ממבחן לאבחון

לוי שמעון, שני. "ממבחן לאבחון". הד החינוך, גיליון מס' 06, אייר תשע"א, יוני 2011. עמ' 58- 60.


בשנים האחרונות מופנים תלמידים בעלי קשיים בלמידה למאבחנים ולמטפלים מומחים. עקב כך היטשטש תפקידם של המורים בטיפול בתלמידים אלה. אולם, מפאת היותו של המורה דמות מרכזית ומשמעותית מאוד עבור התלמידים בכלל ותלמידים בעלי לקויות למידה בפרט, לא ניתן להפחית בחשיבותם עבור אלה האחרונים.

בהיותם מומחים בתחום הלמידה יש למורים משמעות כפולה עבור תלמידים לקויי למידה: הם מאתרים ומאבחנים אותם. ובאשר להתערבות שבאה בעקבות איתור ואבחון, הדרך היעילה ביותר ללמד וללמוד את המיומנויות החסרות היא באמצעות קישורן לתכנים שהמורה מלמדת; יעיל יותר ללמד מיומנויות בהקשר ולא בנפרד.

רק מורה הבא במגע מעמיק ומתמשך עם תלמידיו יכול ליצור ידע שעשוי לסייע להם. התלמידים מאותתים לו – בהפסקות, בשיעורים, בתוצרי הבעה בכתב ובעל פה, ועליו להיות רגיש לאיתותים אלה ולנתחם בפרשנות מושכלת. נתרכז לשם דוגמא באיתות אחד שיאפשר לנו להציץ לתוך ראשו של הילד – המבחן. ניתן להפוך את המבחן לכלי רפלקטיבי עבור המורים ועבור התלמידים, לבסיס להתערבות כיתתית (וגם אישית) תכליתית. המורה מלמד בדרך כלל כיתות ולא יחידים; חשוב אפוא להדגים כיצד התערבות לטובת תלמידים לקויי למידה יכולה להיעשות במסגרת הכיתה וההוראה השוטפת – באמצעות הפיכת המבחן לאבחון.

מבעד למשקפי "איך"

אפשר לבדוק ולבחון את המבחן משלוש נקודות מבט: כמותית – הציון שניתן לו; תכנית – מה התלמידים הבינו ולא הבינו בתחום התוכן; מיומנותית – איך התלמידים התמודדו עם התוכן.

החלק של ה"איך", כלומר של המיומנויות, הוא החשוב ביותר וגם המוזנח ביותר. הקניית מרכז הבמה למיומנויות תבצע מהפך שיסייע לכל התלמידים, ובמיוחד לתלמידים בעלי לקויות למידה.

נרכיב אפוא משקפיים חדשים, אותם נכנה "משקפי איך", ונתבונן דרכם במבחן. למבחן נקרא מעתה "אבחון" ולמורה נקרא "מאבחן". תחילה נתבונן בסוגי תשובות באבחון ("מבחן" לשעבר), ונפרט את מקורות הקושי וכיווני ההתערבות בכל סוג תשובה. אם נחלק בגסות את תשובות התלמידים באבחון, נמצא שלושה סוגים עיקריים:

לא רלוונטי: תשובה שאינה רלוונטיות לשאלה. תשובות לא רלוונטיות יכולות לנבוע מכמה סיבות: קושי בקריאת השאלה, קושי בהבנת השאלה ואימפולסיביות במתן תשובה. הדרך להתמודד עם תשובות לא רלוונטיות היא ללמד מיומנויות לפיצוח שאלות – קריאה מרוכזת של שאלה, איתור מילות השאלה והמושגים המרכזיים והפעלת בקרה.

חסר: תשובות חסרות גוררות הערות מוכרות כגון "התשובה חלקית" או "נמק". ישנם שלושה סוגים של תשובות חסרות – תשובות חסרות מבנה, תשובות חסרות חלקים (בהן יש התייחסות לסעיף א', אך לא ל- ב' ו- ג'), ותשובות חסרות פרטים (תשובות שחסרים בהם פרטים חיוניים). את שני הסוגים הראשונים אפשר לייחס לקשיים כגון קושי בפיצוח השאלה, קושי בארגון ובתכנון תשובה וקשיי קשב וריכוז. במקרים כאלה רצוי ללמד מיומנויות בפיצוח שאלות וכן מיומנויות בניסוח תשובות. את הסוג השלישי – היעדר פירוט נחוץ – אפשר לייחס ללמידה לא נכונה של החומר, לקושי בזכירת פרטים, לחוסר הבחנה בין מילות הוראה שונות כגון "תאר", "הסבר" ו"נמק", לתיאום ציפיות לקוי בין המורה לתלמיד בנוגע לתשובה הנדרשת. הדרכים להתמודד עם קשיים מסוג זה הן תיאום ציפיות באשר לתשובה המבוקשת, הבנת מילות ההוראה השונות, למידה שיטתית של סכמות כלליות הנפוצות בתחום הידע הנלמד.

משובש: לסוג זה של תשובות שייכות תשובות בשפה משובשת. לעתים הן מקבלות את מלוא הנקודות, אך שפה משובשת היא בעיה לעצמה, והיא מעידה גם על חשיבה משובשת.

