מכשולים בחינוך דמוקרטי

במחקר חדש של קרן אברט נמצא כי למרות אחוז התמיכה הגבוה לכאורה במדינה דמוקרטית, סברו 70% מבני הנוער במגזר היהודי, כי במקרה שבו מתנגשים ערכי הביטחון עם ערכי הדמוקרטיה,יש להכריע תמיד או בדרך כלל על פי ערכי הביטחון. לעומת זאת, במגזר הערבי סברו 64%  מבני הנוער, כי במצב מעין זה יש להכריע תמיד או בדרך כלל על פי ערכי הדמוקרטיה.
שואפים למנהיגות חזקה.

עוד נמצא במחקר, כי אחוז גבוה של בני נוער שואפים למנהיגות חזקה - גם אם על חשבון השלטון הדמוקרטי; במחקר דירגו 60%  מבני הנוער במגזר היהודי ו 52%- - מבני הנוער במגזר הערבי כ"די נכון" עד "נכון מאוד" את ההיגד "מספר מנהיגים חזקים במדינה יכולים לתקן את מצב המדינה טוב יותר מכל החוקים והדיבורים". כמו כן, 44%  מבני הנוער משני המגזרים ציינו כי כמעט אין להם אמון או אין להם אמון כלל ברשות המחוקקת - הכנסת.

השכיחות הגבוהה של עמדות וערכים בלתי דמוקרטיים ובדלניים בקרב בני הנוער בישראל איננה תופעה חדשה. כך, למשל, הציג פרופ' בני נויברגר, מהאוניברסיטה הפתוחה, בהרצאה בנושא "מכשולים בחינוך הדמוקרטי", תוצאות דומות מעשרות מחקריםשנערכו על ידי משה"ח וארגונים ציבוריים שונים החל משנת 1976 , שעסקו בערכים הדמוקרטיים בקרב תלמידים במערכת החינוך. ההרצאה התקיימה בכנס בנושא "חינוך פוליטי", שנערך לאחרונה במכללת בית ברל. מתברר, כי ב 35- השנים האחרונות הביעו בני הנוער במחקרים בעקביות תמיכה בערכים בלתי דמוקרטיים. כך, למשל, בכל המחקרים תמך אחוז גבוה מאוד של תלמידים במנהיג חזק, גם אם על חשבון הדמוקרטיה.

המורים חוששים להנהיג שיח פוליטי. לטענת פרופ' נויברגר, אחת הסיבות לכך שמערכת החינוך מתקשה להטמיע בצורה אמיתית את ערכי הדמוקרטיה בקרב התלמידים היא, שמרביתם מגיעים מבתים שבהם אין להורים רקע דמוקרטי. חלק גדול מההורים נולד במדינות לא דמוקרטיות, למשל במדינות חבר העמים או דיקטטורות ערביות, או שייכים לקבוצות אוכלוסייה שאינן תומכות בדמוקרטיה – החרדים, למשל.

לדעתו, סיבה נוספת לקשיי החינוך לדמוקרטיה היא שלישראל אין חוקה. מקובל אמנם לראות בחוקי היסוד של ישראל כמעין תחליף לחוקה, אולם לטענת פרופ' נויברגר אין זה כך; את חוקי היסוד ניתן לבטל בקלות יחסית, בעוד שהחוקה מהווה קונצנזוס, שבו תומכות כל הקבוצות באוכלוסייה, כפי שקורה בארצות הברית. לדבריו, במדינות שבהן יש חוקה היא משמשת ככלי חינוכי בבתיה"ס.

פרופ' נויברגר הוסיף, כי הקיטוב בחברה הישראלית יוצר אצל המורים קושי להנהיג שיח פוליטי בבתיה"ס. לטענתו, המורים חוששים שההורים יאשימו אותם במפלגתיות, ולכן הם נמנעים מלדון עם התלמידים בנושאים הקשורים בפוליטיקה. לדבריו, יש להנהיג בבתיה"ס חינוך פוליטי-דמוקרטי, בלתי מפלגתי, שישים דגש על ערכים כמו חירויות האדם ופלורליזם.

מקור וקרדיט : עיתון לחינוך

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?