (2014). A review of undergraduate mentoring programs. Review of Educational Research, 84(3), 365-391.

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

במאמר מוצגת סקירת מחקרים אמפיריים העוסקים בתוכניות חונכות לסטודנטים (לאו דווקא מתכשרים להוראה) לתואר ראשון במסגרות שונות. הכותבת מזכירה שתי סקירות מרכזיות קודמות בנושא (Crisp & Cruz, 2009; Jacobi, 1991) שהאירו חולשות בתוכניות קיימות, מגבלות מתודולוגיות, חסרים תיאורטיים ועוד. לצורך הסקירה הנוכחית נבחרו 20 מאמרים מתוכם – 6 בינלאומיים שעניינם חונכות לתלמידי תואר ראשון. תרומת הסקירה הנוכחית מצויה, לדעת הכותבת, בנקודות הבאות: (א) הרחבה של הספרות תוך התייחסות למחקרים מן השנים 2008–2012, (ב) שימוש בשיטת מיון קיימת של התערבויות מבוססות-מחקר (Jackson, 2009) במטרה להצביע על ההקפדה המחקרית, (ג) הערכת תפקיד החונך בכל מחקר ע"י שימוש בדגם מיון קיים (Nora & Crisp, 2007), (ד) התייחסות להיבטים של תוקף חברתי במחקרים, (ה) זיהוי של מרכיבי מפתח בתוכניות חונכות על בסיס המחקרים שנסקרו.

בסקירה שלושה לוחות:

לוח 1: רמות של אפקטיביות של התערבויות מבוססות מחקר (intervention) על פי דגם הניתוח שנבחר לשימוש (Jackson, 2009): בדגם חמש רמות אפקטיביות: Superior – מערך מחקר ניסויי: מדגם עם קבוצת ביקורת או השוואה; ההתערבות נמצאת נעלה על כל תוכנית שאליה היא הושוותה; Effective – מערך מחקר ניסויי: מדגם עם קבוצת ביקורת או השוואה; ההתערבות נמצאת טובה יותר באופן משמעותי מכל התערבות אליה הושוותה; Efficacious - מערך quasi-ניסויי ללא קבוצת ביקורת/מדגם; חוזק ההתערבות לעומת קבוצת ההשוואה או עדויות אחרות דומה או טוב יותר. Emerging - מערך מחקר הכולל מבחני pre ו-post של קבוצה אחת; ההתערבות מראה מידה מסוימת של שינוי לאורך זמן; Concerning - ללא עדויות על שינוי חיובי או שלילי.

בסקירה נמצאו מחקרים שבטאו את רמות 3 – 5 מהנ"ל בלבד.

לוח 2: פירוט המאמרים על פי כותבים ושנים, מסגרות עיוניות, שיטות וממצאים של תוכניות חונכות לתלמידי תואר ראשון המופיעים במחקרים אמפיריים; מדובר במחקרי חונכות במסגרות שונות ולא רק בתחום החינוך.

לוח 3: מאפייני מפתח תפקודיים/מעשיים של תוכניות חונכות ללומדים לתואר ראשון. פירוט של המשתתפים ומאפייניהם: חונכים, מונחים ותפקידים, פירוט של מרכיבים נבחרים בתוכניות: יחס מספרי חונך-מונחה, חובה או בחירה, משך ותמיכה.

ממצאים: מהם מאפייני המחקרים שנסקרו?

א) שימוש בתיאוריה – רוב המחקרים שבסקירה (70%) כללו/הונחו ע"י תיאוריה או מסגרת התייחסות עיונית. המחקרים משקפים מגוון של תיאוריות ושונות של תוצרים. התיאוריה השכיחה ביותר בהתייחס לחונכות ללומדי תואר ראשון היא זו של אינטגרציה חברתית שלפיה סטודנטים המשולבים בסביבת הקמפוס נוטים יותר להתמיד ולא לנשור מהלימודים (Tinto, 1993).

