סיפורי המורים בכיתה – ביטוי של זהותם, אמונותיהם והאידיאולוגיות שלהם בתוך תכנית לימודים נתונה

מקור: מורים חוקרים באורנים - תשס"ב, הכנס המדעי הרביעי של היחידה למחקר ולהערכה

Teachers' Stories in the Classroom as Expressions of Their Ideological Beliefs in a Given Curriculum

מטרת המחקר

מטרת המחקר לבדוק היכן ניתן ביטוי לממד האישי של ידע המורים, לזהות האישית של המורים, לאמונותיהם ולתפיסתם את הראוי, בתכנית לימודים מוכתבת על ידי גורם חיצוני, הן ברמת התכנים, הן ברמת המטרות והן ברמת התוצרים המצופים.

שיטת המחקר

המחקר עושה שימוש במתודולוגיה האיכותנית בגישה התיאורית-פרשנית, המתארת ומבארת תופעה מורכבת מבעד לעיניו של הנחקר, לשם יצירת תיאוריה המעוגנת בנתונים Grounded Theory (.(Strauss & Corbin, 1994

אוכלוסיית המחקר

חמישה מורים להיסטוריה המלמדים את נושא השואה בבית-ספר תיכון בכיתות י"א. לשלושה מורים מעל עשרים שנות ותק בהוראה, מורה אחד מלמד תשע-עשרה שנים ומורה אחת מלמדת שמונה שנים.

רקע תיאורטי

סיפורי המורים מהווים מקור חשוב להבנת תהליכי החשיבה של המורים, לבחינת הידע הפרקטי שלהם ולהבנה מעמיקה של מעשה ההוראה (צבר-בן יהושע ודרגיש, 2001 ; אלבז-לוביש, 2001).

המחקרים  מבחינים בעיקר בין שני סוגים של סיפורים:

א.  סיפורים של מורים המתארים את מעשה ההוראה (Beattie, 1995 ;Shkedi, 1997 ואחרים). מחקרים אלו עוסקים בעולמם האישי והמקצועי של המורים, בחשיבתם, בידע שלהם ובאמונותיהם, תוך מאמץ להכיר תופעות מבעד לעיני המורים ובקולם הם. המטרה להיות קשובים לסיפוריהם של המורים, וזאת מתוך הנחה כי הסיפור הוא שמשקף באופן האותנטי ביותר את עולם המורים ואת עולם ההוראה (Carter, 1993).

ב.  סיפורים של מורים המשמשים כאמצעי דידקטי ;Gudmundsdottir, 1991) Evans, 1994). במחקרים אלו מדמים  את המורה בכיתתו למספר סיפורים. היינו, תהליך ההוראה נתפש כתהליך נראטיבי של הצגת סיפורים תלויי תוכן וקונטקסט. הסיפורים מורכבים מאירועים משבריים, מגיבורים וממסגרת של זמן ומקום והם משקפים את הקונטקסט החברתי והתרבותי שבו הם מתרחשים (Carter, 1993).

ממצאי המחקר

במחקר נחשפו סיפורי המורים, הן אלו המתארים את מעשה ההוראה והן אלו המסופרים על ידי המורים בשיעוריהם כאמצעי דידקטי. במאמר זה אשים דגש בעיקר על סיפורי המורים המשמשים כאמצעי דידקטי. ניתוח הנתונים מצביע באופן בולט כי הסיפורים המסופרים בתהליך ההוראה מבטאים את עולמם של המורים, את האידיאולוגיה שלהם, את הערכים שהם מאמינים בהם ופועלים לאורם ואת תפיסת התפקיד שלהם. כמו כן מאפשרים הסיפורים לזהות הבדלים משמעותיים בין המורים, הבדלים המשקפים אמונות, ערכים ודעות אישיות.

