ניתוח פעילותן של קהילות וירטואליות

מקור:

Understanding and analyzing activity and learning in virtual communities

בתוך:

Journal of Computer Assisted Learning (2003) 19, 474-487

מנקודת מבט חינוכית, המחקר על קהילות לומדות וירטואליות (virtual communities) בעל שתי עמדות מקוטבות; חלק מפקפקים בתוקף של מושג הקהילה הוירטואלית (Hung & Chen, 2000), בעוד אחרים אינם מטילים ספק וחוקרים את הפוטנציאל הפדגוגי שלהן וכיצד ליישמו.

כדי להבין את הישות הזו בצורה טובה יותר ואת היחס בינה לבין תהליכי סוציאליזציה ולמידה דרושה מסגרת תיאורטית, שתסייע לזהות את המאפיינים והשונות שלקהילות וירטואליות ואת סוגי הלמידה השונים שהן מניעות.

המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger (1998), ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה, כיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל, במנוחים של המחשה והשתתפות.

למידה כהשתתפות בקהילות וירטואליות

המחקר על קהילות וירטואליות מבוסס על התיאוריה של למידה חברתית (Wenger, 1998) המבטאת רעיון מרכזי- השתתפות בחיי קהילה, המספקת את הבסיס ללמידה ולתהליך בניית זהות.

המסגרת התיאורטית הזו מאפשרת לראות את הקהילות ה"וירטואליות" כממשיות (כלומר בעלות נוכחות במציאות), ומכאן שכל הקהילות הוירטואליות הן גם קהילות לומדות כיוון שחבריהן לומדים תוך כדי לקיחת חלק בפעילות בהן.

הפעילות של קהילות וירטואליות

ניתן לזהות 3 מרכיבים עקרוניים של הקשר חברתי בפעילות של קהילות וירטואליות:

·        הופעתה של כוונה (מטרת הקהילה)

עלייה במודעות הופכת מוחשית על ידי ההצהרה על הכוונה לקיומה של הקהילה, שהופכת פורמלית על ידי רישום חבריה, בחירת הכלים להתקשרות, יצירת סביבה המציעה מיגון משאבים וע"י אימוץ חוקי פעולה.

·        שיטות של יצירת קבוצה ראשונית

דרך ההתקבצות של קהילה וירטואלית קובעת את מטרת התאספותה. המטרה יכולה לנוע מהתאספות פשוטה ועד רמה גבוהה של קבוצה מאוגדת ומאוחדת. (St-Arnaud, 1989)

·        אבולוציה של המטרות והשיטות ביצירת הקבוצה

פעילות הקבוצה תלויה בסוג ההתקבצות רמת הכוונה המפורשת המצדיקה את הפעולה הקולקטיבית ורמת המודעות של המשתתפים ליצירת ישות של למידה חברתית.

    פעילות ולמידה בקהילות וירטואליות

המחברים מזהים ארבעה סוגים של קהילות וירטואליות שניתן לאפיין בהן תהליכי פעילות ולמידה:

קהילת עניין (community of interest)

הקשר חברתי להיווצרות: התקבצות אנשים בעלי עניין משותף. החברים מצטרפים לקהילה על מנת להחליף מידע, לקבל תשובות לגבי שאלות ובעיות אינדיבידואליות, לשפר הבנתם בנושא.

אורך החיים של הקהילה מגוון.

אין ציפייה שיטתית לכך שכולם ישתפו את הידע שלהם ואין אחריות לשתף אחרים כיצד כל אחד עושה שימוש בידע. עם זאת, דרושה מעורבות מינימאלית על מנת שיווצר תהליך של מו"מ של משמעות (negotiation of meaning)

למידה הנובעת מההשתתפות בקהילה מורכבת מידע מובנה של כל משתתף, ופחות מלמידה קולקטיבית.

דוגמא לקהילת עניין המובאת במאמר: Usenet newsgroups

     קהילת עניין מכוונת מטרה (The goal-orientated community of interest)

קהילה כזו אינה נבנית באופן רנדומלי לא דומה לכוח-משימה או לצוות פרויקט שיש לו מנדט ספציפי (Fischer, 2001). יש בה "מומחים", שגויסו בעקבות כישוריהם או ניסיונם וישתפו את הידע והגישות שלהם בנוגע להתמחותם.

