מחקר פעולה ורפורמה חינוכית: עיצוב מחודש של תיאוריות של מחקר פעולה ופרקטיקות בהקשרים מקומיים
מאת: Ken Zeichner , B. Somekh
מקור:
Action research for educational reform: remodeling action research theories and practices in local contexts, Educational Action Research, 17(1), pp. 5-21.
המאמר תורגם, סוכם ונערך ע"י ד"ר פנינה כץ, מכון מופ"ת
מבוא
למחקר פעולה יש כוח דיסקורסיבי כי הוא מכיל התנגשות בין שתי מטרות בו בזמן: יצירת ידע מחקרי ושיפור פעולה חברתית. מחקר הפעולה מאתגר את הערכים הנורמטיביים של שתי דרכים שונות של הוויה: הוויית החוקר ((scholar ו הוויית העושה (activist). מעניין שכאשר נערך מחקר במסגרות של בתי ספר מוצע להשמיט את המונח "מחקר", בעוד שבמוסדות ההשכלה הגבוה יש אי-נוחות מהמונח "פעולה". כותבי המאמר שהם מאנגליה ומארה"ב מבקשים להימנע מלחצים אלה הדוחפים לשינוי השם של מחקר הפעולה.
מחקר פעולה בעולם גלובאלי - מחקר פעולה מאופיין בחציית גבולות דבר ההופך אותו למתאים במיוחד כמתודולוגיה להכנסת שינויים חינוכיים במאה ה-21. השינויים המהירים שהכול חווים הם תוצר של "עולם של זרמים/זרימה" (flows) שבו "רעיונות ואידיאולוגיות, אנשים וסחורות, דימויים ומסרים, טכנולוגיות וטכניקות" משתנים כל הזמן, זאת בצד קיומה של תחושת יציבות מבנית וארגונית בכל מדינה (Appadurai, 2001). אפאדוראי (שם) קורא לקיומה של "גלובליזציה מלמטה" (from below) תוך יצירה של צורות חדשות של דיאלוג בין קובעי מדיניות, אנשי מעשה פעילים ואקדמאים. מחקר הפעולה שנוצר בעולם במחצית הראשונה של המאה ה-20 הביא עמו ציווי דמוקרטי לצאת נגד דיכוי ולעודד ולקיים צדק חברתי. המתודולוגיה שלו מעוגנת בערכים ובתרבות של החוקרים-המשתתפים המקיימים אותו ומכאן הגמישות שלו. המאמר מתמקד בגישות שונות למחקר פעולה שפותחו בעולם כולו, ובודק באיזו מידה ניתן לראותן כאמצעים למימוש הרעיון של "גלובליזציה מלמטה".המאמר סוקרחלק מהעבודות של החוקרים המובילים בתחום הפיתוח שלמחקר פעולה במאה ה-20 ובהם: לוין ((Lewin, קורי ((Corey, סטנהאוז (Stenhouse), קאר (Carr ), אליוט ((Elliott ו- נופקה ((Noffke. עוד מציגים שני כותבי המאמר, זייכנר (Zeichner) וסומך (Somekh), את הקשר שלהם ועשייתם בתחום זה (עמ' 7 -10 במאמר).
דפוסים של מחקרי פעולה בעולם
ניתוח המאפיינים של מחקרי פעולה בהקשרים מקומיים – גלובאליים (local-within-global) נעשה על פי המודל ממדים של וריאציות במחקר פעולה ((Zeichner, 2007, 2008 הכולל את שמונה הממדים הבאים: 1.מטרות ביצוע מחקר הפעולה;
2. התנאים ההקשריים של מחקר הפעולה;
3. הפילוסופיה על מורים ולמידתם;
4. מקורות המימון של מחקר הפעולה;
5. תמריצים לביצוע מחקר פעולה;
6.צורת החקר;
7. הקשר בין מחקר הפעולה למחקרים אחרים;
8. דרכי ייצוג והצגה של המחקר לאחרים.
