מצבה של ההשכלה הגבוהה: שנה אחת אל תוך משבר הקורונה

OECD (June 2021). The state of higher education: One year into the COVID-19 pandemic

עיקרי הדברים:

• ההתפשטות העולמית של מגפת הקורונה השפיעה קשות על ההשכלה הגבוהה
• בשל סגירת הקמפוסים מוסדות להשכלה גבוהה עברו באופן מיידי להוראה מקוונת
• למרות האתגרים של המעבר המהיר להוראה מקוונת, משבר הקורונה האיץ והעמיק את הדיגיטליזציה בהוראה ולמידה
• המגפה חשפה את הצורך של מוסדות ההשכלה הגבוהה וקובעי מדיניות לבחון מחדש את המודלים החינוכיים והמדיניים הקיימים ולעבור לאפשרויות לימוד חדשות וגמישות יותר
• השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית באוניברסיטאות טומן בחובו הבטחה גדולה: שינוי הוראה ושיטות למידה, הרחבת הגישה אל לומדים מאוכלוסיות שונות, הפחתת עלויות ההוראה והתרחבות ההוראה האינדיבידואלית והמותאמת
• הדבר דורש מן המוסדות להתחייב לפיתוח סביבת למידה מהדור הבא
• לשם כך, נדרשת השקעה משמעותית בחומרה ותוכנה, עדכונים בחוזים עם סגל ההוראה, מתן הכשרה לצוותי הוראה והתאמת פדגוגיות וגישות הערכה לסביבה הדיגיטלית החדשה

לדו"ח באנגלית

לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא משבר הקורונה

מגפת הקורונה שיבשה את החינוך, כמו את רוב ההיבטים של חיינו. המשבר חשף את הליקויים במערכות החינוך שלנו, ויצר תנאים חדשים שמערכות החינוך לא הוכנו אליהם בצורה ראויה. למרות הליקויים משבר הקורונה הביא עימו הזדמנויות ואפשרויות חדשות.

ההשלכות של המשבר תלויות באופי התגובות הקולקטיביות והמערכתיות שלנו. המפתח לכך הוא הסקת תובנות מבוססות מן המשבר ומאופני ההתמודדות עימו. לצורך העניין ניתן ללמוד איך מערכות חינוך שונות מגיבות לאתגרים דומים. לשם כך אסף ארגון ה- OECD סטטיסטיקות ממערכות חינוך ברות השוואה במטרה לעקוב אחר ההתפתחויות שחלו במהלך המגפה.

דו"ח זה מבוסס על נתוני סקר שבדק את התגובות של מערכות חינוך לסגירה של מוסדות החינוך בעת משבר הקורונה. הדו"ח מתמקד במוסדות להשכלה גבוהה.

הפרעה ללמידה: מעבר מהיר ללמידה מרחוק

למגפת הקורונה הייתה השפעה רחבה ומיידית על ההשכלה הגבוהה. עם פרוץ המגפה נסגרו רוב רובם של הקמפוסים, והמוסדות נאלצו לעבור באופן מיידי ללמידה מרחוק כדי להבטיח את המשך הלמידה. הן הסטודנטים והן הצוות האקדמי היו צריכים להסתגל במהירות לנסיבות החדשות.

בטרם פרצה המגפה השימוש בלמידה מקוונת היה מוגבל. לפני משבר הקורונה הייתה שונות גבוהה בין המדינות בשיעור השימוש בלמידה מקוונת במוסדות להשכלה גבוהה. בעוד שבמדינות מסוימות (קולומביה, גרמניה, ספרד ושבדיה) שיעור הסטודנטים שנרשמו ללימודים במקוונים לפני המגפה היה למעלה מ-15%, בארצות אחרות (בלגיה, יפן, פולין, סלובקיה, סלובניה וטורקיה) הוא היה קרוב לאפס. לעומת זאת, בארה"ב הייתה מגמה להעדפת הלמידה המקוונת (29% מהסטודנטים נרשמו ללמידה מקוונת).

במדינות מסוימות, שיעורים נמוכים של למידה מקוונת נבעו ממסגרת רגולטורית מגבילה. למשל, בפולין הנהלים לא מאפשרים לימודים אקדמיים מקוונים באופן מלא, ובטורקיה רק 30% מהקורסים יכולים להיות מועברים בלמידה מרחוק.

