מלימונדה ללימונים: פוליטיזציה פדגוגית של סטודנטים

יובל, א' (2014). מלימונדה ללימונים: פוליטיזציה פדגוגית של סטודנטים. דפים, 58, 40-11.

במאמר זה מובאת סקירה של קורס אשר בהיבט התוכני מתמקד בפעולתה של תקשורת ההמונים, מתוך הנחה שבעידן שבו אנו נמצאים, המאופיין בדינמיקה של גלובליזציה ובהיגיון פוסט-מודרני, התקשורת הופכת לאתר המרכזי שבו מתעצבות התודעה הפרטית והתודעה הציבורית.

בהיבט של המכוונות האתית, הקורס מציע מכוונות ביקורתית הנשענת על מסורת מערבית עשירה וארוכת שנים, שבמרכזה עומדים פרויקט הנאורות ומבקריו המגוונים, ושמתוכה נולדה גם הפרדיגמה המרקסיסטית הגורסת שהמטרה אינה רק לתאר במדויק את המציאות אלא גם לשנותה. מנקודת מבט מתודית מודגשת בקורס העברת האחריות ללמידה לסטודנטים ולסטודנטיות, שכן ההיחלשות בעוצמתו ובאמינותו של דגם הדמוקרטיה הפרלמנטרית בעידן הגלובלי מחלחלת לתוך הכיתה ומחייבת את המרצה/המחנכת להבנות מחדש פרקטיקות המבוססות על העקרונות האזרחיים של נוכחות, אחריות ומחויבות לסביבה.

המאמר מציג, באמצעות תיאור הקורס הקונקרטי, עקרונות מנחים כלליים להובלת תהליך פוליטיזציה בקרב סטודנטים, ומנסה להבהיר את חשיבותו ואת תועלתו של התהליך בהקשרים הפוליטיים, החברתיים והתרבותיים שבתוכם פועלת החברה הישראלית של תחילת העשור השני של המאה ה-21. הנחת המוצא היא כי כל הוראה, בין במודע ובין שלא, מעוצבת באמצעות שלושה פרמטרים מרכזיים - תוכן, מכוונות אתית ומתודה – שכל אחד מהם חשוב הן כשלעצמו והן כמשתתף בתוך מרקם יחסי הגומלין בין הפרמטרים.

ראה גם:

בין הפירוש לשינוי : ביקורת על תפישת הפרקטיקה החינוכית של הפדגוגיה הביקורתית בגרסאותיה הפוסטמודרניות