נייר עמדה: תפיסות הסטודנטים על הוראה מקוונת בהשכלה הגבוהה לאור משבר קורונה: גורמים מקדמים ומעכבים

כהן, ע., ברונשטיין א., בארוט א., גבאי ח., עזרא א. (2020). נייר עמדה: תפיסות הסטודנטים על הוראה מקוונת בהשכלה הגבוהה לאור משבר קורונה: גורמים מקדמים ומעכבים, המעבדה לחקר שילוב טכנולוגיות בלמידה, בי"ס לחינוך, היחידה לקידום איכות ההוראה מחקר והערכה, הפקולטה לרפואה

 

עיקרי הדברים:

  • נייר העמדה מציג ממצאים ראשונים של מחקר שנעשה בפקולטה לחינוך בשיתוף עם הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב ובוחן את תפיסות הסטודנטים על הוראה מקוונת
  • הסטודנטים מעריכים את יתרונות הלמידה מרחוק, אך הם גם ביקורתיים, ומתייחסים בעיקר (באופן חיובי ושלילי) למידת ההכשרה והמוכנות של המרצים
  • זמינות סביבת למידה נוחה, תשתית טכנית ושליטה בטכנולוגיות השונות מהוות אף הן מרכיבים משמעותיים באשר להצלחת הלמידה מרחוק.
  • אין להניח כי לכל הסטודנטים והמרצים יש את התשתיות והידע הנדרש למעבר ללמידה חדשה.
  • יתרונות הלמידה: יכולת שילוב בלימודים בשגרה, קצב למידה אישי, גיוון חומרים ואמצעי למידה, מענה ללקויות ולקשיים אישיים.
  • בסוף המאמר מוצעות תובנות להמשך ברמת הסטודנטים, המרצים, תכני הלימוד, סביבת הלמידה והמוסד

 

לקריאה נוספת

כיצד נראה חינוך בעת משבר?

הערכת סטודנטים- ימי קורונה והזדמנויות להמשך

הפיכת קורסים מסורתיים לסביבת למידה מקוונת או משולבת

 

מבוא

ההתפשטות הנרחבת והמהירה של  COVID-19 בעולם, ובכלל זה בישראל, האיצה תהליכים המתרחשים בהשכלה הגבוהה זה זמן רב. מזה כשני עשורים אנו עדים לכניסתה של הטכנולוגיה לחיים האקדמיים ולהשפעתה על תהליכי הוראה ולמידה. בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת הן במספר הקורסים והתוכניות המקוונות המוצעים על ידי מוסדות ההשכלה הגבוהה והן במספר התלמידים הלומדים מרחוק (Seaman, Allen & Seaman, 2018).

למעשה, הלמידה מתקיימת מזה זמן בפורמטים שונים ומציעה מודלים מגוונים למדי להוראה ולמידה (Sofer & Cohen), אך התפרצות קורונה והוראת הריחוק החברתי הובילו לסגירת קמפוסים ואילצו את האוניברסיטאות והמכללות ברחבי העולם לעבור להוראה מרחוק בחירום (Emergency Remote Teaching) כדי להמשיך את הסמסטר ולאפשר לסטודנטים להשלים את לימודיהם (Altbach & De Wit, 2020). המעבר נעשה תוך ימים ספורים, מבלי שתהיה שהות להתארגנות מסודרת. מרצים, פקולטות וסטודנטים נאלצו לאמץ טכנולוגיות ושיטות הוראה ולמידה חדשות ולקבל החלטות כמעט ללא הכנה מוקדמת. פעילויות הוראה ולמידה שהתנהלו לפני כן פנים אל פנים הועברו באחת להוראה מקוונת, תוך התבססות על מערכות ניהול הלמידה, אתרי הקורסים וכלים דיגיטליים ללמידה מרחוק. לצד האתגרים, הציבה הלמידה מרחוק הזדמנות פז לשנות תפיסות בהוראה ובלמידה וליצור דרכים מקוונות חדשות, משפיעות ורלוונטיות (DePietro, 2020).