במחקר זה מצאנו ביטוי לשני סוגי הסיפורים עליהם מצביעה Gudmundsdottir (1991):

1) סיפור מסגרת  ((Curriculum story

סיפור המסגרת מארגן את התכנים של נושא השואה ביחידות גדולות ובאופן כרונולוגי. מן המחקר עולה כי ברמה של סיפור המסגרת  (Curriculum story), כלומר, ברמת המַקרו של תהליך ההוראה, פונים המורים בדרך כלל אל השגרתי והמקובל, מבחינת ספרי הלימוד, שיטות ההוראה וכו', כאשר לא ניכרת כלל השפעת אופיו הייחודי של התוכן הנלמד ואין בו ביטוי לאמונות ולאידיאולוגיות של המורים.

2) סיפורים קצרים  ((Short stories

בעוד שברמת סיפור המסגרת המחקר הצביע, כאמור, על מידה בולטת למדי של קונפורמיות והליכה בתלם של המורים, הרי שמבט מעמיק יותר החודר מבעד לסיפור המסגרת ובוחן את מה ש-(1991) Gudmundsdottir מכנה "סיפורים קצרים", אותם סיפורים שצירופם יחד נותן את "סיפור המסגרת", מלמד כי הביטוי לאמונות המורים, לדעותיהם ולעצמי שלהם משוקע בצורה בולטת ב"סיפורים הקצרים" הארוגים בתהליך ההוראה. כלומר, המורים מאמצים "סיפור מסגרת" דומה המוכתב להם על ידי גורם חיצוני, אך נותנים לו גוון אישי-ייחודי בבחירת "סיפורים קצרים" המשקפים את עולמם ואת אמונותיהם. כל סיפור, בין אם סיפור מסגרת או סיפור קצר, מאופיין במרכיבים סיפוריים ובראש ובראשונה בקו עלילתי התפתחותי. אולם בשעה שמרכיביו הסיפוריים של סיפור המסגרת אינם גלויים בפני התלמידים, המרכיבים הסיפוריים של הסיפורים הקצרים גלויים בפני התלמידים ומעוצבים במידה רבה תוך כדי מפגש עם התלמידים.

בניגוד לעמדתה של (1991) Gudmundsdottir, המתייחסת אל הסיפורים הקצרים בדרך כלל כאל מספקי הדוגמאות והאילוסטרציות, מתוך מחקרנו עולה כי על פי תפיסת המורים, לסיפורים אלו גם תפקיד מהותי בהכרה, בהבנה ובמתן משמעות לנושא השואה. נראה להלן כי סיפורים אלו עשויים לבטא באופן בולט את עולמו של המורה, את הממד האישי של ידע המורה ואמונותיו ואת אופיו הנראטבי.

ניתן לזהות מתוך המחקר ארבעה סוגי סיפורים קצרים:

א) סיפורים אישיים

הסיפורים האישיים שמספרים המורים שאובים ישירות מניסיון חייהם ונקשרים לנושא השואה.

ביטוי לסוג זה של סיפורים ניתן למצוא למשל בסיפוריו של מורה המשלבים את ניסיונו וחוויותיו כמדריך טיולים בחוץ לארץ. לא אחת הוא פותח את דבריו במילים אלה: "אני רוצה לספר לכם סיפור אישי..."

ב) סיפורים שאינם קשורים באופן ישיר לנושא השואה, שאובים מהידע האישי של המורה אשר מקשר אותם לנושא.

ביטוי לסוג זה של סיפורים ניתן למצוא למשל בסיפוריו של מורה בשיעור שדן בעליית הנאציזם, שבו דיבר המורה על הקושי של האדם היחיד לצאת נגד שלטון טרור באשר הוא. כדי להבהיר את הבעייתיות והקושי, סטה המורה מנושא השואה וסיפר את סיפורו של הסטודנט הצ'כי יאן פאלאך באביב של פראג וקישר אותו לנושא השואה.

ג) סיפורי אילוסטרציה

תפקידם של סיפורים אלו להמחיש ולהדגים עניינים ספציפיים ומקורם באנקדוטות ולעתים בבדיחות עממיות. על-פי תפיסת המורים יש לתלמידים נטייה לזכור אנקדוטות ובאמצעותן, הם מקווים, יצליחו לזכור גם אספקטים מהותיים של הנושא.

ד) סיפור מקורי וייחודי שנוצר בידי המורה.

