סוציאליזציה פרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית מכוונת הדרכה
מאת: אורלי גפני
מילות מפתח:
בתי ספר
בתי ספר תיכוניים
הדרכה
הדרכה בית-ספרית
הדרכת מורים מתחילים
מורים מתחילים
מערך הדרכה
סוציאליזציה מקצועית
עמדות לעבודה
עמדות מורים
קליטת מורים מתחילים
תרבות ארגונית
תרבות בית הספר
סוציאליזציה פרופסיונאלית של מורים חדשים
בתרבות בית ספרית מכוונת הדרכה
אורלי גפני
תקציר
עבודת מחקר זו נועדה לבדוק את נקודות המבט של המורים החדשים/המודרכים והמורים הוותיקים/המדריכים לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית ייחודית, המורכבת משלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורה החדשה עם מרכז/ת מקצוע/מדריך/ה, מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות הסדנא ומפגש של המורות החדשות עם המורים העמיתים בהשתלמות הבית ספרית.
שאלות המחקר היו:
כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים? ומה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה?
אוכלוסיית היעד של מחקר זה כללה שלוש מורות חדשות/מודרכות, ארבעה מורים וותיקים, המשמשים כמדריכים במערך ההדרכה הבית ספרי ומנהלת בית הספר.
שיטת המחקר שנבחרה היא איכותנית. אופי השאלות הוביל לעבודה במסורת המחקר האיכותני, המדגיש את ההקשר הטבעי של ההתרחשויות ומדווח על האירועים מנקודות מבט שונות של משתתפי המחקר.
המחקר התבסס על מתודה של חקר מקרה "case study". בחירת המתודה קשורה לצורך שלי כחוקרת לאפיין את תהליך ההשתלבות המקצועית של המורות החדשות בשנה הראשונה שלהן בבית הספר. השימוש ב"חקר מקרה" במחקר זה סייע באיסוף נתונים מעמיק, שאפשר לי לשמוע מה המורות החדשות והמורים הוותיקים עושים בהקשרי ההדרכה השונים. מלבד זאת השימוש ב"חקר מקרה" אפשר לי לעשות שימוש במקורות רבים לאיסוף מידע לגבי כל מקרה, כיוון שכל מקרה נבחן מכמה גורמים. דהיינו: לכל מורה חדשה/מודרכת נבנה "case" רחב, שכלל ראיון נרחב עם המורה החדשה לבחינת התפיסה שלה לגבי תהליך הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית שעברה בשנה הראשונה, ראיונות עם המדריכים (מדריכות הסדנא ומרכז/ת המקצוע של כל מורה חדשה) לבחינת פעולותיהם, שנועדו לעזור למורות החדשות בתהליך הסוציאליזציה הפרופסיונאלית שלהן. בנוסף, בוצע ראיון עם מנהלת בית הספר לבחינה של התרבות הבית ספרית הייחודית בהקשר של מורים חדשים.
התהליך הפרשני נעשה בארבעה שלבים: בשלב הראשון לאחר כל ראיון ערכתי סיכום תמציתי לכל מקרה "Case Study" בנפרד, בשלב השני עשיתי חלוקה לקטגוריות לכל ניתוח מקרה בנפרד, בשלב השלישי חיפשתי קטגוריות סופיות המהוות קטגוריות משותפות לכל המקרים " Case Analysis "Cross וסיכמתי אותן בתזכיר. בשלב האחרון נעשה ניתוח הוליסטי.
במהלך ניתוח הנתונים נעזרתי בארבע הקריאות שמציעים בראון וגיליגן (1992): בקריאה ראשונה התרשמתי מהדברים שאמרו המורים, בקריאה שנייה זיהיתי מאפיינים של סוציאליזציה פרופסיונאלית, בקריאה השלישית העליתי קטגוריות לניתוח המאפיינים של סוציאליזאציה פרופסיונאלית ובקריאה האחרונה הוספתי דוגמאות לכל מקרה "Case Study".