נייר עמדה זה נכתב בעקבות השינויים המואצים בתהליכי ההוראה והלמידה בהשכלה הגבוהה עקב משבר קורונה, במטרה "ללכוד את  הרגע,"  לתאר את  התהליכים שאירעו בחודשים האחרונים בהשכלה הגבוהה ולהציע ערוצי חשיבה חדשים העשויים לסייע בהתמודדות עם למידה מרחוק בהמשך, בעתות חירום ובשגרה. מסמך זה מציג ממצאים ראשוניים לגבי הגורמים המסייעים והמקדמים הוראה ולמידה מרחוק לצד הקשיים והגורמים המעכבים, מנקודת מבטם של הסטודנטים.

זוהי זווית אחת מתוך מחקר רחב יותר שנערך, אשר במסגרתו נאספו נתונים מבעלי תפקידים שונים בהשכלה הגבוהה: מקבלי החלטות ברמת המוסד וברמת הפקולטות, בעלי תפקידים ביחידות שונות הקשורות להוראה; מרצים וסטודנטים. כמו כן, נותחו נתונים שהצטברו בסביבת ה-Slack שהוקמה תחילה ככלי לשיתוף מידע, ידע ועשייה בין בעלי תפקידים באוניברסיטת תל אביב והתרחבה לשיתוף בין-אוניברסיטאי. התובנות העולות מן הנתונים המוצגים כאן, עשויות לסייע למקבלי ההחלטות ברמות השונות במוסד (כגון סגלי הוראה, ראשי פקולטות ומרכזי הוראה) לתכנן ולארגן את שילוב הטכנולוגיה בהוראה ובלמידה בעתיד, גם לאחר חלוף משבר קורונה.

המחקר

במסגרת המחקר הופץ שאלון ל-183 סטודנטים הכולל שאלות לגבי נתונים דמוגרפיים (כגון שנת לידה, מגדר, שפת אם, מקום מגורים, מסגרת הלימודים, שנה ופקולטה,) המאפיינים את אוכלוסיית המשיבים, וכן שאלות פתוחות המתייחסות לסיבות בגינן  הלמידה  המקוונת  הועילה  במיוחד  עבורם,  או  לחילופין  לא  הועילה.  המשיבים  נדרשו  להעלות  דוגמאות קונקרטיות מההוראה והלמידה כפי שהתקיימה במהלך החודש הראשון ללימוד במתכונת זו. הסטודנטים נתבקשו לתאר כיצד התארגנו לקראת הלמידה המקוונת (כגון ציוד ותוכנות, מציאת מקום מתאים, סדר היום, שיתוף עם אחרים) ובאילו קשיים נתקלו במהלכה בחודש הראשון למשבר. בנוסף, נשאלו הסטודנטים מה לדעתם האוניברסיטה, המרצים והמתרגלים יכולים לעשות על מנת להקל ולתמוך בהצלחתם האקדמית וכן הוזמנו להציע דרכים שיתרמו לשיפור חווית הלמידה מרחוק. איסוף המידע נעשה באמצעות שאלות פתוחות על מנת להקשיב לקולם של הסטודנטים באופן אותנטי, ללא כל הכוונה, ולאפיין את התהליכים מתוך הטקסטים שהם עצמם יבחרו להציג בתשובותיהם.

ממצאים ודיון

מוסדות ההשכלה הגבוהה היו מבין המוסדות הציבוריים היחידים שתקופת הקורונה לא שיתקה אותם. ההוראה והלמידה האקדמית המשיכה כמעט ללא הפרעות במעבר המהיר מלמידה פנים אל פנים ללמידה מקוונת. יתר על כן  המשבר סיפק הזדמנות למערכת ההשכלה הגבוהה לאמץ את החדשנות הפדגוגית המשלבת טכנולוגיה, המיושמת בשני העשורים האחרונים, החל מאתרי קורסים מלווים, קורסים מקוונים המוצעים לסטודנטים באופן היברידי או מלא ועד קורסים מקוונים להמונים המוצעים על ידי מיטב האוניברסיטאות בארץ ובעולם  (MOOCs).  מכורח הנסיבות, העבירה ההשכלה הגבוהה את הלמידה המסורתית בעיקרה לסביבות למידה מקוונות. הלמידה המסורתית עברה ללמידה מקוונת סינכרונית, שלא היתה נפוצה במוסדות להשכלה הגבוהה באופן די מפתיע, בהשוואה ללמידה המקוונת הא-סינכרונית שהתפתחה במידה רבה, תוך שימוש באתרי הקורסים ובמערכות ניהול הלמידה.

