נפרדים כידידים? שינויים בדפוסי ההפרדה במערכת החינוך

מקור: יוזמות בחינוך, גיליון מס' 2, מכללת בית ברל, בית הספר לחינוך, המרכז לתכנון הוראה וחינוך
 
בשנים האחרונות מתרחשים שינויים משמעותיים בדפוסי ההפרדה במערכת החינוך בישראל. השינויים משקפים תמורות במרכיבי הזהות הבולטים של ישראלים והם גם מעידים על תנופה של יזמות חינוכית ופוליטית בתוך המערכת. סוג אחד של שינוי בדפוס ההפרדה הוא טשטוש ההפרדה הממוסדת בין בתי ספר לחילוניים, לדתיים ולחרדיים. סוג אחר של שינוי נובע מהגברת הבולטות של מאפייני זהות אחרים מלבד לאום ודת והפיכתם לבסיס רעיוני מכונן לבתי ספר חדשים. בסביבה החינוכית בישראל קיימות היום יוזמות שחוצות את קווי ההפרדה המקובלים ואילו שיוצרות הפרדות על בסיס קווים חדשים, לעתים על בסיס קווי שסע שמערכת החינוך, לפחות באופן מוצהר, בעבר העדיפה לטשטש.
 
דוגמות ליוזמות ומוסדות שחוצים קווי שסע מקובלים הם בתי ספר חרדיים שמקבלים תלמידים ממשפחות לא חרדיות, בתי ספר תל"י (תגבור לימודי יהדות) שמציעים לימודי יהדות מתוגברים לתלמידים לא דתיים, ובתי ספר שבהם לומדים ביחד תלמידים יהודים וערבים. בעשור האחרון רשת "מעיין החינוך התורני" של ש"ס נחשבה למובילת המגמה של הפניית ילדים לא חרדים לבתי ספר חרדים. זו מעודדת את המעבר של ילדים ממשפחות לא חרדיות על ידי הפנייתם למוסדות ברשת הנקראים "בתי ספר" שמעניקים חינוך חרדי, אבל נבדלים ממוסדת "תלמודי תורה" המיועדים לבני אברכים(Schiffman 2005) . גם מוסדות תחת מטריית הזרם העצמאי, כגון "לב לאחים", "נתיבות משה" ו"שובו", מקבלים תלמידים ממשפחות לא חרדיות, וחלק אף פועלים באזורים כלל לא דתיים (כנסת ישראל 2006; אילן, 2001). מסגרת תל"י, הקיימת בכ-70 בתי ספר ממלכתיים, אמנם נוסדה לפני שלושים שנה, אבל מספר התלמידים בה גדל בשלושים אחוז בשלוש השנים האחרונות (Rettig 2007). עוד יוזמות שסותרות דפוס הפרדה בסיסי במערכת הן שלושה בתי הספר של עמותת יד ביד ובית הספר של נווה שלום, המציעים לימודים משותפים לתלמידים יהודים וערבים.
 
בין בתי הספר שהתגבשו סביב זהויות שהמדינה בעבר ניסתה לעמעם אפשר למנות את בית ספר "קדמה" שמדגיש את המוצא המזרחי של תלמידיו ובתי ספר עיוניים אחרים, כגון אלה ברשת "מופת" שרוב תלמידיהם עולים חדשים ממדינות ברית המועצות לשעבר Resnik, 2006)).
 
בנוסף, בנוף החינוכי היום אפשר למצוא גם בתי ספר ייחודיים שהוקמו על בסיס מאפייני זהות רעיוניים, כגון הזדהות עם ערכים או שיטות פדגוגיות מסוימים, שבעבר נחשבו למשניים בחשיבותם לעומת זהות לאומית או דתית או שיוך למחנה ציוני זה או אחר. קיימת מחלוקת האם האידיאולוגיה החינוכית של בתי הספר האלה אכן מעניקה להם את ייחודיותם, או שמא זה מסווה לבדלנות אתנית ומעמדית, שגם זה מתגלה כבסיס להפרדה במערכת החינוך.
מה דעתך?

    מתי פורסם המאמר המקורי? לא מצויין בשום מקום מתי נכתב ומתי פורסם בדיוק

    פורסמה ב 01/01/2010 ע״י תמר איטה

    שלום איטההתאריך רשום למעלה – ינואר 2008והוא מצויין גם במאמר המקורי אלא יש קישורים גם למעלה וגם בתחתית הפריט

    פורסמה ב 07/02/2010 ע״י פורטל מס"ע
    מה דעתך?