ב) תוקף – הסוקרת מצאה מגבלות בשיטות המחקר ובהן: העדר קבוצות ביקורת או השוואה, העדר כלי מחקר אמינים (reliable), לגבי תוקף חיצוני- מדגמים קטנים מידי, בדיקה במיקום אחד בלבד או מחקר של תוכניות חונכות בעלות מיקוד צר. אף אחד מהמחקרים שנסקרו לא עמד ברמות העליונות של הקפדה (Rigor) על פרקטיקה מבוססת עדויות (Jackson, 2009) כי לא נעשה שימוש במערך ניסויי מספק. מתחייבת זהירות בהתייחסות לממצאים.

ג) מאפיינים אופרציונליים של המחקרים – הסקירה מציגה תמונה מקיפה של מאפיינים של תוכניות החונכות (לוח 3). כחונכים שימשו בעיקר סטודנטים בעצמם, וכן - סגל הפקולטה ומורים מחטיבה עליונה. ברוב התוכנות המונחים היו לומדי תואר ראשון שאותרו על פי נתוניהם (לומד מבוגר, לומד שנה ראשונה לראיית חשבון, סטודנט חסר רקע בכימיה וכדו'). בניית הזדמנויות חונכות לסטודנטים אלה נמצאה כבעלת ערך (Bullen et al., 2010).

ד) הגדרות לעומת היבטים פונקציונליים של חונכות – סקירות קודמות הביאו הגדרות שונות של תפקידי חונכים. כאן נמצא שיותר מאשר חיפוש הגדרה אחת של חונכות חשוב שהמחקר יתמקד בהיבטים הפונקציונליים של כל תוכנית חונכות. למשל, חונך כנותן תמיכה אקדמית, תמיכה רגשית או מסייע להציב מטרות ולהתפתחות הקריירה המקצועית.

ה) מרכיבי תוכנית – מרכיבים חשובים להערכת תוכניות: 1. התאמה בין חונך למונחה מבחינה מספרית (1:1 או 30:1 וכדו'), לרוב מרכיב זה לא צוין במחקרים שנסקרו, 2. השתתפות כחובה או כבחירה, הרוב היו כבחירה, 3. קיומו של גמול (כספי, אקרדיטציה לחונך-סטודנט), 4. שכיחות המפגשים ומשך החונכות, הייתה שונות רבה בין המחקרים שנסקרו, 5. תמיכה בחונכות (הכשרה, משאבים, מבנה הקורס או הדרכה לחונך/למונחה). בשליש מהמחקרים שנסקו לא הייתה התייחסות לסוג התמיכה שניתנה.

לסיכום הניתוח המוצג חשוב לאלה המשמשים כחונכים לסטודנטים לתואר ראשון בכך שהוא מחזק את ההבחנה בין מגוון של פונקציות יישומיות של חונכות: תמיכה אקדמית ו/או רגשית, הצבת מטרות, ייעוץ לנתיבי קריירה והדגמה. כך יכולים חונכים לבצע את תפקידם תוך הגברת הסיכויים לחונכות יותר בהירה ויעילה. חונכים ומונחים יכולים לצאת נשכרים מאימון משופר וגם לתרום לשיפור מתמיד שת תהליכי ותוכניות חונכות ע"י מתן מידע חיוני הדרוש לצורך הערכה. בתקופה של משאבים מוגבלים ואתגרים אסטרטגיים בהשכלה הגבוהה עולה חשיבותם של מחקרים אמפיריים, בין היתר בכך שהם יכולים להציע שיפורים שונים במחקר ובמעשה.

ביבליוגרפיה

Bullen P., et al., (2010).Meeting the graduating teacher standards: The added benefits for undergraduate university students who mentor youth, Educational Horizons, 89, 47-61.
Crisp, G., & Cruz, I. (2009). Mentoring college students: A critical review of the literature between 1990 – 2007, Research in Higher Education, 50, 525-545.
Jackson, K.F. (2009). Building cultural competence: A systematic evaluation of the effectiveness of culturally sensitive interventions with ethnic minority youth, Children and Youth Services Review, 31, 1192-1198.
Jacobi, M, (1991). Mentoring and undergraduates academic success: A literature review, Review of Educational Research, 61, 505-532.
Nora, A., & Crisp, G. (2007). Mentoring students: Conceptualizing and validating the multi-dimensions of a support system, Journal of College Student Retention: Research, Theory & Practice, 9, 337-356.
Tinto, V. (1993). Leaving college: Rethinking the causes and cures of student attrition (2nd ed.), Chicago, IL: University of Chicago Press.