הנתונים שהועלו כאן מציגים את נקודת מבטם של הסטודנטים לגבי ההוראה מרחוק בתקופת הקורונה. השאלות הפתוחות שנשאלו והניתוח האיכותני אפשרו להעלות תמונה אותנטית ולתווך את "הקולות מן השטח." יתר על כן, החלוקה לקטגוריות התייחסות הציפה תמונה ברורה יותר של הדברים והניבה מספר תובנות חשובות:

  • הסטודנטים מעריכים את יתרונות הלמידה מרחוק, אך הם גם ביקורתיים, יודעים להצביע על הפערים ומצפים לשינוי ולשיפור.
  • ניכר שהמעבר המהיר ללמידה מרחוק הציף אתגרים וקשיים הקשורים בעיקר למידת המוכנות של הסטודנטים עצמם ושל המרצים לצורת הוראה ולמידה זו.
  • ריבוי ההתייחסויות בקטגורית המרצה, הן לחיוב והן לשלילה, מצביע על החשיבות שבמתן תמיכה והכשרה למרצים ולסגלי ההוראה.
  • הגם שהאוניברסיטה כמוסד זוכה להתייחסות מועטה בתשובות הסטודנטים, הרי שיש למוסדות אחריות מרכזית במתן התמיכה וההכשרה הטכנית והפדגוגית הנדרשות.
  • זמינות סביבת למידה נוחה, תשתית טכנית ושליטה בטכנולוגיות השונות מהוות אף הן מרכיבים משמעותיים באשר להצלחת הלמידה מרחוק.

הנחת העבודה כי לכל הסטודנטים יש את התשתיות והידע הנדרש לא בהכרח מתקיימת. כך גם בצד המרצים, כפי שחוו זאת הסטודנטים. בהקשר זה יש כמובן צורך בהערכות מראש, אלמנט החסר בסיטואציה שנוצרת בעקבות המשבר.

מאידך, למול האתגרים והקשיים, המעבר הכפוי ללמידה מרחוק הביא לידי ביטוי את היתרונות בלמידה זו ובשילוב הטכנולוגיה בה, ביניהם: הגמישות במקום ובזמן; היכולת לשלב את הלימודים בשגרת החיים; קצב למידה אישי וגיוון האמצעים וחומרי הלמידה; ואף מענה ללקויות למידה ולקשיים אישיים. יתרונות אלה גלומים בלמידה מרחוק מעצם טיבה, אך בתקופה זו הם קבלו משנה חשיבות בשל הנסיבות הייחודיות. הסטודנטים חוו אפשרויות למידה חדשות וטובות, תוך שהם מתמודדים עם החסמים השונים ולומדים להתגבר עליהם. יתרה מזו, מהתייחסויות הסטודנטים נראה כי חלק לא קטן מהמרצים הצליחו "לספק את הסחורה" ולעבור להוראה מרחוק באופן משביע רצון.

מסקנות

לדעת כותבות נייר העמדה, המשבר הנוכחי עשוי להוות קטליזטור לתהליכים המתנהלים בשנים האחרונות בשילוב הטכנולוגיה בהוראה ובלמידה ובמעבר ללמידה מקוונת. זאת, במקביל למתן מענה לצורך בתשתיות פדגוגיות, הכשרתיות וטכניות, כדי שההוראה והלמידה מרחוק יהיו מועילות ואפקטיביות גם בשגרה וגם בעתות משבר, אם יהיו.

התמונה שהוצגה כאן מצביעה על היתרונות הברורים וגם על הפערים, בראיית הסטודנטים, את נושא הלמידה מרחוק. להשלמת התמונה יש מקום להציג את עמדותיהם של בעלי העניין הנוספים אותם כלל המחקר, על מנת לספק כלים למקבלי ההחלטות ברמת האוניברסיטאות, הפקולטות ומרכזי ההוראה בעיצוב תוכניות הלימודים ותהליכי ההוראה בשנת הלימודים הבאה וגם בעתיד.

