ממצאי מחקר על הערכה בחינוך : האם מנהלים מסוגלים לזהות מורים יעילים?

Jacob, B.A., & Lefgren, L.(2008). Can principals identify effective teachers? Evidence on subjective performance evaluation in education, Journal of Labor Economics, 26(1), 101-136.

מילות מפתח: הערכת מורים, תפקיד המנהל, הוראה יעילה

המאמר תורגם מאנגלית ושוכתב לעברית ע"י ד"ר פנינה כץ ממכון מופ"ת

אחד הממצאים המרכזיים העולים מהמחקר החינוכי הוא ההתייחסות הבולטת לחשיבות של איכות המורה. סדרה של מאמרים חדשים תיעדה וריאציות בסיסיות והבדלים דרמטיים ביעילות מורים במגוון של מסגרות, גם בין מורים באותו בית ספר (Hanushek et al., 2005, Aaronson et al., 2007). בו בזמן, חוקרים מצאו קשר מועט בין מאפיינים נצפים של התנהגויות מורים לבין הישגי תלמידים – דבר הראוי לתשומת-לב בהיותו בעל השפעה רבה למשל על מורים מתחילים (Rockoff, 2004). בתי ספר פרטיים ורוב המוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב מבטאים את הבדלי האיכות, לפחות בחלקם, במתן גמולים ובקידום, על בסיס יכולותיהם (Ballou, 2001). השאלה היא עד כמה מנהלים מסוגלים לאבחן באיכויות מורים.

לכאורה מנהלים אמורים להצליח בכך שכן יש להם קשר יומיומי עם המורים וגישה לציוני התלמידים. אולם נראה שאין הדבר פשוט. המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה - שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף.

מהם מקורות המידע העומדים לרשות המנהלים לצורך הערכת המורים?

א) תצפיות פורמליות ובלתי-פורמליות בעבודת המורים עם תלמידים ו/או באינטראקציות עם עמיתים בנושאים פדגוגיה ותוכניות לימודים;

ב) דווחי הורים בלתי פורמליים או בקשות פורמליות לשיבוץ ילד עם מורה זה או אחר;

ג) הישגי תלמידים.

המנהלים עשויים להיות שונים זה מזה ביכולת ו/או בנטייה לאסוף ולשלב את המידע ממקורות אלה ובמשקל שהם מיחסים להם, במידת העידון שבה הם אוספים מידע (למשל לקיחה בחשבון של הרכב הכיתה ושל הערך המוסף של המורה בפרשנות שהם נותנים להישגי התלמידים), בפרשנויות שהם נותנים להתנהגויות שונות ועוד.

המאמר בוחן רק את מידת הדיוק של דירוג מורים ע"י מנהלים בהתעלם מהאסטרטגיות שבהן המנהלים עושים שימוש לצורך זה.
נתונים וממצאים- נתוני המחקר נלקחו מבתי ספר בינוניים בגודלם באזור מסוים. נתוני התלמידים כללו משתנים דמוגרפים, הישגים במבחנים והאפשרות לעקוב אחריהם לאורך זמן. נתוני המורים כללו מגוון של מאפיינים כמו גיל, ניסיון, תארים, רישוי ותעודת הוראה. החוקרים בקשו ממנהלי בתי הספר לדרג את המורים בבית ספרם לפי ממדי ביצוע שונים, בסולם של 1(לא מתאים) עד 10(יוצא מן הכלל). הם התבקשו לדרג את היעילות בכללה ולהעריך גם מספר מאפיינים ייחודיים ובהם: מחויבות לאתיקה, ניהול כיתה, שביעות רצון של הורים, יחסים חיוביים עם מנהלים ויכולת להעלות השיגים במתמטיקה ובקריאה. ההערכות נמצאו גבוהות למדי אם כי היו הבדלים בתוך בתי ספר. (שיטת המחקר מפורטת במאמר בעמודים 106 -116).

הכותבים מתייחסים לנקודות הבאות בממצאים:

א. מסוגלות המנהלים לזהות את יכולתו של מורה להעלות ציוני תלמידים,
ב. איתנות (Robustness) הממצאים,
ג. ההטרוגניות של ההשפעות,
ד השוואה של דרכי הערכת מורים חלופיות לזו שננקטה במחקר זה.

מסקנות

במחקר נמצא כי מנהלים בדרך כלל יעילים בזיהוי המורים הטובים ביותר והחלשים ביותר. הם אינם מסוגלים להבחין בין המורים על הרצף שבין שני הקצוות.