מחקר זה התבסס על ניתוח של 46 פרסומים מן השנים 2000 – 2008 המציגים מחקרי פעולה שבוצעו במדינות רבות ומשקפים היבט רב-תרבותי ברור. החוקרים התמקדו בביטוי של עיצוב מחדש (remodeling) של תיאוריות ודרכים במחקר פעולה בתרבויות מקומיות שונות בעולם. הניתוח העלה חמש וריאציות של מחקרי פעולה שנותחו לאור כל אחד משמונה הממדים שבמודל:
1. מחקר פעולה בזמנים של סערות פוליטיות ומעברים משטריים – האופי הפוליטי של מחקר פעולה ברור ביותר כשהוא מתבצע בהקשרים שבהם נעשה שינוי שלטוני רדיקאלי. השינוי במשטר מביא עמו תקוות לשיפור שלרוב אינן מתממשות בהמשך. מחקר פעולה, בעיקר כשהוא נשען על ערכים ביקורתיים ומשחררים (Carr & Kemmis,1986) יוצר נקודת מוצא לעבודה לקראת הגשמת חזונות חדשים. הרעיון של העצמת מורים במערכת של רפורמה חינוכית עולה במחקרי פעולה המתנהלים במדינות שהתנסו בשינויים פוליטיים מהירים. במאמר מובא בהרחבה סיפורה של נמיביה שהמקרה של הרפורמה בהכשרת מורים בה מהווה דוגמה לתנועה המנוהלת מקומית בכיוון אנטי-הגמוני ושמטרתה לתת בידי אנשי המקום פיקוח על מדיניות החינוך ועל העשייה החינוכית (Dahlstrom, 2003). גם במדינות אחרות נמצא דפוס זה של מחקרי פעולה ובהן: דרום אפריקה (Winkler, 2001), רוסיה (Michalova, et al, 2002 ) וספרד (Perez-Gomez et al., 2009).
2.מחקר פעולה יזום ע"י מדינה במטרה להפעיל וליישם רפורמה חינוכית –וריאציה זו ננקטת בתגובה לרצון לעודד יתר יצירתיות ויזמות בתקופה של תחרות כלכלית גלובלית גדלה. המקרים של סינגפור (Salleh, 2006), יפן והונג-קונג מדגימים "וריאציה" זו. ביפן ובהונג-קונג מדובר ב- "חקרי שיעור" שעניינם פעילות לבחינה עצמית של מורים ((Lewis et al., 2009 ובמחקרי פעולה הנותנים ביטוי לשילוב של תרבויות מזרח-אסיאתיות ומערביות (Elliot & Tsai, 2008).
3. מחקר פעולה כאמצעי לפקח (control) על המורים – במדינות רבות ההשפעה של מדיניות ניאו-ליברלית וניאו–שמרנית על מערכות החינוך התמקדה בתפישת המורים כטכנאים או כפקידים ולא – כאנשי מעשה רפלקטיביים (Ball,2004). מחקרי הפעולה נוצלו להכנסת רפורמות בעלות אופק צר מבלי לראות חשיבות בקידום הבעלות של המורים על תהליך מחקר הפעולה. היו מקרים בהם מורים ראו במגמות אלה צורות פיקוח בלתי רצויות ונתנו ביטוי לדעותיהם (Zeichner, 2003).
4.מחקר פעולה כתנועה המונהגת ע"י האוניברסיטאות – וריאציה זו מתמקדת במדיניות מחקר פעולה המובלת ע"י האוניברסיטאות שהן מחוץ למדרג של המערכת החינוכית של בתי הספר. יש להן אמנם מעמד בתוך המערכת אך אין להן הכוח להוביל רפורמות. במאמר מתוארות בהרחבה שתי דוגמאות, מדרום אפריקה ומאוסטריה, של קורסים לבוגרי אוניברסיטה המלווים לאורך זמן ומכוונים להתפתחות מקצועית של מורים ולהכנסת רפורמות. (Robinson & Meerkotter, 2003 ;Altrichter & Pisch, 2009).