ארך החיים של הקהילה נתון מראש וקשור למנדט ספציפי שניתן לה. לעתים קרובות הקהילה תלויה בקרנות למימון.

מספר צורות של פעילות בקהילה: פעילות מכוונת פעולה (הדברים ההכרחיים לעשות לצורך קידום הפרויקט), פעילות מכוונות נושא הפרויקט (הגדרה ותכנון של העבודה), ופעילות של ניהול פרוצדורות הקבוצה.

התהליך של מו"מ על משמעות דורש איזון בין רמת ההשתתפות והידע שהופק באופן קולקטיבי. האתגר בקהילה זו הוא ליצור הבנה משותפת לגבי המשימה העומדת על הפרק.

למרות שחברי הקהילה נחשבים מומחים בתחומם, לאף אחד מהם אין ידע כללי שלם ומקיף לגבי הבעיה שעומדת על הפרק. תופעה זו הוגדרה על ידי Fischer (2001( כ"סימטריה של בורות" (symmetry of ignorance)

תהליך הלמידה בקהילה זו הוא פעילות הדדית מבוססת על דיון ויצירת אמצעים המאפשרים אינטראקציה בין הנציגים השונים של מערכות המידע והפיכת הסימטריה של הבורות למשאב שתומך בפעילות הקבוצה.


דוגמא לקהילת עניין מכוונת מטרה המובאת במאמר: Learn-Nett


קהילת לומדים (A learners community)

קהילה זו מורכבת מתלמידים שעשויים להיות מאותה כתה, אותו מוסד או מאזור גיאוגרפי שונה. יצירת קהילה שכזו היא משימתו הראשונה של מנחה המבקש לגרום לתלמידיו להשתתף בתהליך למידה המבוסס על פעולה, כתוצאה מפרויקט המבוסס על שיתוף פעולה בין הלומדים. קהילת הלומדים אם כן תלויה מאוד במנחה שלה.

קהילת הלומדים לא מתקיימת לנצח כיוון שחבריה אינם מגויסים באופן מתמשך במהלך הפעילות. הקהילה נולדת, צומחת ומסיימת את חייה על פי הקצב והשלבים של תכנית הלימודים.

השתתפות תומכת בחילופים וורבלים של מידע דרך ומחוץ למחשב. (Crook, 1999) התקשורת בין התלמידים מתקיימת אפילו בין תלמידים מארצות אחרות ומוסדות שונים, אך גם עם מבוגרים אחרים, חיצוניים למוסד הלימודים המוכר או מגוונים מבחינה מקצועית.

המחשה של הידע, שהיא בעלת משמעות גדולה יותר מאשר במצב של תהליך פדגוגיה מסורתי, בדרך כלל מתפרסמת באינטרנט – או כעבודות אינדבידואליות או עבודות שהן הישג משותף של כמה תלמידים. העבודות הקולקטיביות מסייעות לשמור על סולידריות בין התלמידים ולהעלות מודעותם לחלוקת עבודה ואחריותם לקהילה.

המטרה המוצהרת של קהילת לומדים היא למידה, כיוון שהיא מודרכת על מנחה וקשורה במטרות דיסציפלינריות של תכנית הלימודים.

תכנון הפעילות בקהילה מתגבש לפי רמת ההתפתחות של הלומדים וההקשר המוסדי אליהם הם שייכים.

אסטרטגיית ההוראה דרך קהילה מקוונת מאפשרת ללומדים להתמודד עם בעיות והתנסויות מעשיות שיפגשו מחוץ לבית הספר, ומכינה אותם להתנסות עתידית בקהילות מעשה. (ראו בהמשך)

כיוון שמהטרה הפורמלית היא למידה, ההבט של ההערכה הוא חשוב ביותר עבור המורים ומעלה מספר בעיות; כיצד להפריד בין ההערכה אינדבידואלית והערכה קולקטיבית? באילו קריטריונים להערכה יש לעשות שימוש בסביבות וירטואליות? (Salomon, 2002). השאלה מטרידה לא רק אנשים מתוך מערכת החינוך אלא גם את החוקרים שאמורים לבסס מתודולוגיות של הערכה. לפי Mercer & Wegerif (1999) מתודולוגיה כזו צריכה להיות נתמכת על ידי אופרטיביות של תיאורית שיח (discourse theory) ותיאורית הבנית ידע (Knowledge construction theory), תוך שימוש שיטתי של מיגוון שיטות כמותיות ואיכותיות.

