סיוע בסביבה תובענית: התנסויות הוראה בכיתות וירטואליות תוך שימוש בשיחות מקוונות

Cornelius, S. (2014). Facilitating in a demanding environment: Experiences of teaching in virtual classrooms using web conferencing, British Journal of Educational Technology, 45(2), 260-271.

מילות מפתח: כיתה וירטואלית, למידה מקוונת, שיח מקוון

המאמר סוכם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

מדריכים ותוכנות שונים תורמים לפיתוח כישורים ולחיזוק ביטחון עצמי הנדרשים להוראה בכיתות וירטואלית תוך שימוש בתוכנות של דיון/שיח מקוון. עם זאת, משאבים אלה אינם מגלים תמיד את הדיוק והעידון הנדרשים בסביבות כאלה – מה מרגישים, אילו נושאים עשויים לצוץ ואלו אתגרים אישיים כרוכים בכך. המאמר מדווח על ממצאים של מחקר פנומנולוגי שהונחו ע"י שאלת המחקר הבאה: כיצד מתארים ומבינים מורים מנוסים את התנסויותיהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות? המטרה הייתה להבין מה המשמעות של הוראה בסביבות כאלה. נעשו ראיונות חצי מובנים עם ארבעה מורים מנוסים בהוראה ובשיח מקוונים. הראיונות נותחו בניתוח פנומנולוגי פרשני.

מן הממצאים עלו חמש תמות: (1) פיתוח קשרים ונוכחות חברתית, (2) פיתוח לקראת למידה (קהילייה, לומדים, פיתוח פעילויות ושילוב טכנולוגיות), (3) הטכנולוגיה כמעצבת פרקטיקה, (4) סיוע בסביבה תובענית, (5) הבנה וניהול העצמי.

המאמר מדגים את הנושא "סיוע בסיבה תובענית" הכולל שלושה תת –נושאים:

1) תפקיד תובעני – התפקיד, הוראה סינכרונית מקוונת (Kear et al., 2012 Ng, 2007,), דורש ריכוז ומיקוד רבים. המורה נדרש לתקשורת מילולית, לתקשורת כתובה, למעקב אחר המשתתפים בדיון ולאינטראקציה עם כולם כל הזמן, לסיוע כשעולים קשיים טכניים, להערכה מתמדת. המורה עובד לא רק עם מגוון כלים ברשת אלא גם עם משאבים ותוכנות חיצוניים. אחת המשתתפות גם הסתייגה ממתן אחריות להובלה ללומדים בהנחה שהם לא יהיו מודעים דים לסביבה ולמה שמוטל עליהם בסיבה מסוג זה. המשתתפים, לדעת המרואיינים, רואים בלמידה בכיתה וירטואלית סביבה מורכבת כשהשימוש הסימולטני בכלים ובמדיה שונים נתפש כמבהיל ומעייף.

2) אינטראקציות של סיוע – הטכנולוגיה משפיעה על אופי הדיון, בעיות בשמיעת הקולות מעבירות את הדיון לערוץ הכתיבה. בערוץ זה ניתן לתמוך בחיברות, להרחיב ולהסברי או להציע נקודות פתיחה לדיון. המרואיינים התייחסו לפעולות שונות ובהן: תכנון מוקפד של הדיונים ברשת, הקפדה על תזמון ועל מבנה הדיונים, "מעגל דמוקרטי של שיח", גם תוך התערבות המורה, כדי שכל משתתף יקבל הזדמנות לדבר, קליטה והבנה של רמזים מילוליים וסימנים טכניים בלתי מילוליים ותגובה עליהם, חיבור נהלי שיח מקוון ועוד.

3) קבלת משוב – בכיתה וירטואלית אין משוב מידי על מעורבות ותגובות לשיח (Wang & Hsu, 2008). היעדר משוב ויזואלי מהלומדים למורים ולהיפך וגם בין לומדים לבין עצמם יוצר קשיים (Cunningham et al., 2010) ומחייב פיתוח אסטרטגיות הולמות. המרואיינים דיווחו על כלים טכניים אפשריים לצורך זה ( סדרת תווים במקלדת המשמשת בדואר האלקטרוני להבעת רגשות (emoticons), Ticks, צלבים ועוד) כתחליף לשפת גוף. העדר משוב יצר חרדות בקרב משתתפים וחייב דרכי ניסוח ועידוד הולמים.
לסיכום, המחקר, בדומה לאחרים, טוען שהוראה בכיתה וירטואלית עשויה להיות תובענית יותר מהוראה פנים-אל-פנים. נדרש זמן רב יותר בהכנת חומרים והמורה נדרש לריבוי פעולות בו זמנית. סיוע אפקטיבי לאינטראקציות בלמידה מקוונת חשוב לאור ההשפעה שיש לאינטראקציות על יעילות הדיון הסינכרוני ( Offir et al., 2008), על שביעות רצון הלומדים (Stephens & Mottet, 2008) ועל "מעורבות אינטלקטואלית" (Shi, 2010).

חוקרים התייחסו לדינמיקות שראוי שיתקיימו בכיתה וירטואלית כדי לקדם אינטראקציות ושיתופיות ובהן, למשל, שאילת שאלות כל 3 – 4 דקות (Skylar, 2009,) ,  עמידה על המשמר ופרואקטיביות ביחס לתקשורת בין לומדים, ניהול אי-סדר ואי-בהירות שעלולים להיווצר מאינטראקציות רבות מידי בו-זמנית (((McBrien & Jones, 2009 ועוד.

ארבעת המשתתפים במחקר העידו כי הטכנולוגיה של שיח מקוון הציבה בפניהם סביבה תובענית הדורשת מאמץ אינטנסיבי ואסטרטגיות לעידוד אינטראקציות מוצלחות בהיעדר משוב אפקטיבי. הדיון המובא עשוי להיות רלוונטי למפתחי הוראה בכיתות וירטואליות, לפיתוח צוות ולמפתחי תוכנות.

ביבליוגרפיה

Cunningham, U., et al., (2010). 'Can you hear me, Hanoi?'- Compensatory mechanisms employed in synchronous net-based English language learning, International Review of Research in Open Distance Learning, 11(1), 161-177.
Kear, K., et al., (2012). Web conferencing for in synchronous online tutorials: Perspectives of tutors using a new medium, Computers and Education, 1(1), 953-963.
McBrien, J.L., & Jones, P. (2009). Virtual spaces: Employing a synchronous online classroom to facilitate student engagement in online learning, International Review of Research in Open Distance Learning, 10(3), 1-17.
Ng, K.C. (2007). Replacing face-to-face tutorials by synchronous online technologies: Challenges and pedagogical implications, International Review of Research in Open Distance Learning, 8(1), 1-15.
Offir, B., et al., (2008). Surface and deep learning processes in distance education: Synchronous versus asynchronous systems, Computers and Education, 51(3), 1172-1183.
Shi, S. (2010). Teacher moderating and student engagement in synchronous computer conferences, Journal of Online Learning and Teaching, 6(2), 431-445.
Skylar, A.A. (2009). A comparison of asynchronous online text-based lectures and synchronous interactive web conferencing lectures, Issues in Teacher Education, 18 (2), 69-84.
Stephens, K.K., & Mottet, T.P. (2008). Interactivity in a web conference training context: Effects on trainers and trainees, Communication Education, 57(1), 88-104.
Wang, S-K., & Hsu, Y. (2008). Use of the webinar tool (Elluminate) to support training: The effects of webinar-learning implementation from student-trainers' perspective, Journal of Interactive Online Learning, 7(3), 175-194.