סקירה של היסטוריית תיאוריות הלמידה

מאת: Knud Illeris

Illeris, K' (2018). "An overview of the history of learning theory", European Journal of Education, 53, 1, 86-101

במאמר זה, הסוקר את ההיסטוריה של תיאוריות הלמידה השונות, נטען כי עד 1950 בערך פותחו תיאוריות הלמידה פותחו באופן עצמאי פחות או יותר, בעיקר באמצעות ארבע גישות שנקשרו לשפות ולאזורים גיאוגרפיים מסוימים. אף גישה מבין הארבע אינה מיושמת כיום בצורתה המקורית, אבל ארבע הגישות מעצבות במידה מסוימת את דפוסי ההבנה העכשוויים.

 

פסיכולוגיית הגשטלט הגרמנית

גישה זו מדגישה שהתפקודים האנושיים הבסיסיים נוטים לרוב לעסוק בישויות קוהרנטיות (גשטלט) וכי בני אדם מבינים תופעות באמצעות המבנים והקשרים שלהם. בשנות העשרים והשלושים של המאה העשרים גישה זו הובילה להתמקדות בפתרון בעיות כגרעין הלמידה, מתוך שאיפה להגיע אל מעבר לרכישה פשוטה של ידע ומיומנויות.

 

ביהביוריזם אמריקאי

הרעיון המרכזי כאן הוא שרק מי שניתן למדוד אותו ולצפות בו באופן ישיר יכול להתקבל כחומר מדעי, בניגוד למושגים כתודעה, משמעות ורגשות. גישה זו הובילה להתמקדות בתהליכי הלמידה הפשוטים ביותר ולהבנה מכנית שהתבססה פעמים רבות על ניסויים בבעלי חיים.

 

התיאוריה התרבותית-היסטורית הרוסית

היכולת האנושית ללמוד הובנה בגישה זו כמעוצבת באמצעות התודעה, השפה וההבנה, בצוותא עם שימוש בכלים פרקטיים. מושגו של  לב ויגוצקי, "אזור ההתפתחות המקורבת", התפרסם כמצביע על תחום הלמידה החדשה שעל המורה לכוון לעברו את התלמיד. הלמידה נתפשה כפעולה הנמצאת בזיקה עמוקה לבית הספר ולהוראה, כלומר כדבר-מה הניתן להכוונה ולתמיכה, בניגוד למשהו הנובט מפנימיותו של הלומד.

 

הקונסטרוקטוביזם של פיאז'ה

הביולוג והאפיסטמולוג השווייצי ז'אן פיאז'ה פיתח תיאוריית שלבים שהבינה את התפתחות האינטליגנציה בילדות כיכולת לחשוב בצורה לוגית. בהקשר הלמידה, חשוב להדגיש כי השלבים אינם נלמדים, אלא מופיעים בגיל מסוים, מה שמרמז על כך שהוראה וחינוך, באופן עקרוני, אינם יכולים להאיץ את ההתפתחות. עם זאת, תרומתו החשובה ביותר של פיאז'ה היא התיאוריה שלו בדבר השאלה כיצד לומדים מבנים (Construct) את למידתם באמצעות שמירה על איזון בין אסימילציה, שדרכה היחיד מוסיף מרכיבים חדשים לסכמות מנטליות קיימות; והסתגלות, שבאמצעותה סכמות קיימות עוברות שינוי כדי לכלול קלט שאינו נמצא בהלימה מיידית עם סכמות קיימות. לפיכך פיאז'ה היה הראשון שהבחין בין למידה באמצעות הוספה לבין למידה באמצעות שינוי או בנייה-מחדש.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל הסיכומים בנושא תיאוריות למידה

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?