דוגמא לקהילת לומדים המובאת במאמר: Darwin's World


קהילת מעשה (The community of practice)

קהילה כזו מתפתחת בין אנשים, שכבר בעולם הממשי הם חלק מקהילה מקצועית קיימת: למשל אנשים בעלי אותם תנאי עבודה או בעלי מקצוע זהה. הקהילה צומחת מתוך פעילות משותפת.

מטרתה נובעת ממעורבות חבריה ועשייתם במסגרת פעילותם המקצועית. הקהילה היא אמצעי להשקעה ופיתוח עצמי עבור כל אחד מהחברים בה, במסגרת ההגדרה החברתית של מקצועם או בחיזוק זהותם המקצועית, כך שהעשרת הפרקטיקה היומיומית שלהם תורמת במקביל לפעילות הקהילה.

כיוון שלקהילת מעשה אין אורך חיים מוגדר מראש או פרויקט ספציפי המניע אותה, היא מתאפיינת באבולוציה איטית ויכולת גבוהה לקלוט חברים חדשים.

לגבי פעילות הקהילה, הרי שהאתגר לגביה הוא לפתח ולהעשיר מקצועית את חבריה על ידי התאגדות ושיתוף ידע. חברי הקהילה נעשים מודעים לעובדה שיש להם אינטרסים משותפים ושחילופי הידע ביניהם מתרכזים סביב בעיות יומיומיות של עבודתם.

לקהילת מעשה כדאי להתנסות בפעילות חיצונית ולבחון דיעות חדשות ואלטרנטיביות כדי להעניק לעצמה הזדמנויות לחקור אפשרויות חדשות ללמידה ופעילות.

במסגרת הקהילה נבנית הזהות המקצועית של החברים עם עליית שאלות כגון "מי אנחנו" ו"מי אנחנו לא" ("who are we" / "who are we not")

דוגמא לקהילת מעשה המובאת במאמר: H-francais

ביבליוגרפיה

Crook, C. (1999) computers in the community of classrooms. In Learning with Computers Analyzing Productive Interaction  (eds. K. Littleton & P. Light) pp. 102-117. Routledge, London.

Fischer, G. (2001) Communities of Interests: Learning through the interaction of Multiple Knowledge Systems'. Available online: http://l3d.cs.colorado.edu/~gerhard/papers/iris24.pdf

Hung d. & Chen. D.T. (2002) Understanding how thriving internet quasi-communities work: distinguishing between learning about and learning to be. Educational Technology, 42, 1, 23-27.

Mercer, N. & Wenger . E.  (1999) Is 'exploratory talk' productive talk? In Learning with Computers Analyzing Productive Interaction  (eds. K. Littleton & P. Light) pp. 79-101. Routledge, London.

St-Arnaud, Y. (1989) Les Petits groupes. Participations et communication. Presses de L'Universite de Montreal et LesEditions du CMI, Montreal.

Wenger, E. (1998) Communities of Practice Learning, Meaning and Identity. Cambridge University Press, Cambridge.

מה דעתך?

ביבליוגרפיהCrook, C. (1999) computers in the community of classrooms. In Learning with Computers Analyzing Productive Interaction  (eds. K. Littleton & P. Light) pp. 102-117. Routledge, London.Fischer, G. (2001) Communities of Interests: Learning through the interaction of Multiple Knowledge Systems’. Available online: http://l3d.cs.colorado.edu/~gerhard/papers/iris24.pdfHung d. & Chen. D.T. (2002) Understanding how thriving internet quasi-communities work: distinguishing between learning about and learning to be. Educational Technology, 42, 1, 23-27.Mercer, N. & Wenger . E.  (1999) Is ‘exploratory talk’ productive talk? In Learning with Computers Analyzing Productive Interaction  (eds. K. Littleton & P. Light) pp. 79-101. Routledge, London.St-Arnaud, Y. (1989) Les Petits groupes. Participations et communication. Presses de L’Universite de Montreal et LesEditions du CMI, Montreal.Wenger, E. (1998) Communities of Practice Learning, Meaning and Identity. Cambridge University Press, Cambridge.

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?