נקודת המבט של ילד: ההתפתחות של מיומנויות תפיסה חזותית באמצעות עיצוב הסביבה הלימודית

תקציר: איריס ברקוביץ, חברה בצוותי פיתוח במרכז לתכנון לימודים, הוראה והערכה במכללה האקדמית בית ברל. שותפה בצוות הפיתוח של אתר "סביבות".
  
Cooper,H. Hegartey,P. Hegartey, P. Simco, N. (1996),Display inClassroom,  Principles, Practice and Learning Theory,  David FultonPublishers, London.
 
 
 
בספר Display in Classroom מספר פרקים, כולם עוסקים במחקרים שנעשו בסביבות למידה ובוחנים היבטים המקשרים בין פדגוגיה ובין אוריינות חזותית.
 להלן תקציר של המאמר "נקודת המבט של ילד: ההתפתחות של מיומנויות תפיסה חזותית באמצעות עיצוב הסביבה הלימודית"
 
מתוך הספר:
 בפרק זה מתדיינת המחברת האם עיצוב הכתה הינו תופעה ייחודית בחיי הכתה, בדרכים בהם ילדים הינם צרכנים ויצרנים בהיבט זה. כיצד יכולים מורים להבטיח שילדים אכן יפיקו תועלת מן העיצוב מעבר להיותו סביבה מלבבת? האם מעניקים ילדים לעיצוב יותר מאשר תשומת לב שולית, חולפת? האם כאשר ילדים מעורבים בעיצוב הם גם מסוגלים להיפרד ממנו ולהמשיך הלאה?
העניין המרכזי של מאמר זה הוא בשאלות הללו, אך במיוחד המיקוד הוא בהתפתחות של מיומנויות תפיסה חזותיות אצל ילדים.
במאמר יש שימוש בתיאוריות מתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית ושל תיאוריות מתחום החינוך על מנת ליצור מסגרת מושגית, כדי ליצור ולנתח את עיצוב הכתה על מנת להעצים את המיומנויות הללו.
המסקנות: המסר העיקרי מהניתוח התיאורטי ומן השיחות והמפגשים עם ילדים הוא שעיצוב סביבת הלמידה הינו הזדמנות. לעיצוב מתאים יש פוטנציאל עשיר ללמידה, אבל רק אם פוטנציאל זה ממומש.
שלושה מוקדי עניין עיקריים מוצעים בהקשר זה: מטרה, קהל נמענים, תבנית/פורמט.
מטרה - בהתייחסות אל השיקולים הנוגעים למטרות העיצוב ניתן לכלול את הפוטנציאל ללמידה. זה כולל זיקות ברורות בין מטרות הלמידה לבין מטלות ההוראה.
נמענים - יש להתייחס ליחסי הכוח בין תרומת המורה והשפעתו לבין אלה של הילדים, אם רוצים לטפח את תחושת הבעלות שלהם על העיצוב בכתה. יש להתייחס לילדים כאל קהל של נמענים שיש להתחשב בדעות שלהם לגבי מה שהם רואים ומה שהם מפיקים מן העיצוב.
פורמט - החלטות לגבי הפורמט בעיצוב ניזונות מן המתח בין הקבוע למשתנה. ההחלטות לגבי הפורמט קשורות למיקוד בלמידה, וזה יכול להיות החלטה של המורה או פרי של הסכמות בין המורה והילדים.
איכות התצוגות משקפת את המאמצים וההישגים הן של המורה והן של הילדים.
כמו שמיומנויות התפיסה החזותית שלילדים מקורן בגירויים חושיים, כך המורה נעזרת בחושים שלה על מנת לעורר את מודעות הילדים להגיב לעיצוב.
אם אין ראיות לחוויות של למידה המתייחסות לעיצוב – זה סימן שהעיצוב הינו הזדמנות שהוחמצה.
מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?