ביטוי לסוג זה של סיפורים ניתן למצוא למשל בסיפורה של מורה בנסותה להסביר לתלמידיה את פעילות הכנסייה הנוצרית במהלך השואה. המורה יצרה סיפור מקורי ובאמצעותו ניסתה להבהיר את עמדתה, שבבסיסה עומדת תחושת הכעס שהיא חשה כלפי התנהגות הכנסייה. במרכז הסיפור עומדת השוואה בין דרישת היהדות ל"ואהבת לרעך כמוך" לעומת דרישת הנצרות ממאמיניה לאלטרואיזם. כלומר, ל"אהבת את חברך יותר מכפי שאתה אוהב את עצמך", לדבריה. המטרה שהיא מציגה לתלמידיה: "כדי שהפער בין הדורש לבין המקיים ייראה לכם הרבה יותר גדול". סיפור זה משקף את הכעס שחשה המורה כלפי התנהגות הכנסייה בתקופת השואה. המורה מאמינה שבאמצעות הסיפור המקורי שיצרה, שבו שני גיבורים, רבי עקיבא וישו המבטאים את דרישת היהדות והנצרות ממאמיניהם, יבינו התלמידים את הבעייתיות שבהתנהגות הבלתי נסלחת של הכנסייה כלפי היהודים בזמן השואה.

הפונקציות שממלא הסיפור הקצר

המורים התייחסו לפונקציות אחדות של הסיפורים הקצרים, כאשר רובן קשורות ללמידה בכלל ורק מיעוטן קשורות במיוחד לנושא השואה:

1) הסיפור כמסייע ברכישת ידע
2) הסיפור כמסייע בהבנת התכנים
3) הסיפור כמעורר מוטיבציה ללמידה
4) הסיפור כמהווה יסוד מארגן של  תכני הלימוד
5) הסיפור כמעורר את המעורבות הרגשית של הלומדים ובהקשר לנושא שואה: הסיפור כמעורר אמפטיה כלפי היהודים בתקופת השואה והזדהות עימם.
6) הסיפור כמסייע בתהליך הקניית ערכים.

פונקציה זו מאפשרת לנו לקבל תשובה לשאלה היכן נותנים המורים ביטוי, בתכנית הלימודים השגרתית אשר הם מלמדים, לזהותם, לאמונות הפרסונליות ולתפיסתם את הראוי. התשובה לשאלה זו נעוצה, כפי שראינו, בהבחנה בין סיפור המסגרת, שכיוונו קונפורמי ושגרתי, לבין הסיפורים הקצרים, שכיוונם ביטוי ערכי וייחודי. ניתן להבחין באמצעות הסיפורים הקצרים בהבדלים משמעותיים בין המורים, הבדלים המשקפים אמונות ודעות אישיות.

המורים המשתתפים במחקר סבורים שבד בבד עם הידע המועבר באמצעות הסיפור, הם מצפים מתלמידיהם שיסיקו מסקנות ויפנימו באמצעותו ערכים ונורמות. עמדה זו נטועה בתפיסה יותר רחבה של המורים באשר לתפקיד בית-הספר ולתפקידם כמורים וכמחנכים. הם תופסים ומגדירים את המערכת שהם פועלים בה כמערכת חינוך ולא רק כמערכת השכלה, ורואים עצמם בראש ובראשונה כמחנכים. הוראת ההיסטוריה בכלל והוראת נושא השואה בפרט מזמנים אפשרות לעסוק באספקטים הערכיים של הנושאים הנלמדים, מעבר להקניית העובדות ההיסטוריות. המורה הטוב על-פי תפיסתם הוא זה שבאמצעות הידע מצליח לצייד את תלמידיו במסרים ערכיים שיכוונו את חייהם כאנשים בוגרים, ערכים אוניברסליים ופרטיקולריים כאחד, כל מורה על-פי תפיסתו הייחודית. יש מי שמאמין שיש עדיפות ללקחים הפרטיקולריים על פני לקחים אנושיים אוניברסליים, יש מי שרואה שילוב שבין האוניברסלי לפרטיקולרי, יש מי שנותן משקל רב יותר להיבט האנושי אוניברסלי וכו'. לקחים אלו באים לידי ביטוי בסיפורים הקצרים.

