סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית בבתי הספר : אושר

מקור: הד החינוך, כרך פ"ד, גיליון מס' 3 - הכשרת מורים מחפשת דרך, כסלו תש"ע דצמבר 2009, עמ' 86-90
ד"ר טל בן שחר, מומחה בין־לאומי לפסיכולוגיה חיובית, מבקש לשלב את עקרונותיה בחינוך הישראלי. לאחר שהקים את המרכז לפסיכולוגיה חיובית בחינוך הוא בונה עם רשת אורט והמרכז הבינתחומי בהרצליה תכנית להכשרת 25 אנשי חינוך. המטרה היא להכשיר סוכנים של שינוי שיפיחו רוח חיובית במערכת
מאת: נאוה דקל
אם תשאלו את ד"ר טל בן שחר, לא רק שאפשר ללמד ילדים להיות מאושרים, אלא שזו צריכה להיות משימתה העיקרית של מערכת החינוך – לא במקום לימודים והישגים, אלא כדי לחזקם ולעזור להם להצליח במה שהם טובים בו. בן שחר, מחברם של הספרים "באושר ובאושר – כיצד לחיות חיי סיפוק ושמחה: פסיכולוגיה חיובית בחיי היומיום" (מטר, 2008) ו"אושר אפשרי: איך להפסיק לרדוף אחר השלמות ולהתחיל לחיות חיים מאושרים יותר" (מטר, 2009), היה מרצה מבוקש באוניברסיטת הרווארד בתחום הפסיכולוגיה החיובית, וחזר לארץ בגלל "משפחה, חברים וציונות". לדבריו חינוך זה התרגום של הרצון לתרום למדינה, וכיום הוא מקדיש את רוב זמנו ומרצו לחינוך, תחום שאפשר לחולל בו לדעתו שינוי משמעותי לטווח הארוך.
הפסיכולוגיה החיובית מתמקדת, כידוע, בנקודות החוזק של האדם, בהעצמתם של ההיבטים החיוביים כדרך להגיע לרווחה נפשית ולהתמודדות מוצלחת עם משברים. מטרתה לחזק את החוסן הנפשי של האדם ולסייע לו למצוא ייעוד ומטרה. "כשאנחנו מוצאים אותם", מסביר בן שחר בהתלהבות, "החוסן הנפשי שלנו מתחזק. אנחנו מתמודדים טוב יותר עם כישלונות, חרדות ועצב. משתמשים בכישלונות כדי להתקדם". המטרה של בן שחר היא לשלב את עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך.
גם אם העקרונות הללו אינם חדשים (אריסטו כבר העלה רעיונות דומים), יישומם בחינוך חדש. ובתחום הזה, לדברי בן שחר, אפשר לעשות הרבה. "כשמתחילים בחיובי", הוא מדגיש, "הכול עובד טוב יותר", והעיקרון הזה צריך להנחות את כל השותפים לחיי בית הספר.
לחיפוש האושר יש חשיבות מיוחדת בתקופתנו, מסביר בן שחר, משום שבקרב בני הנוער יש ריקנות רבה יותר מבעבר. מגיל עשר מתחילה תקופה קריטית למציאת משמעות, ועל המורים ליצור תנאים שיעזרו לילדים למצוא ייעוד ומטרה. צריך לחשוף את הילדים לאפשרויות המגוונות העומדות לפניהם. "זה הדבר הכי חשוב שהוריי עשו", מעיד בן שחר על עצמו, "כך שאפשר לקבל את זה גם בבית וגם בבית הספר".
ארגז של כלים חיוביים
כחצי שנה אחרי שהגיע לארץ שמע בן שחר על תכנית בשם "תקווה ומוטיבציה" המיושמת במרכז לכישורי למידה של רשת אורט. מודל העבודה הזה משלב בין אסטרטגיות למידה לכישורי התמודדות. ההיכרות עם התכנית הובילה לשיתוף פעולה בין רשת אורט למרכז הבינתחומי בהרצליה ולהקמת המכון לפסיכולוגיה חיובית בחינוך. במרס 2009, באירוע ההשקה של המכון, התחייב צבי פלג, מנכ"ל רשת אורט ומי שנושא הרווחה הנפשית יקר ללבו, לתרום מיליון ש"ח לשילוב תכניות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך. כעת מנסים המעורבים לגייס כספים להמשך הפעילות בשנים הבאות.
בעבר התמקד בן שחר בתחום העסקי, אבל כיום הוא עוסק בעיקר בחינוך. תקוותו היא שהפסיכולוגיה החיובית תתפשט ותשפיע על החברה בכללותה. הודות לקשריו הענפים עם אנשי עסקים בדרום אפריקה, באוסטרליה ובמקומות אחרים בעולם הוא מקבל כספים המאפשרים לו להעביר סדנאות בחינם לבתי הספר. "הגישה שלי היא הגרסה המוסרית של רובין הוד", הוא אומר בחיוך, "לא מוסרי לגנוב אבל כן מוסרי לסחור עם עשירים ולתת לעניים. בית ספר שיכול לשלם על התכנית ישלם כדי שגם אחרים יוכלו ליהנות ממנה".
השנה בונה בן שחר, יחד עם צוות היגוי מהמרכז לכישורי למידה ומהמרכז הבינתחומי, סדנה של 224 שעות ל־25 אנשי חינוך שנבחרו בקפידה. בשנה הבאה, לאחר שיסיימו את ההכשרה, הם ישמשו סוכני שינוי במערכת החינוך.