תובנות והמלצות להמשך

ברמת הסטודנטים

  • יצירת תשתית המעודדת ומאפשרת לסטודנטים לפתח יכולות למידה בהכוונה עצמית בכלל ובהוראה מרחוק בפרט.
  • אפיון מעמיק של העדר המוטיבציה בעת הלמידה מרחוק במשבר קורונה, תוך ניסיון להבין האם מדובר במאפיין זמני (הקשור למאפייני התקופה) או מאפיין קבוע (הקשור לסביבת הלמידה).

ברמת המרצים

  • חשיבות ביצירת תקשורת בינאישית במהלך ההוראה מרחוק, בין מרצים לסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם.
  • שיתוף הסטודנטים ברצף השיעור ובתכנון מסגרת הלמידה.
  • העלאת חומרי לימוד לפני מועד השיעור.
  • הקלטת השיעור ומתן אפשרות לצפייה א-סינכרונית.

ברמת תכני הלימוד

  • שימוש בחומרי לימוד נוספים בנוסף להרצאות (מוקלטות/ סינכרוניות), תוך מתן דגש לתכנים שלא ניתן להעלותם באופן מקוון.
  • שימוש בפתרונות טכנולוגיים נוספים.
  • הגברת תרגולים ולמידה מעשית בעת הלמידה מרחוק. נקודה זו דורשת לרוב מענה טכנולוגי מתקדם ויצירתי.

ברמת סביבת למידה

  • טיפול בקשיים הטכניים, תוך אפיון מדוייק שלהם ברמת הסטודנטים וברמת המרצים.
  • שמירה על רצף הלמידה.

ברמת האוניברסיטה

  • תכנון כללי שיאפשר הורדת העומס מהסטודנטים (מטלות/ היקף התוכן/ הערכה ומבחנים).
  • היערכות ללמידה מקוונת בהיקף רחב בהקשר של תשתית ותמיכה טכנית, הכשרה (בסיסית לפחות) למרצים וקווים מנחים בהיבט הפדגוגי לגבי ההוראה מרחוק.

 

 

ביבליוגרפיה

Altbach, G. P. G., & De Wit, H. (2020). Are we at a transformative moment for online learning? Retrieved from: https://www.forbes.com/sites/andrewdepietro/2020/04/30/impact-coronavirus-covid-19-collegesuniversities/#1867f57d61a6

DePietro, A. (2020). Here’s A Look At The Impact Of Coronavirus (COVID-19) On Colleges And Universities In The U.S. Retrieved from: https://www.universityworldnews.com/post.php?story=20200427120502132

Seaman, J. E., Allen, I. & Seaman, J. (2018). Grade Increase: Tracking Distance Education in the United States. Babson Survey Research Group

Soffer, T., & Cohen, A. (2019). Students' engagement characteristics predict success and completion of online courses. Journal of Computer Assisted Learning, 35(3), 378-389

 

 

מה דעתך?

ביבליוגרפיה

Altbach, G. P. G., & De Wit, H. (2020). Are we at a transformative moment for online learning? Retrieved from: https://www.forbes.com/sites/andrewdepietro/2020/04/30/impactcoronaviruscovid19collegesuniversities/#1867f57d61a6

DePietro, A. (2020). Here’s A Look At The Impact Of Coronavirus (COVID-19) On Colleges And Universities In The U.S. Retrieved from: https://www.universityworldnews.com/post.php?story=20200427120502132

Seaman, J. E., Allen, I. & Seaman, J. (2018). Grade Increase: Tracking Distance Education in the United States. Babson Survey Research Group

Soffer, T., & Cohen, A. (2019). Students' engagement characteristics predict success and completion of online courses. Journal of Computer Assisted Learning, 35(3), 378-389

 

 

    אשמח לקרוא את המסמך המלא, חשוב לי לראות גם את השאלות שנשאלו.

    פורסמה ב 30/05/2020 ע״י וופא חוסיין
    מה דעתך?