ממצאי המחקר הובילו למספר הבנות מרכזיות המוצגות בדיון: האחת, שתרבות הוראה בצורה של "קולגיאליות מוכתבת" ""Contrived collegialityHargreaves & Dawe, 1990)), המאופיינת בהבנייה וגמישות של מערך ההדרכה, יכולה להיות יעילה עבור המורות החדשות בתהליך הסוציאליזאציה שלהן. ההבנה השנייה מתייחסת לתמיכה הניתנת למורות החדשות. תמיכה זו בתחום המערכת, הפדגוגי והרגשי קשורה לאינטראקציות בין מורים חדשים לבין מורים עמיתים/מדריכים, אינטראקציות בין מורים חדשים לבין הורים והמערכת הבית ספרית Zeichner & Gore, 1990)) ותורמת בתהליך הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית. תמיכה מסוגים שונים מצביעה גם על תפקידו המרכזי של המדריך כמסייע למורות החדשות להרגיש שייכות לצוות המורים ולהתקדם מבחינה מקצועית בבית הספר.
המחקר הנוכחי הינו בעל תרומה תיאורטית ויישומית. מבחינה תיאורטית, המחקר מתקף ממצאים דומים של מחקרים בנושא. התרומה המעשית של עבודה זו היא בשימוש שניתן לעשות בממצאי המחקר כדי לכוון בצורה ברורה וממוקדת את האופן שבו יכנס מורה חדש לבית הספר וישתלב בו.
כאמור לעיל, מחקר זה התמקד בתהליך הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית שלוש מורות חדשות והמסקנות אליהן הגעתי היו תלויות הקשר. כלומר, כל מורה חדשה/מודרכת נשאלה לגבי תהליך הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית וכך גם המורים הוותיקים/מדריכים והמנהלת . מחקר נוסף בנושא יכול לבדוק מורים שנכנסים לבית הספר ולא מקבלים הדרכה או מורים שמקבלים תמיכה מסוג אחר. מחקרים אלה יאפשרו לבדוק האם קיימים הבדלים בין מה שנמצא במחקר זה על הסוציאליזציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים.
עיקרי ממצאי עבודת המחקר של אורלי גפני
המחקר הנוכחי עסק באיתור המאפיינים של סוציאליזאציה פרופסיונאלית של מורים חדשים בתרבות בית ספרית מכוונת הדרכה. מטרת המחקר הייתה לקבל תיאור עשיר של מאפייני הסוציאליזאציה בהתאם לשאלת המחקר.
שאלות המחקר
המחקר בדק את הסוציאליזאציה של מורים חדשים בבית ספר, המבנה תהליכי הדרכה ייחודיים בהתייחס לשתי שאלות מרכזיות:
1. כיצד תופסת ומארגנת המערכת הבית ספרית את מערך ההדרכה למורים חדשים?
2. מה מאפיין את הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים, כפי שתופסים אותה המשתתפים במערך ההדרכה?
שאלות אלו נבחנו תוך פנייה למורים החדשים בבית הספר, למדריכים, למרכזי המקצוע ולמנהלת במטרה להבין כיצד הם מבינים ומפרשים את תהליך הסוציאליזאציה של המורים החדשים במערך הבית ספרי הקיים.
אוכלוסיית המחקר
בית הספר המשתתף במחקר זה הוא בית ספר תיכון מהמגזר היהודי, בצפון הארץ. בית ספר זה הוא ייחודי, כיוון שבבית הספר מדי שנה ישנה קליטה מרובה של מורים חדשים ועל כן נערך באופן מאורגן לקליטת מורים אלה. היערכות זו מתאפיינת באמצעות הפעלה של שלושה תהליכי הדרכה פנים בית ספריים: מפגש עם מרכז המקצוע, סדנא למורים החדשים והשתלמות בית ספרית. תהליכי הדרכה אלה נועדו לסייע בהשתלבותם של המורים החדשים בבית הספר.