בנוסף אנשי המכון לפסיכולוגיה חיובית בחינוך עובדים עם ארבעה בתי ספר של אורט. הצוות המוביל בבתי הספר האלה עובר הכשרה שהתחילה בקיץ האחרון. כל בית ספר מקבל "ארגז כלים" גדול מאוד ועזרה מאנשי המכון ביישום התכנית. ההכשרה אמורה לתת למורים את האנרגיה הדרושה כדי לחולל שינוי בשפה ובתפיסה של בית הספר. באפריל 2010 מתוכנן הכנס הראשון בישראל לפסיכולוגיה חיובית, בהשתתפות מומחים בעלי שם עולמי.
באוסטרליה זה עובד
בתשובה לשאלה המתבקשת אם כבר יש תוצאות לעבודה חינוכית בשיטות הפסיכולוגיה החיובית, מסביר בן שחר כי יישום העקרונות בחינוך החל רק בשנים האחרונות. הוא מספר על פרופ' מרטין סליגמן, אחד הפסיכולוגים החשובים בארצות הברית כיום, שהפך את הפסיכולוגיה החיובית לתחום מחקרי ויישומי שמטרתו להשפיע על החברה בכלל ועל החינוך בפרט, ובין השאר התחיל לממש את השיטות של הפסיכולוגיה החיובית בבתי ספר בארצות הברית ומחוצה לה. פרויקט רחב נעשה במערכת החינוך בעיר גילונג שבאוסטרליה, בעלות של כמיליון וחצי דולר.
בן שחר מספר שהוא עובד בשיתוף פעולה הדוק עם סליגמן ושלאחרונה העביר לו האחרון חומרים שפיתחו החוקרים באוסטרליה כדי שישתמש בהם בישראל. ובארץ, מבטיח בן שחר, הפרויקט יעלה מעט מאוד כסף.
תלמידה אחרת של סליגמן, קארן רייביץ', עובדת עם בתי ספר בעיקר בשכונות מצוקה. בעזרת פסיכולוגיה חיובית היא מצליחה להוריד את הסיכון לדיכאון אצל ילדים ב־50%.
ג'והן רייטי, פסיכיאטר מהרווארד, הראה שפעילות גופנית של חצי שעה ביום בבתי הספר לא רק מורידה השמנת יתר, אלא גם מפחיתה את האלימות ביותר מ־60% ומעלה את רמת הציונים של התלמידים. והחוקרת קרול דואק מבססת את עבודתה על העובדה שהמוח הוא איבר גמיש ומשתנה, ומראה לילדים שהם יכולים לפתח את היכולות שלהם ולהצליח גם בתחומים שהם חושבים עצמם לחלשים. במחקר מעניין הראתה דואק כי מתן שבחים לתלמידים על התהליך ועל העבודה הקשה משפר את הישגיהם. לעומת זאת אם נותנים חיזוקים רק לחוכמה ולאינטליגנציה, מקבעים את החשיבה והילדים אינם מתקדמים.
פֵּרותואגוזים בישיבת צוות
בתקופה האחרונה נפגש הצוות המצומצם באופן קבוע כדי לבנות את התכנים של המכון לפסיכולוגיה חיובית ואת תכנית העבודה להשתלמויות המתוכננות. חברי הצוות דנים בשאלות הקשורות לאני מאמין שלהם, לתפקידיו של המכון ולשאלה אם יתמקד במחקר או ביישום. הישיבות, אגב, מלוות בכיבוד המוכיח כי לא רק נאה דורש. ברוח החשיבה על בריאות גופנית כאחד ממחוללי האושר, הם אוכלים רק פרות ואגוזים.
בן שחר מגדיר את מטרת התכנית: "רווחה נפשית. לתלמידים היום אין כיוון ואנחנו יודעים כמה חשוב לילדים צעירים למצוא ייעוד. המטרה שלנו היא לעזור להם למצוא אותו".
מטרה נוספת שעולה בשיחה היא הגברת תחושת המסוגלות של מורים. בן שחר משווה את עבודת המורים לעבודת הרופאים. המורים משפיעים, לדבריו, על הבריאות הנפשית של הילדים וחשוב שהם יבינו את זה. חשוב שיתחברו למקום של גאווה ותחושת שליחות, למה שבאמת הביא אותם להוראה. מורים שמאמינים בעצמם ובתלמידיהם הם המפתח להצלחה. "אנחנו רוצים", הוא אומר, "שהמורים יהיו גאים בעצמם, שהם יבינו עד כמה הם יקרים ועד כמה עבודתם חשובה. זו עבודת קודש".
האמונה של הצוות הזה בחשיבותה של הרווחה הנפשית של תלמידים מעוררת גם את השאלה על הפער בין המגמות של משרד החינוך, השם דגש על הצלחה בלימודים ושיפור בלימודים, לבין המטרות שלהם. התשובה פשוטה: "כשטוב לומדים טוב יותר. רווחה נפשית היא המפתח להצלחה".
חגית נבארו, מנהלת "המרכז לכישורי למידה" של אורט, מרחיבה: "היום אני מסתכלת על הדברים אחרת מכשאני הייתי תלמידה. בעיניי לא הציון הוא החשוב. צריך יכולות אחרות מבעבר – מסוגלות, התמדה, התמודדות עם מצבי לחץ, האפשרות להחליף קריירה. לא בטוח שמה שמערכת החינוך מבקשת מהתלמידים זה באמת מה שהם צריכים להמשך החיים. כדאי להרפות מהלחץ שמכניסים אליו את הילדים ולהסתכל על בתי הספר מזווית אחרת. השיח סביב מערכת החינוך הוא בלתי נסבל. יש תחושה שכלום לא עובד. בעצם קורים הרבה דברים טובים במערכת החינוך, ואנחנו רוצים להעצים אותם. המשמעות והיחס המכבד למורים בסדנה שכבר הייתה לנו גרמו להם לצאת עם זיק בעיניים ואת זה אנחנו רוצים".