מוסדות ההשכלה גבוהה לא היו מוכנים למעבר הפתאומי ללמידה מרחוק. סקר שנערך בקרב למעלה מ-25,000 אנשי הסגל ביותר מ-150 מדינות בחן את תפיסותיהם באשר למוכנות מוסדותיהם ללמידה מרחוק. נתוני הסקר הצביעו על שונות גבוהה בין מדינות. בנוי זילנד, שבדיה, סין, ארה"ב ובריטניה רוב הנשאלים העריכו שמוסדותיהם מוכנים בצורה טובה. בגרמניה ובספרד רק כמחציתם חשבו כך ובברזיל קצת למעלה משליש מהנשאלים העריכו שהמוכנות טובה. גם השימוש בכלים מקוונים (למשל, פגישות מקוונות ומשאבי תוכן דיגיטליים) היה מוגבל בתקופה שלפני פרוץ המגפה. האתגר העיקרי עבור המוסדות היה להבטיח את ההמשכיות של הלמידה האקדמית. אתגרים נוספים כללו סיוע ללומדים שהיו חסרים מיומנויות של למידה מקוונת וכן תמיכה ברווחה הנפשית (well-being) של הסטודנטים.

סגירת מוסדות להשכלה גבוהה: למידה מקוונת כנורמה

מעבר מהיר ללמידה מקוונת. עם סגירת הקמפוסים במוסדות להשכלה גבוהה, סטודנטים ומרצים עברו כמעט באופן מיידי ללמידה והוראה מרחוק. כמו כן, נעשו שינויים בסביבת הלמידה, כמו שינוי לוח השנה האקדמי ומעבר להערכה חלופית.

שינוי דרמטי במערכות ניהול הלמידה. על פי הדיווח של בלקבורד (Blackboard), אחת מחברות החינוך הטכנולוגי הגדולות, השימוש בכיתות מקוונות (Blackboard Collaborate) גדל ב-3600% במרץ 2020 וב-9000% עד סוף ספטמבר 2020. המגפה הביאה גם לזינוק עצום ברישום לקורסים מקוונים פתוחים (MOOCs). קורסרה (Coursera), למשל, דיווחה על גידול של למעלה מ-18 מיליון משתמשים רשומים בין מרץ לאוגוסט 2020.

המעבר הדרמתי להוראה ולמידה מקוונת לווה באתגרים עבור הסטודנטים והמרצים. לעיתים קרובות מרצים לא קיבלו מענה מספק מיחידות ההדרכה, וכן הם נדרשו לעומס עבודה מוגבר, הן על מנת להתאים את הקורסים להוראה מקוונת והן כדי לתמוך בסטודנטים.

בסקר שנערך באפריל 2020 בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטאות באירופה נמצאה העדפה ברורה ללמידה פנים-אל-פנים (Doolan et al., 2021). הסטודנטים ראו בלמידה המקוונת חוויה לא מספקת. המעבר להוראה מקוונת הופרע במיוחד בדיסציפלינות או קורסים המבוססים על למידה מעשית במעבדות, בסטודיו לאומנות או בקליניקה. להרצאות ולשיעורים מעשיים לא תמיד הייתה חלופה מקוונת, והתמיכה בלמידה ניתנה לסטודנטים בעיקר על ידי קרוב משפחה או חבר במקום על ידי סגל ההוראה. הלמידה המקוונת יצרה עבור הסטודנטים אתגרים חדשים, כמו עומס מוגבר של משימות, קשיי נגישות לאינטרנט והעדר סביבה פיזית הולמת ללמידה.

רווחה נפשית ירודה בקרב סטודנטים ומרצים. במהלך משבר הקורונה סטודנטים דיווחו על רמות נמוכות של רווחה (well-being). סגירת הקמפוסים וההגבלות על אינטראקציה חברתית פגעו בתחושת השייכות, בהערכה העצמית וברווחה הרגשית של הסטודנטים. סטודנטים דיווחו על תחושות של חרדה, תסכול ושעמום, וכן איבוד תחושת השליטה ויכולת המיקוד בלמידה, העדר קשר עם עמיתים ותחושה של בידוד (Scott, 2020). יתר על כן, סטודנטים שחוו קשיים כלכליים, בעיות בריאות או קשיים בשימוש במשאבים דיגיטליים וכן סטודנטיות נשים דיווחו על רמות נמוכות יותר של רווחה (Doolan et al., 2021) ועל נטל משפחתי מוגבר (Bugan, 2020). גם בקרב הסגל דווחו רמות גבוהות של לחץ, כעס וחוסר תקווה, ו-35% מהם שקלו לעזוב את עבודתם באקדמיה במהלך 2020. מרצות נשים חשו יותר עמוסות ומוצפות מעמיתיהן הגברים (The Chronicle of Higher Education, 2020).