המחקר הנוכחי בדק את המקרה הייחודי של בית הספר בו מתקיימים תהליכי הדרכה למורים חדשים. במחקר זה התבצעה דגימה של שלוש מורות חדשות מתחומי דעת שונים: מורה לפיזיקה, מורה לגיאוגרפיה ומורה לאנגלית. גילאי המורות החדשות נע בין 25 ל- 35 שנה ושלוש המורות סיימו בשנה זו את שנתן הראשונה בבית הספר. בנוסף, כל אחת מהמורות נמצאת באינטראקציה קבועה עם מרכז/ת המקצוע של אותו תחום דעת. בשל כך מרכזי המקצוע השתתפו גם הם במחקר זה. כמו כן, השתתפו במחקר היועצת החינוכית של בית הספר ומנחה נוספת שמשמשות כמדריכות הסדנא למורים חדשים. להשלמת התמונה הכוללת של הנתונים השתתפה מנהלת בית הספר כדי להעלות את האוריינטציה שלה לגבי הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של המורות החדשות בבית הספר ותהליכי ההדרכה המתקיימים בו.
מסקנות עיקריות
מניתוח שלושת הסוגים של התמיכה הניתנים למורות החדשות עולה כי, המערכת הבית ספרית מודעת לצרכים, לקשיים, לבעיות וההתלבטויות המלווים את המורות החדשות בתהליך הסוציאליזאציה. המודעות של בית הספר למצב זה מוצגת בחלק הראשון של הממצאים המתאר כיצד המערכת הבית ספרית מארגנת את מערך ההדרכה למורות החדשות. החלק השני של פרק זה חיזק את העובדה שהמערכת הבית ספרית מודעת לצרכים של המורות החדשות ונותנת להם עזרה בשלושה תחומים אלה: בתחום המערכת, הפדגוגי והרגשי. בנוסף לזה ניתן לומר שתמיכה מסוגים שונים עונה על הצרכים שיש למורות החדשות במפגש עם שלושת הגורמים המתערבים בתהליך הסוציאליזציה: אינטראקציות בין
מורים חדשים לבין מורים עמיתים/מדריכים, אינטראקציות בין מורים חדשים לבין הורים והמערכת הבית ספרית ( .(Zeichner & Gore, 1990נמצאו גם ההשלכות הנובעות מהתמיכה במורות החדשות בבית הספר: המורות מרגישות ביטחון בהוראה, שייכות לצוות המורים, מגבשות תפיסה בהוראה ומצליחות להתקדם מבחינה מקצועית. השלכות אלו מצביעות על ההשתלבות של המורות החדשות בבית הספר.
דיון על ממצאי המחקר
מממצאי המחקר עולה כי, המערכת הבית ספרית מארגנת מערך הדרכה בצורה של קולגיאליות מוכתבת "Contrived collegiality" Hargreaves & Dawe, 1990)).
הממצאים של המחקר דומים למה שנכתב בספרות המחקרית על המאפיינים של קולגיאליות מוכתבת"Contrived collegiality" . צורה זו של תרבות הוראה מאופיינת בקולגיאליות/שיתופיות בין המורים הוותיקים לבין המורות החדשות. השיתופיות בין המורים בבית הספר מקבלת ביטוי בהבנייה של מערך הדרכה שלם הכולל שלושה הקשרי הדרכה: מפגש של המורות החדשות עם מורות וותיקות/מדריכות בסדנא למורים חדשים, מפגש של המורה החדשה/מודרכת עם מרכז המקצוע/מדריך ומפגש של המורות החדשות בהשתלמות הבית ספרית עם צוות המורים בהדרכה של הרכזת הפדגוגית. מערך הדרכה שלם זה מאופיין בניהול מווסת ומכוון/מודע לצרכים של המורות החדשות בתהליך הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית. המורות החדשות מחוייבות להגיע באופן קבוע למפגשים אלה בזמן ובמקום שנקבעו במערכת כדי לעבוד יחד על נושאים שקבעו מראש המדריכים וקשורים למערך הבירוקרטי של בית הספר, לפדגוגיה ולאינטראקציה עם העמיתים וההורים.
בספרות המחקרית נמצאו בצורה זו של שיתופיות גם שתי השלכות : (Hargreaves, 1993)
חוסר גמישות, הנובע מניהול מווסת של המפגשים וההשלכה השנייה הנובעת מ"קולגיאליות מוכתבת" היא חוסר יעילות במפגש במקרים שבהם המורים אינם זקוקים למפגש או שאינם יכולים לעבוד עם השותף.