שני דברים נוספים וחשובים שמאבחן יכול לראות באבחון הם בעיות הספק ובעיות אחידות. בעיות הספק ניכרות באבחון שיש בו תשובות מלאות על שאלות אחדות ותשובות חפוזות או נעדרות על שאלות אחרות. בעיות של אחידות ניכרות כאשר התלמיד "מתחמם" לאט – מתחיל לאט ומקוטע וממשיך בשטף. בעיות אלה יכולות לנבוע מחרדה, המתפוגגת במהלך המבחן. בעיות אלה ניכרות גם כאשר התלמיד מתעייף או כאשר ישנן תנודות בתשובותיו- משיב לעתים כראוי ולעתים שלא כראוי, בלי קשר לרמת הקושי של השאלות. הן בעיות הספק והן בעיות אחידות עשויות להעיד על הפרעת קשב וריכוז או הפרעה אחרת.

כדי שהמבט מבעד למשקפי "איך" יועיל, חשוב להקפיד על כמה עקרונות:

א. אבחונים הכוללים שאלות פתוחות- שאלות פתוחות מזמנות תשובות רבות מלל שיכולות לשמש מצע טוב לבחון את הכתיבה ולאתר קשיים.
ב. איתור היכולות והכוחות לצד החולשות והחוסרים.
ג. בדיקת כל תשובות האבחון וחיפוש הגורמים העיקריים לחולשות שלהן.
ד. התחשבות בחלקים ה"אובייקטיביים", למשל ניסוח לא תקין של השאלות או דרישות לא סבירות שלהן.

שימושים באבחון

הפיכת המבחן לאבחון מצריכה זמן בדיקה ארוך יותר ובעיקר חשיבה אחרת. לבדיקה יסודית ולחשיבה אחרת יש תוצרי הוראה ולמידה בעלי חשיבות רבה:

משוב: משוב לתלמיד לאחר בדיקת האבחון מבעד ל"משקפי איך" צריך להיות ממוקד ומפורט בכדי להניע שינוי. לשם כך חשוב שיכלול האבחון גם הערות חיוביות וכן שיספק ידע והנחיות שיסייעו לתלמיד לכתוב טוב יותר באבחון הבא.
התערבות כיתתית: מלבד בדיקת אורך לכל תלמיד, יש לבצע בדיקת רוחב לכיתה כולה כדי לזהות דפוסים חוזרים של תשובות על שאלות אבחון. כאשר מזהים דפוס טיפוסי לכיתה או לקבוצת תלמידים בה, יש לבצע התערבות כיתתית.

תרגול מיומנות כתיבת תשובות: יש לתרגל את התלמידים במתן תשובות עוד לפני האבחונים, ולא רגע לפניהם או רגע אחריהם.
אבחון כרפלקסיה: לאחר האבחון יש להשתמש בו ככלי לרפלקסיה – לבדוק עם התלמיד ועם הכיתה את התשובות בהתאם למאפיינים של תשובה נאותה.

המבחן, או ה"אבחון", כפי שכונה במאמר זה, נתפס לרוב כמלחיץ מאוד, עשוי להפוך לכלי למידה מועיל (ומלחיץ פחות) כאשר הופכים אותו לאמצעי לחשיבה וללמידה. מבחן ההופך לאבחון הוא כלי מועיל ביותר לכל התלמידים, ובמיוחד לתלמידים לקויי למידה.


    לפריט זה התפרסמו 6 תגובות

    חשוב מאד לעשות מבחני מיפוי כאלה בתחילת אמצע וסוף שנה, לעשות את המיפוי האישי והכתתי, וכן תוכנית עבודה בעקבות מיפוי. זה נותן לנו אצבע על הדופק.

    פורסמה ב 01/06/2020 ע״י אילה ל.

    חשוב מאד לעשות אבחון כזה בתחילת, אמצע וסוף שנה, וכן מיפוי, ותוכנית עבודה בעקבותיו. זה גורם לנו כמורים להיות עם אצבע על הדופק.

    פורסמה ב 01/06/2020 ע״י אילה ל.

    דעתי חיובית לגבי הכתיבה הנ"ל,
    ז"א אהבתי את הניסוח אבחון במקום מבחן, זו דרך חשיבה מדהימה בעיניי, שמטרתה לקדם את התלמיד, להבין, ולהסיק מסקנות הלאה "למבחן" (אבחון הבא), ז"א עוד פעם יש חשיבה על הפרט, על האחד, ולא על כל הכיתה ככלל, כל תלמיד ודרכו הוא, לא כל אחד יכול לענות "תשובה מלאה" או לא כל אחד יכול לבטא את מה שהוא מבין לכתב.
    יש אחד שיודע יודע להסביר את עצמו כאשר הוא מדבר, האחר יודע להביע עצמו בכתב, השני יש לו חרדות מול מבחן והוא כלל לא מצליח להתרכז, והאחר בכלל לא יודע לאמוד זמנים, ואז לא נותר לא זמן לסיים את המבחן.
    לכן אהבתי מאוד את הגישה.

    פורסמה ב 30/05/2020 ע״י שני גבאי

    מסכים לחלוטין, אך צריך לראות שזה לא הופך לכלי שמסווג את הילד בעני עצמו והסביבה כמיוחד אלא ככלי שמרים את הילד ונותן לו יכולת התמודדות טובה יותר עם המציאות

    פורסמה ב 06/05/2020 ע״י ברוך הירש

    תודה. מחכים ומלמד.

    פורסמה ב 11/02/2020 ע״י שיראל יום טוב

    אני נוהגת לתת במבחן חלק מהנקודות על שימוש באסטרטגיות. למשל ניסוח תשובה לפי תבנית שנתנו, יקנה 50% מהציון.

    פורסמה ב 22/11/2015 ע״י אפרת איזנברג
    מה דעתך?
yyya