פערים בנגישות למשאבים דיגיטליים ובמיומנויות דיגיטליות. משבר הקורונה חשף את הפערים בין קבוצות חברתיות-כלכליות שונות בנגישות למשאבים דיגיטליים, חיבור לאינטרנט ומיומנויות דיגיטליות. לומדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, קבוצות מיעוטים, בעלי מוגבלויות או מהגרים חוו את הסביבה הדיגיטלית כמחסום ללמידה. כדי לפצות על המגבלות הדיגיטליות בקרב אוכלוסיות מסוימות ועל מנת לצמצם אי שוויון ניתנה תמיכה כלכלית למשפחות בעלות הכנסה נמוכה, וכן סופקו פלטפורמות דיגיטליות ללמידה א-סינכרונית, מכשירים דיגיטליים מסובסדים ונגישות משופרת לתשתית.

מגוון פעולות מדיניות משלימות. משבר הקורונה חייב רשויות ציבוריות לעסוק בהתאמות מיידיות לתוכניות קיימות. הפעולה המדינית המיידית שננקטה על ידי רוב הממשלות הייתה להקצות תקציבי מחקר נוספים תוך מתן עדיפות לתחומי מחקר הרלוונטיים למגפה.

בנוסף, הוגמשו והותאמו תקנות הנוגעות להערכה, להעברת נקודות זכות בין אוניברסיטאות ולתמיכה בסטודנטים בינלאומיים (סטודנטים הלומדים מחוץ למדינתם). כמו כן, ניתנה תמיכה כלכלית לסטודנטים, חברי הסגל קיבלו הכשרה להוראה מקוונת ונעשו שיפורים בפלטפורמות ההוראה המקוונת.

סגירת הקמפוסים צמצמה את נפח ההוראה והיה נדרש לערוך שינויים והתאמות בלוח השנה האקדמי ובתוכניות הלימודים. השינויים כללו שינוי תקופות הסמסטר (למשל, הארכת הסמסטר), ארגון מחדש של מפגשים פנים-אל-פנים בקמפוס והתאמה של מדיניות הבחינות (למשל, קיום בחינות מקוונות ומעבר למערכת ציונים קטגוריאלית עובר/נכשל במקום ציונים מספריים).

דו"ח שפרסם ה-OECD הצביע על סיכונים הקשורים לבחינות מקוונות מרחוק, כולל חוסר יושר, בעיות הוגנות, כשלים טכניים כמו גם אי-שיווניות במדידה של ידע ומיומנויות. לפיכך, הוצע לעשות שימוש בצורות אחרות של הערכה (OECD, 2020a).

מוסדות ההשכלה הגבוהה נפתחים מחדש: לקחים והשלכות אפשריות

חזרה ללימודים בקמפוס לאחר הגל הראשון של המגפה. בחלק מהמדינות (צרפת, הונגריה, סלובניה ושוויץ) הסטודנטים חזרו ללימודים בקמפוס בתום הגל הראשון של המגפה. במדינות אחרות (צ'כיה) רוב מוסדות ההשכלה הגבוהה המשיכו ללמד מרחוק עד לתום הסמסטר, גם כאשר לימודים פנים-אל-פנים היו מותרים.

אסטרטגיות לפתיחה מחדש של המוסדות. ברוב המדינות נעשו התאמות לסידור הפיזי בכיתות ולשילוב בין למידה מרחוק לבין למידה בכיתה. ארגוני בריאות וארגוני חינוך שיתפו פעולה כדי לפתח המלצות לפתיחה מחודשת ובטוחה של המוסדות, למשל, על ידי מתן הנחיות לשמירה על ההגיינה או דרישה להתחסנות של הסטודנטים והסגל (Thomason & O’Leary, 2021).

פעולות לצמצום פערי הלימוד. מוסדות עשו פעולות שונות כדי לסייע לסטודנטים להשלים פערים לימודיים, למשל, על ידי ביצוע הערכה של פערי הלמידה ומתן שיעורי השלמה.

השלכות אפשריות על מימון ההשכלה הגבוהה. רוב המדינות (68%) דיווחו על הגדלת התקציב להשכלה הגבוהה ב-2020/2021 במטרה לתת מענה להשלכות של המגפה.

בשנים הקרובות מדינות יצטרכו להעביר משאבים משמעותיים לתחומי הבריאות, העבודה והרווחה ולשיקום הכלכלה. לפיכך, תקציבי החינוך הציבורי עלולים להצטמצם. הדבר עלול לפגוע באיכות ההוראה והלמידה (הגדלת היחס בין סטודנטים למרצים והקטנת התמיכה לסטודנטים) ולהביא לשיעורי נשירה גבוהים יותר, במיוחד בקרב אוכלוסיות מקופחות.