בן שחר ממשיך באותה הרוח: "כאשר מתמקדים בחוזקות, בהנאה, ברווחה נפשית, במסוגלות, תוצר הלוואי זה ציונים גבוהים יותר. בפסיכולוגיה ארגונית לומדים שהמצליחים יותר הם אלו שמתמקדים בייעוד ובערכים, ולא בתוצר הסופי וברצון להיות הראשונים. זו אנלוגיה לבתי הספר – כשהילדים יתמקדו במסוגלות וברווחה אז הציונים ישתפרו".
הוא ממשיך בדוגמה אישית: "הציון הכי נמוך שלי בבגרות היה בחיבור. כשהגעתי לאוניברסיטת הרווארד הייתי צריך ללמוד קורס בחיבור. בקורס הראשון סבלתי. בקורס השני הייתה מורה מצוינת. היא אמרה לי 'אני רוצה לשמוע אותך מדבר על הנייר', ושינתה את היחס שלי לכתיבה. היום אני כותב ספרים ונהנה מכתיבה. ממש מפחיד כמה כוח יש למורים".
בעניין מערכת החינוך מדגיש בן שחר: "אנחנו לא נגד הצלחה וציונים, אבל הדרך שלנו אחרת. אם לא נתמקד רק בציונים, הישגים טובים יהיו התוצאה של התהליך החינוכי. המסר המרכזי שלנו הוא שאנחנו רוצים לשנות את השיח ולהתמקד בדברים החיוביים שעובדים ולהעצים אותם".
יוגה עם דבי כהן
קשה שלא להשתכנע ששילוב עקרונות הפסיכולוגיה החיובית בחינוך ישפר את הרווחה והאושר של כולנו – תלמידים, מורים והורים – ויהיה משב רוח רענן במערכת החינוך. חיזוק לכך אפשר לקבל במפגש של קורס המנחים שעסק בגוף ונפש. במפגש התארחה דבי כהן מארצות הברית, מומחית ליוגה לילדים, בנקאית מצליחה בעברה שפנתה להוראה. אחרי שמונה שנים בהוראה החליטה לשלב בה יוגה, וכיום היא מלמדת מורים וילדים כיצד לשלב יוגה בהוראה ובלמידה.
כהן מסבירה למשתתפים על המיזוג בין גוף לנפש שעליו מתבססת היוגה. היא מדברת על הקושי להתמקד ועל העיסוק המופרז שלנו בבעיות שבחיינו. יוגה היא דרך לשנות את ההרגלים האלה ולשפר את ההרגשה. בהמשך עוברים מדיבור למעשה: נשכבים על מזרנים ומתחילים בנשימות ובתרגילים מרגיעים. אחר כך מדגימה המורה תרגילים שאפשר לעשות עם התלמידים בכיתה בישיבה, תרגילים שיש להם השפעה מרגיעה ומשחררת המאפשרת "לאינטליגנציה לזרוח".
בשיחה אתה מספרת כהן שבבתי הספר במסצ'וסטס שבהם היא מלמדת יוגה התלמידים, המורים וההורים אוהבים את מה שקורה. המרשים ביותר, לדבריה, הוא תחושת הרגיעה שעמה יוצאים הילדים מהשיעורים. התרגילים עוזרים לשלוט בכעסים ומשפיעים על חרדות ועל עייפות. התלמידים נעזרים בתרגילי הנשימה גם לפני מבחנים. הכי חשוב מבחינתה שהמורים בעצמם יכירו את התרגילים ויוכלו להעביר אותם לתלמידים.
כהן מספרת שהממצאים בנושא השפעת היוגה על ילדים התחלתיים בלבד. נעשים היום מחקרים שבודקים את הקשר בין יוגה ומדיטציה לתפקודי המוח, וכבר יודעים שההשפעה חיובית ביותר. כהן משתתפת במחקר אורך שנערך בשלושה בתי ספר ציבוריים בעיר בוסטון. במסגרת המחקר יעברו תלמידים שיעורי יוגה פעמיים בשבוע, והחוקרים יבחנו את השפעותיה עד גיל מבוגר.
קשה שלא להתרשם מהממצאים, בייחוד כאשר הם מקבלים תמיכה בהרצאתו של בן שחר בהמשך היום. בן שחר נותן לשומעים את המרשם שלו לבריאות נפשית. לדבריו "הקוקטייל" שיש לקחת כדי להיות מאושרים יותר מכיל ארבעה רכיבים פשוטים: פעילות גופנית אירובית, מדיטציה, שינה מספקת ומגע.
אנשי החינוך המשתתפים בסדנה כבר חושבים באופן מעשי איך יביאו לתלמידים פעילויות דוגמת יוגה ומדיטציה וכיצד ישכנעו אותם בחשיבותן. בן שחר מחזק אותם ואומר שלא צריך לחשוש מספקנות וציניות של תלמידים: "אם אנחנו מאמינים, נתגבר על הספקנות והפחד שלהם".
כשאני שואלת לדעתן של כמה משתתפות, שכבר עברו חמישה מפגשים עם הפסיכולוגיה החיובית, הן מתלהבות: "מדהים, מגרה, מפתה, מלהיב". אלא שבינתיים זו רק התאוריה, והן כבר צמאות לראות איך מיישמים אותה בבתי הספר. הן מקוות להצליח ולעורר גם במורים אחרים את ניצוץ ההתלהבות מהפסיכולוגיה של האושר
מה דעתך?

