מינוחים, מיעוטים ושסעים: לקראת חשיבה חדשה על תוכנית הלימודים באזרחות


מאת ד"ר אריה קיזל

"מילים יוצרות מציאות ולא רק מתארות מציאות. מילים הן לפעמים תוצר של המשגה תיאורטית של אקדמאיים או הוגים. לעיתים הן מעוצבות בקפידה במשרדי יחסי ציבור ופרסום ולעיתים נקבעות על ידי יועצים במשרדים נשיאותיים או ממשלתיים. כך נולד גם השסע כמו גם ה"שלום חבר", "העם עם הגולן", "פרס יחלק את ירושלים" וכן, גם "אחי" או "אחי" תלוי במיקום ההדגשה".

"בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות."

"עלינו לאמץ פדגוגיה של שיתוף שתחליף את הפדגוגיה של פחד ואיום (המהווה בסיס להצדקת שנאת והשנאת האחר). כדי לאמץ פדגוגיה של שיתוף ניתן לעשות שימוש בהגותו של הפילוסוף היהודי, עמנואל לוינס שדיבר בשבח גילוי האדם האחר לא כפרויקט אלא כצורך קיומי, כאחריות."

למאמר המלא של ד"ר אריה קיזל

מה דעתך?
    עדיין אין תגובות לפריט זה
    מה דעתך?