מי היו המורים הראשונים? ממי למדו ומה לימדו?

אליאור, ר' (2016). מי היו המורים הראשונים? ממי למדו ומה לימדו? דפים, 62, 68-21.

                                                    כי טבעי הוא ליהודים כולם מיום היוולדם להתייחס אל 
                                                    הספרים כמו אל מצות האל, לשמור להם אמונים, ואף 
                                                    למות למענם ברצון, אם יש צורך בכך. 
                                                    יוסף בן מתתיהו, נגד אפיון, ירושלים תשנ"ז, כ

כל חברה בכל תקופה ראוי לה שתשאל את עצמה מה הם ערכי היסוד שלה, מה הם מושגי הערך העיקריים שאליהם היא שואפת לחנך, מה הוא הסיפור הממחיש אותם, ומה מוריה עושים כדי להנחילם. כל חברה ראוי לה שתשאל מה מקורם של ערכי יסוד אלה, מהו תוקף סמכותם וטווח חלותם, ומי הוא שאמור ללמדם, כיצד ומדוע.

במאמר זה אני סוקרת את הגישה היהודית ללימוד, לקריאה ולכתיבה החל מראשית הספירה, ואף קודם לכן, ומתארת את ביטוייהם המגוונים ורבי-הפנים של הלימוד והחינוך על פי גישה זו ואת דמותם המשתנה של המורים בתקופות שונות.

מתוך מבחר מקורות וכתובים אני מתארת את הלמדנות היהודית בת אלפי השנים שהושתתה על תפיסת עולם רחבה, שיסודותיה מן העת העתיקה ועד העת החדשה מתועדים בהרחבה ובפירוט בפנקסי הקהילות ובספרי ההיסטוריה של כל קהילות ישראל ששמרו בהוקרה את שמות מוריהם, רבניהם וסופריהם, ובפרי הלימוד השמור במאות אלפי כרכים נפרדים ובכתבי יד רבים.

במהלך ההיסטוריה ניכרו חילופי משמרות בתחומים אלה, וניתן לציין שהיהודים הצטיינו בלימודיהם בכל מקום בתחומי הדעת השונים שבחרו ללמוד. כמו בכל קהילה הגיוון היה גדול לאין ערוך מכל סרטוט של קווים מכלילים.

המאמר המלא מופיע כקובץ PDF בטור המידע מצד שמאל ("חומרים נוספים").

ראו גם:

"לפרוץ גבולות, לקבוע גבולות"