הירידה במימון הציבורי תביא לעלייה בשכר הלימוד ולירידה בהכנסת משק הבית. בטווח הרחוק הסתמכות גבוהה יותר של המוסדות על הכנסה פרטית עלולה לגרום לכך שהמוסדות ייפגעו מירידה במספר הנרשמים וכן יידרשו להוריד את מחיריהם של קורסים מקוונים. ירידה בהכנסות של המוסדות עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות על תעסוקת הסגל האקדמי.

כדי להתמודד עם האתגרים הפיננסיים, מוסדות ההשכלה הגבוהה צריכים ליצור שיתופי פעולה אפקטיביים והזדמנויות חדשות, לפתח מקורות הכנסה חדשים כמו גם לחולל שינוי עמוק באסטרטגיות הניהול (Estermann et al., 2020).

שילוב מוגבר של הטכנולוגיה הדיגיטלית. שינוי אחד שצפוי להישאר לאחר סיום משבר הקורונה הוא השילוב המוגבר של הטכנולוגיה הדיגיטלית בהשכלה הגבוהה (OECD, 2020b).

מוסדות ההשכלה הגבוהה אימצו טכנולוגיות דיגיטליות במשך עשרות שנים במגוון רחב של פעילויות אדמיניסטרטיביות, חינוכיות ומחקריות. משבר הקורונה האיץ והעמיק את הדיגיטליזציה בהוראה ולמידה. למרות הקשיים של ההוראה המקוונת בעת המשבר, יש כיום דרישה לחלופות למידה גמישות יותר, במיוחד ללמידה מקוונת ולמידה בתוכנית חלקית (part time). נתיב אפשרי לפיתוח עשוי להיות דגם היברידי המשלב למידה ​​מקוונת ואינטראקציה פנים-אל-פנים (Roy, 2022).

תפקיד משמעותי בלמידה לאורך החיים ובקרב אוכולוסיות מגוונות. עלות הלימודים בהשכלה הגבוהה עלולה להרתיע אנשים מללמוד או לחזור ללימודים עם סיום משבר הקורונה, בעיקר בקרב אוכלוסיות מקופחות. אוכלוסיות אלה עשויות לחפש הזדמנויות אחרות זולות יותר לרכישת כישורים חדשים והסמכות, כמו קורסים מקוונים קצרים. העדפת חלופות אלה עשויה לשנות את ההשכלה הגבוהה (Kato et al., 2020). קובעי המדיניות עוסקים כעת בבחינת ההזדמנויות שנוצרו על ידי טכנולוגיות דיגיטליות. זאת, במטרה לעצב מחדש את מסגרת המדיניות הציבורית כך שתאפשר חלופות למידה גמישות המותאמות לצרכים של לומדים שונים בהשכלה הגבוהה.

סיכום

למרות הקשיים והאתגרים שחוו מוסדות להשכלה גבוהה במהלך מגפת הקורנה, המשבר הביא עימו הזדמנויות ואפשרויות חדשות. השימוש בטכנולוגיה דיגיטלית באוניברסיטאות טומן בחובו הבטחה גדולה, כולל שינוי שיטות הוראה ולמידה, הרחבת הגישה אל לומדים מאוכלוסיות שונות, הפחתת עלויות ההוראה והתרחבות ההוראה האינדיבידואלית והמותאמת. הדבר דורש מן המוסדות להתחייב לפיתוח דור חדש של סביבות למידה. לשם כך נדרשת השקעה משמעותית בחומרה ותוכנה, עדכונים בחוזים עם סגל ההוראה, מתן הכשרה לצוותי הוראה והתאמת פדגוגיות וגישות הערכה לסביבה הדיגיטלית החדשה.  

ביבליוגרפיה

Bugan, D. (2020), New study probes COVID-19 impact on women academics, Stellenbosch University

Doolan, K. et al. (2021), Student life during the Covid-19 pandemic lockdown Europe-wide insights, ESU - European Students’ Union

Estermann, T. et al. (2020), The impact of the Covid-19 crisis on university funding in Europe Lessons learnt from the 2008 global financial crisis

Kato, S. et al. (2020), The emergence of alternative credentials, OECD Education Working Papers, No. 216, OECD Publishing, Paris

OECD (2020a), Remote online exams in higher education during the COVID-19 crisis, OECD Education Policy Perspectives

OECD (2020b), Digitalisation today: Benefits and risks for teaching and learning

Roy, S. (2022), Sustainable Resourcing of Higher Education - forthcoming, Chapter Four in A Research Agenda for Global Higher Education

Scott, P. (2020), The impact of COVID-19 on fair access to Higher Education

The Chronicle of Higher Education (2020), On the Verge of Burnout: Covid-19’s impact on faculty well-being and career plans

Thomason, A. and B. O’Leary (2021), Here’s a list of colleges that will require students or employees to be vaccinated against Covid-19, The Chronicle of Higher Education