יש עדויות לכך שהמנהלים מעוניינים או מודעים יותר לציוני תלמידים חלשים מאשר לתלמידים משיגים ונשענים על רמות ההישגים ולא על הערך המוסף כדי להעריך את המורים.

יש לדירוגים של המנהלים גם משמעות מסוימת כמנבאים של הישגי תלמידים, אם כי פחות מאשר בתחום הערכת היעילות של המורים.

מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם.

השוואות של הערכות מנהלים מן הסוג המתואר כאן להערכות אחרות בהקשר של מתן גמולים – כלומר, על פי השכלה וניסיון- מראות שההערכות שהופעלו כאן מנבאות טוב יותר הישגים עתידיים של תלמידים. בעוד מדידת יעילות על-פי הערך המוסף של המורה היא על-פי רוב מדויקת יותר בניבוי הישגים עתידיים הרי ששתי המדידות יחד זהות מבחינת איכותן בזיהוי המורים הטובים או החלשים ביותר במונחים של השיגים.

לעניין של שיפוט המנהלים המתמקדים בזיהוי שתי קבוצות מורים אלה העדויות ממחקר זה מצביעות על כך שהערכות כאלה עשויות לסייע לקדם השיגי תלמידים. יותר מכך, להערכת מנהל יש פוטנציאל במיתון חלק מהתופעה שלפיה מורים נוקטים באסטרטגיות המעלות ציונים אך אינן מרחיבות את ידע התלמידים (Jacob & Levitt, 2003 ). אם מנהלים מסוגלים לצפות בתשומות ובתפוקות, הם עשויים להבטיח שהמורים יעלו את השיגי התלמידים באמצעות שיפור אמיתי של פדגוגיה, ניהול כיתה ותכנון לימודים.

בעוד שהערכות מנהל נראות מבטיחות יש לנקוט זהירות בשימוש בהן מהסיבות הבאות:

א) חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות;

ב) הניתוח שהוצג כאן נעשה בהקשר שבו מנהלים לא הוערכו מפורשות על בסיס יכולתם לזהות מורים יעילים. ייתכן שהפעלת שיטה שבה יש למנהלים סמכות ואחריות גדולות יותר למעקב אחר יעילות המורים תקדם את יכולותיהם לזהות מאפיינים שונים של מורים. כיום מנהלים עלולים להסתייג בשיטה כזאת בגלל לחצים חברתיים או פוליטיים.

ג) העדפות של מורים מסוימים ע"י הנהלות היא דאגה ידועה של מורים, ויש עדויות על קיומן בבתי הספר.

ד) הניתוח כאן התמקד במקור המידע להערכת מורה (הישגי תלמידים), ואין בו התייחסות לסוג הגמולים או הסנקציות המופעלים בהקשר לביצועי המורה שמהוות ממד חשוב בשיטות של ניהול-בצועים. כמו כן אי אפשר לצפות שהערכה מבוססת-מנהל או מבוססת-מבחן תהייה בעלת השפעה ממשית על תוצרי תלמידים, מבלי שתהיינה מלוות בבדיקות משמעותיות נוספות (למשל בדיקת אחריותיות,Jacob, 2005).

ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. הדבר עשוי לטעת תקווה בלב אלה המנסים לאפיין את ההתנהגויות הקשורות להוראה יעילה ובכך לשפר את החינוך הניתן לכל התלמידים.

ביבליוגרפיה

Aaronson, D., Barrow, L., & Sander, L. (2007). Teachers and student achievement in the Chicago public high schools, Journal of Labor Economics, 25(1), 95-135.
Ballou, D. (2001). Pay for performance in public and private schools, Economics of Education Review, 20, 51-61.
Hanushek, E., et al., (2005). The market of teacher quality, NBER Working paper no. 11154, National Bureau Research, Cambridge, MA.
Jacob, B.A., (2005). Accountability, incentives and behavior: the impact of high-stake testing in the Chicago public-schools, Journal of Public Economics, 89, (5-6), 761-796.
Jacob, B.A., & Levitt, S.D. (2003). Rotten apples: an investigation of the prevalence and predictors of teacher cheating, Quarterly Journal of Economics, 118, 3, 843-878.
Rockoff, J.E. (2004). The impact of individual teachers on student achievement: evidence from panel data, American Economic Review, 94, 2, 247-252.