הדוגמאות מדגימות את ההשפעה של האוניברסיטאות על אופי המחקרים תוך התייחסות למאפיינים הלוקאליים של התרבותיות השונות, לשאיפות לאומיות, למאבק על צדק חברתי, לשינוי תפישת התפקיד והזהות של המורה ועוד.
5.מחקר פעולה כרפורמה מקומית ארוכת-טווח – "וריאציה" זו של מחקרי פעולה מדגימה מחקרים שאורגנו ע"י המורים עצמם כחלק מהתפתחות מקצועית מקומית ומוכוונת מורה. מחקרים אלה יצאו מן המורה הבודד ושולבו בתוכניות בעלות היקף רחב יותר של התפתחות ברמה מחוזית
(בארה"ב למשל, Caro-Bruce et al., 2007, in press).
סיכום
ה"וריאציות" של מחקרי פעולה שתוארו עד כה הן תיאור המצביע על מגמות ולא הצגת תהליכים מוחלטים ומקיפים; ניתן להניח שאפשר למצוא "וריאציות" נוספות. בכל הדגמים ניתן לראות ניצול של הדחף לקיים מחקר פעולה שיש בו חקר רפלקטיבי ליצירת ידע ופרקטיקות חדשות. מן הניתוח עולה כי מחקר הפעולה שואף להכניס שינויים ושיפורים למערכות חינוך. שיתוף בידע ובניסיון עשויים לתרום לידע המשתנה בעולם וללימוד ממקומות/ארצות/תרבויות שונים כיצד לבצע נכונה רפורמות חינוכיות.
המאמר גם מציע מסגרת לניתוח שונות בין מחקרי פעולה הנעשים במסגרות מגוונות.
ביבליוגרפיה
Altrichter, H., & Pisch, P. (2009).Action research, professional development and systemic reform, in: S. Noffke & B. Somekh, (Eds.), Handbook of educational action research,Thousands Oaks, CA: Sage.
Appadurai, A. (2001). Globalization, Durham, NC: Duke University Press.
Ball, S. (2004). Everything for sale: the commodification of everything, Annual Education Lecture, London Institute of Education.
Caro-Bruce et al., (2007). Creating equitable classrooms through action research, Thousands Oaks, CA: Corwin.
Carr, W., & Kemmis, S. (1986). Becoming critical: education, knowledge and action research, London: Falmer Press.
Dahlstrom, L. (2003). Critical practitioner inquiry and the struggle over the preferential right of interpretation in the south, Educational Action Research, 11 (3), pp. 467-477.
Elliot, J., & Tsai, C. (2008). What might Confucius have to say about action research? Educational Action Research, 16 (4), in press.
Lewis, C., Perry, R & Friedkin, S. (2009). Lesson study as action research, in: S. Noffke & B. Somekh, (Eds.), Handbook of educational action research,Thousands Oaks, CA: Sage.
Michalova,N., Yusfin, S., & Polyakov, S. (2002). Using action research in current conditions of Russian teacher education, Educational Action Research, 10 (3), pp. 423-447.
Perez-Gomez, A., et al., (2009). The impact of action research in Spanish schools in the post-Franco era, in: S. Noffke & B. Somekh, (Eds.), Handbook of educational action research,Thousands Oaks, CA: Sage.
Robinson, M., & Meerkotter, D. (2003 (.15 Years of action research for political and educational emancipation at a South African university, Educational Action Research, 11 (3), pp. 447-466.
Salleh, H. (2006). Action research in Singapore education: constrains and sustainability, Educational Action Research, 14 (4), pp. 513-523.
Winkler, G. (2001). Reflection and theory: conceptualizing the gap between teaching experience and teacher expertise, Educational Action Research, 9 (3).
Zeichner, K. (2003). Teacher research as professional development for P-12 education in the US, Educational Action Research, 11 (2), PP. 301-325.
Zeichner, K. (2008). The importance of developing contextually relevant approaches to educational action research, Paper Presented at the International Academic Conference of action research and teacher education, Taiwan.
המאמר נמצא במרכז המידע הבין מכללתי במכון מופ"ת
yyya
מאמר בנושא מחקר פעולה