הסיפורים הדידקטיים נוצרים על ידי המורים בתהליך מכוון ומודע, מתוך כוונה ברורה להציג ולהדגיש פנים מסויימות של החומר ולתת ביטוי לתפיסתם את הידע ולמגמה אידאולוגית שלהם. הם מצביעים על הממד האינדיבידואלי והייחודי של ידע המורים ואמונותיהם, לא רק מן האספקט הביצועי של מלאכת ההוראה, אלא גם מן ההיבט של האמונות, הקונספציות והמטרות של המורה, המדריכות אותו בפעולתו. חשיפת הסיפורים הדידקטיים עשויה לחזק את התובנה שלנו ביחס לתהליכי ההוראה ולתרום למיקוד תהליכי ההכשרה ותכניות הלימודים בממד זה של עולם ההוראה.

ביבליוגרפיה

אלבז-לוביש, פ. (2001). מחקר נרטיבי – ביוגרפי בחינוך ובהוראה. בתוך: נ. צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. הוצאת דביר, לוד. 141 - 165.

צבר-בן יהושע, נ.  ודרגיש, ר. (2001). מחקרי סיפר. בתוך: נ. צבר- בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. הוצאת דביר, לוד. 167 – 194.

Beattie, M. (1995). Constructing Professional Knowledge in Teaching. New York: Teachers College Press.

Carter, K. (1993). The Place of Story in the Study of Teaching and Teacher Education. Educational Researcher, 22(1), 5-18.

Evans, R. W. (1994). Educational Ideologies and the Teaching of History. In
G. Leinhardt, I. L Beck & C. Stainton (Eds.), Teaching and Learning in History (pp. 171 - 207). New Jersy: Lawrence Erlbaum Associates.

Gudmundsdottir, S. (1991). Story-maker, story-teller: Narrative structures in curriculum. Journal of Curriculum Studies, 23 (3), 207-218.

Shkedi, A. (1997). The Tension Between Ought and Is: Teachers' Conceptions of the Encounter between Students and Culturally-Valued Texts. Educational Research, 39 (1), 65 - 76.

Strauss, A. & Corbin, J. (1994). Grounded Theory Methodology. In N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of Qualitative Research (pp. 273-285). California: Sage Publications.

מה דעתך?

ביבליוגרפיהאלבז-לוביש, פ. (2001). מחקר נרטיבי – ביוגרפי בחינוך ובהוראה. בתוך: נ. צבר-בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. הוצאת דביר, לוד. 141 – 165.צבר-בן יהושע, נ.  ודרגיש, ר. (2001). מחקרי סיפר. בתוך: נ. צבר- בן יהושע (עורכת), מסורות וזרמים במחקר האיכותי. הוצאת דביר, לוד. 167 – 194.Beattie, M. (1995). Constructing Professional Knowledge in Teaching. New York: Teachers College Press.Carter, K. (1993). The Place of Story in the Study of Teaching and Teacher Education. Educational Researcher, 22(1), 5-18.Evans, R. W. (1994). Educational Ideologies and the Teaching of History. InG. Leinhardt, I. L Beck & C. Stainton (Eds.), Teaching and Learning in History (pp. 171 – 207). New Jersy: Lawrence Erlbaum Associates.Gudmundsdottir, S. (1991). Story-maker, story-teller: Narrative structures in curriculum. Journal of Curriculum Studies, 23 (3), 207-218.Shkedi, A. (1997). The Tension Between Ought and Is: Teachers’ Conceptions of the Encounter between Students and Culturally-Valued Texts. Educational Research, 39 (1), 65 – 76.Strauss, A. & Corbin, J. (1994). Grounded Theory Methodology. In N. K. Denzin & Y. S. Lincoln (Eds.), Handbook of Qualitative Research (pp. 273-285). California: Sage Publications.

    ברצוני להשען על המאמר במאמר אותו אני כותבת. האם המאמר פורסם?תודהטלילה

    פורסמה ב 05/04/2007 ע״י טלילה יחיאל
    מה דעתך?