מתכשרים ומורים מתחילים לומדים מנהיגות: תובנות מאירלנד וסקוטלנד

מאת: Fiona King

King, F., McMahon, M., Nguyen, D., & Roulston, S. (2019). Leadership learning for pre-service and early career teachers: insights from Ireland and Scotland. International Studies in Educational Administration, 47, 2, 6-22‏

מהי מנהיגות?

לפי יוקל (Yukl, 2013) מנהיגות הינה תהליך חברתי שבבסיסו היכולת להשפיע על אחרים ולהניעם לחתור להשיג את המטרות הנדרשות ולבצע את הפעולות הדרושות להגשמתן. זאת, תוך רתימת המאמץ האישי והקבוצתי להשגת היעדים. בתוך כך, המנהיגות נשענת על שלושה עמודי-תווך:

  1. שורשיי תופעת מנהיגות מבוססים על היכולת להשפיע מתוך רצון, ולא באמצעות הכפפה לחוקים או הטלת מרות;
  2. מנהיגות היא תהליך חברתי אשר ניזון מיחסים הדדיים, ולא חד-כיווניים;
  3. המנהיגות חותרת להשיג מטרות משותפות, עם דגש על העצמת האינדיבידואלים שמרכיבים את הקבוצה, ולא דיכויים.

מנהיגות בחינוך

השיח האקדמי סביב מנהיגות בחינוך עוסק בעיקר במנהלים, במנהיגות דרגי ביניים ובמורים. אולם, לפי מחקר זה, יש לפתח את הפוטנציאל המנהיגותי עוד במסלולי ההכשרה להוראה ולהגדיר את ערך המנהיגות כרכיב ליבתי בתוכנית הלימודים. מדיניות כזו עשויה לתרום, בטווח הארוך, לטיפוח האקלים הבית ספרי, להכוונת תלמידים, לפיתוח תוכניות לימודים איכותיות, לסדנאות פיתוח מקצועי, להעצמת עמיתים ותמיכה בהם ולקידום רפורמות.

מודל לפיתוח מנהיגות בחינוך

הצמחת מורים-מנהיגים נחשבת לתהליך מתמשך שצריך להתחיל בשלביה המוקדמים של ההכשרה להוראה. קווין ועמיתים (Quinn et al., 2006) מציעים מודל דו-שלבי להכנת מורים לתפקידי מנהיגות:

  1. שלב ההכשרה – פיתוח יכולות של ניהול כיתה, צבירת ידע, שליטה בחומר, ביסוס שיטות ההוראה ולמידה על התנהלות ייצוגיות ותקשורתית עם עמיתים, ממונים והורים;
  2. במהלך ההוראה – הטמעה בפועל של יכולות ההוראה והניהול שנלמדו במהלך ההכשרה להוראה, ניהול מיזמים פנים בית ספריים ויציאה לפעילויות העשרה חוץ-כיתתיות, כגון: ועדות, סדנאות, כנסים וקהילות מקצועיות לומדות.

מתודולוגיה

הוקלטו, תומללו ונותחו שיחות שנערכו בקרב שש קבוצות דיון שבחנו את הרעיון של למידת מנהיגות בשלב ההכשרה להוראה באירלנד, סקוטלנד וצפון אירלנד. 31 חוקרים, מרצים, מתכשרים, מפקחים, מנהלים ומורים קובצו מתוך 24 מכללות אקדמיות לחינוך, מחלקות אוניברסיטאיות לחינוך, משרדי ממשלה, מכוני מחקר ואיגודים מקצועיים. כל קבוצה נפגשה פעמיים וכל דיון ארך שעות ארוכות. במקביל, החוקרים עיינו בתוכניות הלימודים הקיימות בכל מדינה, בסילבוסים של קורסים בנושאי מנהיגות בחינוך, בחוזרי המנכ"ל ובקודים האתיים המוסדיים.

כוחה של המנהיגות בחינוך

מתכשרים להוראה ומורים מתחילים שואפים לפתח כושר מנהיגות וסבורים כי המנהיגות יכולה לסייע בחיזוק ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות עצמית, בפיתוח זהות מקצועית ובניהול כיתה. לכן, את נטיעת ערכי המנהיגות ותכניה מוטב לבצע בשלבים מוקדמים ביותר בקריירה ולהמשיך לטפחם במסגרות פיתוח מקצועי וקהילות לומדות לאורך הקריירה. לראיה, מורים רבים סיפרו שהוכשרו היטב להיות מורים טובים, אך לא מנהיגים.

מנהיגות בחינוך: אתגרים וחסמים

מן הממצאים עולה אי בהירות לגבי הפרשנות הניתנת למנהיגות בחינוך, וישנם אנשי חינוך שעדיין רואים מנהיגות כנובעת מסמכות וציות לחוקים, ולא ככוח שכנוע וכושר השפעה. מכאן, מורים רבים חשים שאין בכוחם להוביל מהלכים מנהיגותיים משום שאין להם תוקף חוקי, או סמכות היררכית, אל מול עמיתיהם.

קושי נוסף בטיפוח מנהיגות בחינוך נובע מכך שתוכנית הלימודים היא עמוסה ורחבת-היקף כבר עתה. לכן, קשה מאוד, ואולי אפילו לא מומלץ, לדחוס חומרים עיוניים נוספים, בעיקר בעידן בו הכניסה להוראה נעשית גם דרך תוכניות הכשרה מזורזות. אם לא די בכך, מורים מתחילים צפויים להתקשות להפגין מנהיגות בית ספרית משום שהם אינם מודעים לנהלים בזירה הבית ספרית, לנורמות הנהוגות בקהילה ולמסורות המחוזיות.

לסיכום, מנהיגות בחינוך ניתן ללמד באמצעות קורסים תיאורטיים. אך, כדי להנחילה, לטפחה ולהטמיעה יש לקדם במוסדות האקדמיים ובבתי הספר תרבות ארגונית מפרה, אקלים מוסדי תומך, מנגנונים מושקעים של קליטה, ליווי והנחייה של מורים חדשים וקידום אווירה עצמאית, יזמית וחדשנית בקרב מורים.

לתקציר באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא מנהיגות בחינוך

 

    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?
yyya