    ברצוני לדעת מאיזה גליון של הד החינוך לקוח המאמר הנ"ל,תודה מראש,רונית

    פורסמה ב 20/03/2010 ע״י רונית קוריאל

    כל פרטי הגיליון עודכנו בראש הפריט. תודה

    פורסמה ב 21/03/2010 ע״י פורטל מס"ע

    המושג 'פסיכולוגיה חיובית' לא המצאה חדשה, כמי שעסקה בחינוך 35 שנה בעבודה (בחט"ע) עם ומול נוער בסיכון, לא יכול להצליח ולהביא תלמידים להצלחה ולמימוש היכולות הטמונות בו. פסיכולוגיה חיובית היא בעמם מה שאני קוראת לזה: אמפתיה, אמונה, אהבה, שיח בגובה העיניים ותמיכה ללא לאות בנער/ה. את ארגז הכלים פיתחתי לאור העבודה עם הנערים הללו, מהם למדתי איך ללמד אותם, אבל קודם לכל, זה לטעת בהם את האמונה ביכולתם ולהגיד להם יום יום שעה שעה, אתם יכולים ואתם מסוגלים, אני כאן בשבילכם. זו בעני הדרך. אז היום קוראים לזה 'פסיכולוגיה חיובית' ואני קוראת לזה: א.א.א = אהבה, אמונה, אמינות.

    פורסמה ב 07/08/2013 ע״י מרגלית עובדיה

    מעוניינת להשתלב בקורס להכשרת מורים ברוח זו.

    פורסמה ב 01/03/2014 ע״י נורית זאבי
    מה דעתך?