משאבי מידע לסטנדרטים בינלאומיים ללמידה מתוקשבת

Ross A. Perkins. "A Brief Review of International eLearning Standards",TechTrends, 55. 4 (Jul 2011): 11-12.
 

בשנתיים האחרונות הולכים ומתגבשים סטנדרטים בינלאומיים ללמידה מתוקשבת במרבית המדינות המתקדמות בעולם ומאמר זה סוקר בקצרה את הסטנדרטים הבינלאומיים ל- eLearning.

קווי הנחיה קנדיים מומלצים עבור E-learning (משנת 2002)
קווי ההנחיה כוללים שלוש קטיגוריות עיקריות: תוצאות איכותיות ממוצרים ושירותים של e-Learning; פרקטיקות ותהליכים איכותיים בשירותים ומוצרים של e-Learning ותשומות ומשאבים איכותיים עבור מוצרים ושירותים של e-Learning. הקטגוריה הראשונה מתמקדת בלומד, הקטגוריה השנייה מתמקדת ביכולת הארגונית, והחלק השלישי (והארוך ביותר) בוחן את התוכן, כוח האדם וההעברה (כולל בחירות ב-ICT ), תקציבים והערכה.

המוסד האירופאי עבור E-Learning (European Institute for E-Learning)
המוסד האירופאי עבור E-Learning הכין בשנת 2004 מסמך שכותרתו "סטנדרטים פתוחים של
e-learning איכותי המשתמשים ב-קווי ההנחיה הקנדיים המומלצים עבור E-Learning משנת 2002.

המועצה לאיכות של למידה מרחוק , בבריטניה (Open & Distance Learning Quality Council, United Kingdom) משנת 2005
אתר האינטרנט של ODQ QC מציין שהסטנדרטים שלו "מבטיחים איכות בכל למידה פתוחה או למידה מרחוק, קורסים בהתכתבות, e-Learning, למידה מעורבת(blended learning) ולמידה המבוססת על עבודה (work-based learning)".
הסטנדרטים מכסים ששה תחומים: תוצאות, משאבים, תמיכה, מכירה, ספקים ושיתוף פעולה.
אתר האינטרנט של הארגון מאפשר לסקור את כל הסטנדרטים בקלות יחסית. החלק הראשון, "תוצאות" (Outcomes), מתאר את האלמנטים החיוניים לתכנון הלמידה (instructional design) כך שיכללו התחשבות ברקע של הלומד, ביסוס יעדים ברורים ופיתוח של כלי הערכה רלוונטיים.

הקרן האירופאית לפיתוח הניהול (European Foundation for Management Development (2011)
בסטנדרטים שקודמו באתר של EFMD שולטים המאמצים הקשורים לתכניות ניהול חינוכיות. הסטנדרטים מפורסמים כ"קריטריונים וסטנדרטים של מערכות לשיפור האיכות האירופאית" (“European Quality Improvement Systems (EQUIS). המסמך של ה- EQUIS כולל עשרה פרקים המכסים תחומים של : "תוכן, משילות ואסטרטגיה"; "תכניות"; "סטודנטים"; "סגל אקדמי", "מחקר ופיתוח"; "חינוך ביצועי"(executive education); תרומה לקהילה"; "מינהל ומשאבים";
"בינלאומיות" (Internationalisation) "וקשרי תאגיד". הארגון מפרסם סט של סטנדרטים עבור תרשים האקרדיטציה שלו ל- "technology-Enhanced Learning" המכונה CEL. הסטנדרטים שנקבעו מחולקים לקטגוריות לפי התחומים הבאים: "אסטרטגיית תכנית"; "פדגוגיה; "חסכנות ויעילות " (כלומר, שימוש יעיל במשאבים), ארגון, טכנולוגיה ותרבות.

המועצה האוסטרלית ללמידה מרחוק ול-e-Learning (Australasian Council on Open, Distance
and e-Learning (2007)) היא ארגון ללא כוונת רווח שמקום מושבו באוסטרליה.

הארגון מפרסם קריטריונים (benchmarks) המכסים שמונה תחומים המתמקדים בסטודנטים ובלמידה. הקריטריונים פונים ל:
1) המשילות והמדיניות של המוסד לגבי למידה והוראה הנתמכות על-ידי טכנולוגיה,
2) תכנון עבור, ושיפור האיכות של שילוב טכנולוגיות בהוראה ולמידה,
3) תשתית של טכנולוגיות מידע כדי לתמוך בהוראה ולמידה,
4) אפליקציה פדגוגית של טכנולוגיות מידע וטכנולוגיות תקשורת,
5) פיתוח של אנשי הצוות/המומחים עבור שימוש יעיל בטכנולוגיות להוראה ולמידה,
6) תמיכה בצוות עבור שימוש בטכנולוגיות להוראה ולמידה,
7) הכשרת הסטודנט לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיות למידה,
8) תמיכה בסטודנט עבור שימוש בטכנולוגיות ללמידה.
Open ECB Check (2010)
ECB Check, שנוסד כדי לסייע לשיפור האיכות עבור תכניות של e-Learning ומוסדות המעורבים בבניית יכולת (Capacity Building), מעוגן תחת חסותה של "הקרן האירופאית עבור איכות ב-eLearning (EFQUEL).

ארגון זה פרסם סט מקיף של סטנדרטים שנכתבו עבור קורסים או תכניות. המסמכים כוללים קווי הנחיה לביקורת מצד עמיתים (peer-review) ולהערכה עצמית (self-assessment).
הסטנדרטים בוחנים את התחומים הבאים:
א) מידע לגבי הארגון של התכנית;
ב) האוריינטציה של קהל היעד;
ג) האיכות של התוכן;
ד) תכנון התכנית/קורס;
ה) תכנון המדיה;
ו) טכנולוגיה
ז) ביקורת והערכה.

הפורום הצרפתי עבור למידה פתוחה מרחוק ((French Forum for Open and Distance learning ((2004
המסמך מכיל הצהרה פורמלית על כך ש"הקוד של הפרקטיקה" (Code of Practice") מיועד באופן ספציפי להקשר הצרפתי. הסטנדרטים שבמסמך זה מאוד מפורטים ומאורגנים לפי חמש קטגוריות המוכרות על-ידי מתכנני למידה כ: 1) שלב הניתוח; 2) שלב הבניה, 3) שלב הציוד, 4) ליווי של קורס ההכשרה, ו-5) הערכה.

ההיבט המתואר באופן נרחב ביותר הוא "שלב הבנייה", הכולל לא רק התמקדות בהתפתחות של הקורסים ושל השיקולים הפדגוגיים, אלא גם מתאר את ניהול הפרויקט ללמידה מתוקשבת.