מממצאי המחקר עולה שקיים דמיון ושוני לגבי שתי השלכות אלו. דמיון לגבי העדר גמישות ניתן להסביר דרך הקביעות וההבנייה של מפגשי ההדרכה כפי שתוארו לעיל. משמע, ההחלטה של הנהלת בית הספר להבנות מערך הדרכה קבוע ומחייב השתתפות של המורות החדשות מצביעה על העדר גמישות. העדר
גמישות נמצאה גם בהבנייה של מפגשי ההדרכה. כלומר, המשתתפים במחקר אמרו שמפגשי ההדרכה מובנים, חלקם מבחינה צורנית וכולם מבחינה תכנית ואף הסבירו שתכנון מראש של הנושאים למפגש על ידי המדריכים נועד לעזור למורות החדשות להשתלב בבית הספר.
עם זאת ממצאי המחקר מצביעים על כך שיכולה להיות גמישות בצורה זו של תרבות הוראה. גמישות שמקבלת ביטוי בשני המאפיינים שנמצאו במערך ההדרכה: בקביעות של מערך ההדרכה ובהבנייה. המשתתפים במערך הדרכה אמרו שקיימת גמישות בקביעות של מערך ההדרכה.
הכוונה היא שניתן לקיים מפגשי הדרכה נוספים לאלה הקבועים במערכת הבית ספרית. מפגשים נוספים אלה נקבעים לאור הצרכים של המורות החדשות או/ו על פי החלטה של המדריכים או/והמנהלת.
גמישות נמצאה גם בתכנים של מפגשי ההדרכה. אמנם התוכן של המפגש נקבע מראש על ידי המדריכים אולם ישנם מקרים שבהם התכנים השתנו בהתאם לצרכים של המורות החדשות. דהיינו: המדריכים מאפשרים למורות החדשות/מודרכות להעלות במפגש ההדרכה נושא לשיח שאינו נקבע מראש על ידם. נושאים אלה משקפים את הצרכים של המורות החדשות וקשורים לתהליך הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית.
השלכות ויישומים על עבודת השדה
ממצאי המחקר מצביעים על כך שישנה חשיבות רבה במתן תמיכה למורים חדשים. משמע, תמיכה בתהליך הסוציאליזאציה הפרופסיונאלית של מורים חדשים נותנת מענה לצרכים שלהם בשנה הראשונה בהוראה.
במטרה לעזור למורים החדשים להשתלב במערכת הבית ספרית חשוב שכל בית ספר יכלול בתפיסה הפדגוגית שלו התייחסות למורים החדשים. בהתאם לתפיסה שתוצהר על ידי הגוף הממונה בבית הספר יבנה מערך הדרכה דומה לצורה שהוצגה במחקר זה או בכל צורה אחרת. הדבר החשוב הוא שמערך הדרכה זה יתן מענה לצרכים השונים של המורים החדשים בשנתם הראשונה.
ראוי שמערך הדרכה זה יהיה מודע לצרכים של המורים החדשים ויהיה קשוב בתהליך הסוציאליזאציה לצרכים שלהם ולגורמים נוספים כמו: עמיתים והורים.
בנוסף, חשוב שתהיה גמישות במערך הדרכה שיבנה עבור המורים החדשים. גמישות היא מאפיין מרכזי בהדרכה שיש לו השלכות על ההצלחה של המורים החדשים בתהליך הסוציאליזאציה.
לסיכום, הבנייה של מערך הדרכה יעיל וגמיש עבור המורים החדשים תוכל לסייע להשתלבותם בבית הספר.
yyya
תצרי איתי קשר דחוף יש בשורות טובותרחל
למטרת סמינריון בנושא נרטיב של מורות מחנכות אשמח לדעת היכן המאמר פורסם ובאיזה שנה ? תודה רבה ושנה טובה 🙂
המאמר נראה מעניין מאוד.אני לומדת לתואר שני ועבודת הגמר שלי עוסקת בנושא זה.אשמח לדעת על עוד מאמרים בנושא.