ניצול משאבי הוראה בקרב סטודנטים בסביבות למידה שונות
קרדיט: הכנס השנתי ה-4 של מיטל , 2005 באוניברסיטת בן גוריון בנגב . (מיטל – מרכז ידע טכנולוגיות למידה). ניתן כיום לנתח ולאפיין מערכות הוראה במושגים של דיאלוג הוראתי בין-אישי (interpersonal dialogue) ותוך-אישי (internal dialogue) המשפיעים על הלמידה ומשאבי הוראה המאפשרים דיאלוגים אלו (ראה מקורות 1,2). משאבים כוללים למשל: טקסטים ללמידה עצמית, מפגשי הנחיה ותרגול, זמינות מנחים למפגשי פנים-אל-פנים או לשיחות טלפון, הוראה מתוקשבת וכו'. משאבים אלו מאפשרים דיאלוגים בין סגל ההוראה לבין הסטודנט, בין הסטודנטים לבין עצמם וגם דיאלוג תוך-אישי (האינטראקציה בין הסטודנט לבין חומר הלימוד). הרצאה זו סוקרת מספר מחקרים שבחנו את סוגי הדיאלוג שערכו סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (לימוד מרחוק), באוניברסיטת תל-אביב (לימוד בהרצאות רבות משתתפים) ובמכללת אורנים (לימוד בקבוצות קטנות) ואת המשאבים אותם ניצלו לצורך קיום דיאלוגים אלו (ראה מקורות 3,4,5). המחקרים התחקו אחר (1) המשאבים וסוגי הדיאלוגים שניצלו סטודנטים על-מנת ללמוד, (2) המשאבים וסוגי הדיאלוגים שניצלו סטודנטים לצורך פתירת בעיות קונספטואליות ומציאת פתרונות לתרגילים, ו-(3) מידת הדמיון בין השימוש בדיאלוגים ומשאבים בקורסים הנלמדים מרחוק וקורסים הנלמדים באופן מסורתי. הממצאים היו כדלהלן: (1) כל הסטודנטים העדיפו דיאלוג תוך-אישי לצורכי הלימוד ופנו לדיאלוג בין-אישי רק כאשר לא הצליחו להתמודד עם קשיים שתוכן הקורס העלה בפניהם; (2) סטודנטים פנו בעיקר לעמיתיהם לצורך התמודדות עם בעיות קונספטואליות ומציאת פתרונות לתרגילים ולא פנו למרצים, מנחים ומתרגלים; (3) על אף שמשאבים אנושיים (שיחות פנים-אל-פנים ושיחות טלפון) תפסו מקום מרכזי בקיום הדיאלוג הבין-אישי בכל מסגרות הלימוד, למשאבי התקשוב (למשל קבוצות דיון ואתרי הבית של הקורסים) הייתה חשיבות רבה, במיוחד לסטודנטים הלומדים מרחוק; (4) הן סטודנטים הלומדים מרחוק והן סטודנטים הלומדים בהרצאות רבות משתתפים מעדיפים בראש ובראשונה דיאלוג תוך-אישי. ממצא זה מדגיש את הדמיון בין ההוראה מרחוק וההוראה המסורתית בקמפוס ומניח בסיס תאורטי להבנת התופעה "אין הבדל משמעותי" (ראה מקור 6) לפיה אין הבדלים בהשגים בין סטודנטים הלומדים מרחוק לבין סטודנטים הלומדים באופן מסורתי. | |||
|